תהלים קמ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
|כותרת=תהלים צא{{ש}}יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן
|כותרת=תהלים קמה{{ש}}תְּהִלָּה לְדָוִד
|רוחב=25%
|רוחב=30%
|תוכן=
|תוכן=
<poem>
<poem>
א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}ב בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}ג גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר:{{ש}}ד דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ:{{ש}}ה הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:{{ש}}ו וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:{{ש}}ז זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:{{ש}}ח חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:{{ש}}ט טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:{{ש}}י יוֹדוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה:{{ש}}יא כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:{{ש}}יב לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ:{{ש}}יג מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:{{ש}}יד סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:{{ש}}טו עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:{{ש}}טז פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:{{ש}}יז צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:{{ש}}יח קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:{{ש}}יט רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם:{{ש}}כ שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:{{ש}}כא תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}
'''א:''' תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱ-לוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}'''ב:''' בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}'''ג:''' גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר:{{ש}}'''ד:''' דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ:{{ש}}'''ה:''' הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:{{ש}}'''ו:''' וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:{{ש}}'''ז:''' זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:{{ש}}'''ח:''' חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:{{ש}}'''ט:''' טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:{{ש}}'''י:''' יוֹדוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה:{{ש}}'''יא:''' כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:{{ש}}'''יב:''' לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ:{{ש}}'''יג:''' מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:{{ש}}'''יד:''' סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:{{ש}}'''טו:''' עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:{{ש}}'''טז:''' פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:{{ש}}'''יז:''' צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:{{ש}}'''יח:''' קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:{{ש}}'''יט:''' רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם:{{ש}}'''כ:''' שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:{{ש}}'''כא:''' תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:{{ש}}
</poem>
</poem>
|מקור=
|מקור=
|ניקוד=כן}}
|ניקוד=כן}}


'''"תְּהִלָּה לְדָוִד"''' הוא מזמור צ"א (הפרק ה-[[גימטריא|145]]) ב[[ספר התהילים]]. הוא תהילה גדולה ל[[קב"ה]] ולכן מחובר על פי [[אותיות האל"ף-בי"ת]].  
'''"תְּהִלָּה לְדָוִד"''' הוא מזמור קמ"ה (הפרק ה-[[גימטריא|145]]) ב[[ספר התהלים]]. מזמור זה, הוא תהילה גדולה ל[[קב"ה]] ולכן מחובר על פי [[אותיות האל"ף-בי"ת]].


==תכנו==
==תכנו==
{{להשלים|}}
{{להשלים|}}
מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם [[תהילים קמ"ה#סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת|לפי סדר האלף בית]].
מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם [[תהלים קמ"ה#סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת|לפי סדר האלף בית]].


==אמירתו וסגולותיו==
==אמירתו וסגולותיו==
את מזמור זה אומרים [[שלוש]] פעמים ביום:
את מזמור זה אומרים [[שלוש]] פעמים ביום:
*ב[[תפילת שחרית]], אחרי [[ברוך שאמר]].
*ב[[תפילת שחרית]], אחרי [[ברוך שאמר]].
*ב[[תפילת שחרית]], אחרי אמירת ה[[תחנון]].
*בתפילת שחרית, אחרי אמירת ה[[תחנון]].
*ב[[תפילת מנחה]], לפני [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]].
*ב[[תפילת מנחה]], לפני [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]].
ונאמר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות|ברכות ד ב}}:{{ציטוטון|כָּל הָאוֹמֵר "תְּהִלָּה לְדָוִד" בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]]}}. והטעם{{הערה|שדוקא הוא נאמר ולא קיט או קלו}}: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}.
ונאמר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות|ברכות ד ב}}:{{ציטוטון|כָּל הָאוֹמֵר "תְּהִלָּה לְדָוִד" בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]]}}. והטעם{{הערה|שדוקא הוא נאמר ולא קיט או קלו}}: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}.
שורה 24: שורה 24:
באמירת מזמור זה ב[[תפילה]] צריכים לכוין באמירת הפסוק {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}, ש[[הקב"ה]] הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] או"ח נ"א ח}}.
באמירת מזמור זה ב[[תפילה]] צריכים לכוין באמירת הפסוק {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}, ש[[הקב"ה]] הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] או"ח נ"א ח}}.


כשאומרים{{הערה|רא"ש על ברכות א ו א}} מזמור זה בסדר התפילה, אומרים לפניו את הפסוקים {{ציטוטון|אשרי יושבי ביתך{{הערה|[[תהילים]] פד ה}}}} ו{{ציטוטון|אשרי העם שככה לו{{הערה|שם קמד טו}}}}, כי מפסוקים אלו למדים שצריך לשהות קצת לפני תפילת שמונה עשרה, שלכן אומרים את המזמור {{ציטוטון|תהילה לדוד}}{{הערה|ראה גם הפירוש בזה ע"פ חסידות ב[[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] קז ב}} .
כשאומרים{{הערה|רא"ש על ברכות א ו א}} מזמור זה בסדר התפילה, אומרים לפניו את הפסוקים {{ציטוטון|אשרי יושבי ביתך{{הערה|[[תהלים]] פד ה}}}} ו{{ציטוטון|אשרי העם שככה לו{{הערה|שם קמד טו}}}}, כי מפסוקים אלו למדים שצריך לשהות קצת לפני תפילת שמונה עשרה, שלכן אומרים את המזמור {{ציטוטון|תהילה לדוד}}{{הערה|ראה גם הפירוש בזה ע"פ חסידות ב[[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] קז ב}}.


וכן אומרים לאחריו את הפסוק{{הערה|שם קטו יח}}: {{ציטוטון|ואנחנו נברך י-ה}}. בשביל לסיים מזמור זה (כבשאר המזמורים שעד סוף הספר) ב{{ציטוטון|הללוי-ה}}.
וכן אומרים לאחריו את הפסוק{{הערה|שם קטו יח}}: {{ציטוטון|ואנחנו נברך י-ה}}. בשביל לסיים מזמור זה (כבשאר המזמורים שעד סוף הספר) ב{{ציטוטון|הללוי-ה}}.


==סידורו על פי [[אותיות האל"ף בי"ת]]==
==סידורו על פי [[אותיות האל"ף בי"ת]]==
מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות [[נ]]. והטעם מבואר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות}}: {{ציטוטון|מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל}} (דהיינו, מפלתן של ישראל, ב[[לשון סגי נהור]]) דכתיב{{הערה|עמוס ה ב}} {{ציטוטון|'''נ'''פלה לא תוסיף קום בתולת ישראל}}. ולמרות זאת [[דוד]] התייחס ו'הרים' נפילה זו ב[[רוח הקודש]] בפסוק הבא, שנאמר{{הערה|תהילים קמה יד}}: {{ציטוטון|סומך ה' לכל הנופלים}}.
מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות [[נ]]. והטעם מבואר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות}}: {{ציטוטון|מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל}} (דהיינו, מפלתן של ישראל, ב[[לשון סגי נהור]]) דכתיב{{הערה|עמוס ה ב}} {{ציטוטון|'''נ'''פלה לא תוסיף קום בתולת ישראל}}. ולמרות זאת [[דוד]] התייחס ו'הרים' נפילה זו ב[[רוח הקודש]] בפסוק הבא, שנאמר{{הערה|תהלים קמה יד}}: {{ציטוטון|סומך ה' לכל הנופלים}}.


==ביאור [[תורת החסידות]]==
==ביאור [[תורת החסידות]]==
===תהלה לדוד===
*'''תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ''' בחסידות{{הערה|שם=יהל אור|[[יהל אור]] להצ"צ קמה תקלז}}מבואר: ש'תהלה' מתיחס ל[[כתר]] בחינת [[עתיקא קדישא]]. כמו שכתוב{{הערה|שמות טו יא}}:{{ציטוטון|נורא תהלות}} שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר.
בחסידות{{הערה|שם=יהל אור}}[[יהל אור]] להצ"צ קמה תקלז}}מבואר: ש'תהלה' מתיחס ל[[כתר]] בחינת [[עתיקא קדישא]]. כמו שכתוב{{הערה|שמות טו יא}}:{{ציטוטון|נורא תהלות}} שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה מח ט}}: {{ציטוטון|תהלתי אחטם לך}} שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על ה[[ריח]] שהוא ענין ה[[הארה]] וההמשכה מבחינת [[כתר דאצילות]] בחינת [[עתיקא קדישא]], ל[[מלכות]] שהוא בחינת [[דוד]]. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד).


עוד פירוש{{הערה|שם}}: שתהלה לדוד הוא מה ש[[מלכות]] (דוד) מהללת ומשבחת ל[[אור אין סוף]] שב[[ז"א דאצילות]],  
וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה מח ט}}: {{ציטוטון|תהלתי אחטם לך}} שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על ה[[ריח]] שהוא ענין ה[[הארה]] וההמשכה מבחינת [[כתר דאצילות]] בחינת [[עתיקא קדישא]], ל[[מלכות]] שהוא בחינת [[דוד]]. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד).
 
עוד פירוש{{הערה|שם}}: שתהלה לדוד הוא מה ש[[מלכות]] (דוד) מהללת ומשבחת ל[[אור אין סוף]] שב[[ז"א דאצילות]],
(דהיינו{{הערה|אור התורה במדבר כרך א "שאו את ראש" ו}} [[בני ישראל]] ב[[תפילה]]) ועל ידי זה ממשיכה מ[[עצמות אין סוף]] המשכה, כפי ש[[צמצום|מצתמצמת]] בכתר{{הערה|שם=יהל אור}}.
(דהיינו{{הערה|אור התורה במדבר כרך א "שאו את ראש" ו}} [[בני ישראל]] ב[[תפילה]]) ועל ידי זה ממשיכה מ[[עצמות אין סוף]] המשכה, כפי ש[[צמצום|מצתמצמת]] בכתר{{הערה|שם=יהל אור}}.
*'''מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים''' בחסידות מובא רבות מפסוק זה, שכל התהוות ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]], הם מ[[ספירת המלכות]] שהוא צמצום וההגבלה, בכדי שה[[אור]] ירד לדרגה נחותה, ויוכל להוות עולמות גשמיים.


{{מזמורי ספר התהילים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:תהילים|קמה]]
[[קטגוריה:תהלים|ק]]

גרסה אחרונה מ־16:58, 8 ביולי 2024

תהלים קמה
תְּהִלָּה לְדָוִד

א: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱ-לוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:
ב: בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:
ג: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר:
ד: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ:
ה: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:
ו: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
ז: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
ח: חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:
ט: טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
י: יוֹדוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה:
יא: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
יב: לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ:
יג: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:
יד: סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
טו: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:
טז: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:
יז: צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
יט: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם:
כ: שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
כא: תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

"תְּהִלָּה לְדָוִד" הוא מזמור קמ"ה (הפרק ה-145) בספר התהלים. מזמור זה, הוא תהילה גדולה לקב"ה ולכן מחובר על פי אותיות האל"ף-בי"ת.

תכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם לפי סדר האלף בית.

אמירתו וסגולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

את מזמור זה אומרים שלוש פעמים ביום:

ונאמר בגמרא[1]:"כָּל הָאוֹמֵר "תְּהִלָּה לְדָוִד" בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". והטעם[2]: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ".

באמירת מזמור זה בתפילה צריכים לכוין באמירת הפסוק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", שהקב"ה הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה[3].

כשאומרים[4] מזמור זה בסדר התפילה, אומרים לפניו את הפסוקים "אשרי יושבי ביתך[5]" ו"אשרי העם שככה לו[6]", כי מפסוקים אלו למדים שצריך לשהות קצת לפני תפילת שמונה עשרה, שלכן אומרים את המזמור "תהילה לדוד"[7].

וכן אומרים לאחריו את הפסוק[8]: "ואנחנו נברך י-ה". בשביל לסיים מזמור זה (כבשאר המזמורים שעד סוף הספר) ב"הללוי-ה".

סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות נ. והטעם מבואר בגמרא[1]: "מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל" (דהיינו, מפלתן של ישראל, בלשון סגי נהור) דכתיב[9] "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ולמרות זאת דוד התייחס ו'הרים' נפילה זו ברוח הקודש בפסוק הבא, שנאמר[10]: "סומך ה' לכל הנופלים".

ביאור תורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ בחסידות[11]מבואר: ש'תהלה' מתיחס לכתר בחינת עתיקא קדישא. כמו שכתוב[12]:"נורא תהלות" שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר.

וזהו שכתוב[13]: "תהלתי אחטם לך" שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על הריח שהוא ענין ההארה וההמשכה מבחינת כתר דאצילות בחינת עתיקא קדישא, למלכות שהוא בחינת דוד. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד).

עוד פירוש[14]: שתהלה לדוד הוא מה שמלכות (דוד) מהללת ומשבחת לאור אין סוף שבז"א דאצילות, (דהיינו[15] בני ישראל בתפילה) ועל ידי זה ממשיכה מעצמות אין סוף המשכה, כפי שמצתמצמת בכתר[11].

  • מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים בחסידות מובא רבות מפסוק זה, שכל התהוות העולמות, הם מספירת המלכות שהוא צמצום וההגבלה, בכדי שהאור ירד לדרגה נחותה, ויוכל להוות עולמות גשמיים.


מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ברכות ד ב
  2. שדוקא הוא נאמר ולא קיט או קלו
  3. שו"ע אדה"ז או"ח נ"א ח
  4. רא"ש על ברכות א ו א
  5. תהלים פד ה
  6. שם קמד טו
  7. ראה גם הפירוש בזה ע"פ חסידות בפירוש המילות קז ב
  8. שם קטו יח
  9. עמוס ה ב
  10. תהלים קמה יד
  11. 11.0 11.1 יהל אור להצ"צ קמה תקלז
  12. שמות טו יא
  13. ישעיה מח ט
  14. שם
  15. אור התורה במדבר כרך א "שאו את ראש" ו