דבר מלכות מקץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''דבר מלכות מקץ''' היא ה[[שיחה]] שאמר הרבי ב[[שבת]] [[א' טבת]], יום ו' ד[[חנוכה]] [[תשנ"ב]]. | '''דבר מלכות מקץ''' היא ה[[שיחה]] שאמר הרבי ב[[שבת]] [[א' טבת]], יום ו' ד[[חנוכה]] [[תשנ"ב]]. | ||
השיחה עוסקת במלחמה ביוונים - שרצו להוציא את האלוקות שבתורה, וה[[נצח | השיחה עוסקת במלחמה ביוונים - שרצו להוציא את האלוקות שבתורה, וה[[נצח]]ון בהם - על ידי גילוי ה[[שמן]] הרוחני [[פנימיות התורה]] ובמיוחד [[תורת החסידות]]. גילוי זה גם | ||
דוחה את ה[[חושך]], וגם מכין אותנו ל[[גאולה]]. | דוחה את ה[[חושך]], וגם מכין אותנו ל[[גאולה]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סיכום השיחה== | ==סיכום השיחה== | ||
*'''סעיפים א'-ג'.''' ב[[חנוכה]] חוגגים ב[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת נרות]], לעומת שאר ה[[יום טוב|ימים טובים]] בהם חוגגים ב[[אוכל|סעודה גשמית]] - כי החידוש בחנוכה הוא שבו היתה הצלה רוחנית. ובעומק יותר: גם שאר ה[[חג]]ים קשורים עם רוחניות, והחידוש בחנוכה הוא, שהרוחני שבו נעלה יותר: כל החגים קשורים עם [[לחם]] [[מים]] ו[[יין]], המורים על נגלה דתורה (וסודות התורה), וחנוכה קשור עם [[שמן]] המורה על '''רזין דרזין שבתורה''' - הסודות הכי עמוקים. | *'''סעיפים א'-ג'.''' ב[[חנוכה]] חוגגים ב[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת נרות]], לעומת שאר ה[[יום טוב|ימים טובים]] בהם חוגגים ב[[אוכל|סעודה גשמית]] - כי החידוש בחנוכה הוא שבו היתה הצלה רוחנית. ובעומק יותר: גם שאר ה[[חג]]ים קשורים עם רוחניות, והחידוש בחנוכה הוא, שהרוחני שבו נעלה יותר: כל החגים קשורים עם [[לחם]] [[מים]] ו[[יין]], המורים על נגלה דתורה (וסודות התורה), וחנוכה קשור עם [[שמן]] המורה על '''רזין דרזין שבתורה''' - הסודות הכי עמוקים. | ||
*'''ד' - ח'.''' מדוע דוקא בזמן ירוד של גזירת [[יון]] התגלה ענין כה נעלה של רזין דרזין שבתורה? '''הביאור:''' התגברות ה[[חושך]] מביאה להוספה בהתגלות ה[[אור]]. החושך בזמן יון - היה שעל ידי [[יניקת החיצונים|יניקתם]] מחכמת התורה{{הערה|שהרי גם הם היו לומדים אותה, אלא שהיו לומדים ללא הרוחניות שבה.}} רצו לטמא את השמן, חכמת התורה - להכחיש את האלוקות שבה. '''ולכן''' הנצחון היה דוקא על ידי פך שמן - ידיעת אלוקות, שעל זה היונים לא יכלו לשלוט. אמנם אז לא התגלתה פנימיות התורה בשלימות, אלא '''רק פעלה בלימוד ה[[נגלה]]'''; ובהתגברות החושך כיום, התווסף בגילוי פנימיות התורה כשלעצמה{{הערה|בתורת החסידות.}}. ובעומק יותר: ההוספה בגילוי פנימיות התורה אינה רק בגלל התגברות החושך, אלא בגלל [[דור השביעי|ההתקרבות לגאולה]]. | *'''ד' - ח'.''' מדוע דוקא בזמן ירוד של גזירת [[יון]] התגלה ענין כה נעלה של רזין דרזין שבתורה? '''הביאור:''' התגברות ה[[חושך]] מביאה להוספה בהתגלות ה[[אור]]. החושך בזמן יון - היה שעל ידי [[יניקת החיצונים|יניקתם]] מחכמת התורה{{הערה|שהרי גם הם היו לומדים אותה, אלא שהיו לומדים ללא הרוחניות שבה.}} רצו לטמא את השמן, חכמת התורה - להכחיש את האלוקות שבה. '''ולכן''' הנצחון היה דוקא על ידי פך שמן - ידיעת אלוקות, שעל זה היונים לא יכלו לשלוט. אמנם אז לא התגלתה פנימיות התורה בשלימות, אלא '''רק פעלה בלימוד ה[[נגלה]]'''; ובהתגברות החושך כיום, התווסף בגילוי פנימיות התורה כשלעצמה{{הערה|בתורת החסידות.}}. ובעומק יותר: ההוספה בגילוי פנימיות התורה אינה רק בגלל התגברות החושך, אלא בגלל [[דור השביעי|ההתקרבות לגאולה]]. | ||
*'''ט' - י"ד.''' 2 הענינים הסיבות אודות גילוי תורת החסידות (מצד התגברות הגלות, או כהכנה לגאולה), קשורים ל[[פרשת מקץ]] ש[[שם|שמה]] מורה על קץ הימים ([[סוף הגלות]]) וקץ הימין (תחילת הגאולה). גם התוכן של הפרשות [[וישב]] - [[מקץ]] - [[ויגש]] - [[ויחי]] קשור לגאולה, כיון שבפרשיות אלו מסופר על עבודת [[יעקב]] ו[[יוסף הצדיק|יוסף]], ששניהם יחד עניינם גאולה בפועל. כדברי יעקב{{הערה|בראשית מ"ז ט'.}} {{ציטוטון|מעט ורעים היו ימי שני חיי}}, ש'''כל עוד שהגאולה לא באה בפועל ימיו הם מעטים וחסרים.''' '''הוראות:''' חיזוק ה[[אמונה]] והתשוקה והציפייה לביאת המשיח, והוספה ב[[הפצת המעיינות|הפצת תורת החסידות]], והוספה במבצע חנוכה. | |||
*'''ט' - י"ד.''' 2 הענינים הסיבות אודות גילוי תורת החסידות (מצד התגברות הגלות, או כהכנה לגאולה), קשורים ל[[פרשת מקץ]] ש[[שם|שמה]] מורה על קץ הימים ([[סוף הגלות]]) וקץ הימין (תחילת הגאולה). גם התוכן של הפרשות [[וישב]] - [[מקץ]] - [[ויגש]] - [[ויחי]] קשור לגאולה, כיון שבפרשיות אלו מסופר על עבודת [[יעקב]] ו[[יוסף]], ששניהם יחד עניינם גאולה בפועל. כדברי יעקב{{הערה|בראשית מ"ז ט'.}} {{ציטוטון|מעט ורעים היו ימי שני חיי}}, ש'''כל עוד שהגאולה לא באה בפועל ימיו הם מעטים וחסרים.''' '''הוראות:''' חיזוק ה[[אמונה]] והתשוקה והציפייה לביאת המשיח, והוספה ב[[הפצת המעיינות|הפצת תורת החסידות]], והוספה במבצע חנוכה. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*השיחה | * השיחה: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B91KHRkDr3SAcGQxbUpwSUtPdUU מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1WWnZlQa3_4pz5bh0GnHebV0wQ_ijDrWx_3Exs6kH2ts/edit#heading=h.3tbugp1 גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAOXlzVmgtZndKLVU/edit בלתי מוגה - שיחה ויומן]''' | ||
*גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B1mtunySoXtlbnVjb0ZqWmlpRzA מדקדקים] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwd0Zib1lkeUxRRGM חדור בדם]''' | *גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B1mtunySoXtlbnVjb0ZqWmlpRzA מדקדקים] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwd0Zib1lkeUxRRGM חדור בדם]''' | ||
גרסה אחרונה מ־19:30, 5 ביוני 2024
| " | הרי, כל זמן שעדיין לא באה הגאולה בפועל ("קפץ עליו רוגזו של יוסף"), נחשבו אצלו ימי שנות חייו "מעט", ימים חסרים, כיון שחסר בהם העיקר (הגאולה). | " |
– סוף אות י"א - מוגה | ||
דבר מלכות מקץ היא השיחה שאמר הרבי בשבת א' טבת, יום ו' דחנוכה תשנ"ב.
השיחה עוסקת במלחמה ביוונים - שרצו להוציא את האלוקות שבתורה, והנצחון בהם - על ידי גילוי השמן הרוחני פנימיות התורה ובמיוחד תורת החסידות. גילוי זה גם דוחה את החושך, וגם מכין אותנו לגאולה.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
סיכום השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סעיפים א'-ג'. בחנוכה חוגגים בהדלקת נרות, לעומת שאר הימים טובים בהם חוגגים בסעודה גשמית - כי החידוש בחנוכה הוא שבו היתה הצלה רוחנית. ובעומק יותר: גם שאר החגים קשורים עם רוחניות, והחידוש בחנוכה הוא, שהרוחני שבו נעלה יותר: כל החגים קשורים עם לחם מים ויין, המורים על נגלה דתורה (וסודות התורה), וחנוכה קשור עם שמן המורה על רזין דרזין שבתורה - הסודות הכי עמוקים.
- ד' - ח'. מדוע דוקא בזמן ירוד של גזירת יון התגלה ענין כה נעלה של רזין דרזין שבתורה? הביאור: התגברות החושך מביאה להוספה בהתגלות האור. החושך בזמן יון - היה שעל ידי יניקתם מחכמת התורה[1] רצו לטמא את השמן, חכמת התורה - להכחיש את האלוקות שבה. ולכן הנצחון היה דוקא על ידי פך שמן - ידיעת אלוקות, שעל זה היונים לא יכלו לשלוט. אמנם אז לא התגלתה פנימיות התורה בשלימות, אלא רק פעלה בלימוד הנגלה; ובהתגברות החושך כיום, התווסף בגילוי פנימיות התורה כשלעצמה[2]. ובעומק יותר: ההוספה בגילוי פנימיות התורה אינה רק בגלל התגברות החושך, אלא בגלל ההתקרבות לגאולה.
- ט' - י"ד. 2 הענינים הסיבות אודות גילוי תורת החסידות (מצד התגברות הגלות, או כהכנה לגאולה), קשורים לפרשת מקץ ששמה מורה על קץ הימים (סוף הגלות) וקץ הימין (תחילת הגאולה). גם התוכן של הפרשות וישב - מקץ - ויגש - ויחי קשור לגאולה, כיון שבפרשיות אלו מסופר על עבודת יעקב ויוסף, ששניהם יחד עניינם גאולה בפועל. כדברי יעקב[3] "מעט ורעים היו ימי שני חיי", שכל עוד שהגאולה לא באה בפועל ימיו הם מעטים וחסרים. הוראות: חיזוק האמונה והתשוקה והציפייה לביאת המשיח, והוספה בהפצת תורת החסידות, והוספה במבצע חנוכה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- גליונות: מדקדקים • חדור בדם
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |