ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(91 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=[[קובץ:ישיבת נצרת עילית.jpg|250px]]
|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg
|כתובית=סיום הרמב"ם בישיבה
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה,
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]  
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]
|תאריך סגירה=
|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]]
|מיקום=[[נצרת עילית]]
|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]]
|מייסד ויו"ר המוסדות=הרב [[דוד נחשון]]
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]
|משגיח ראשי=הרב שלמה חיים עזאגווי
|מנהל גשמי=ר' משה נחשון
|מנהל גשמי=מנהל כללי הרב ליאור מנור,הרב מנחם גנדל  
ר' מנחם גנדל
|מספר תלמידים=כשישים תמימים
|מספר תלמידים=כ-40 תמימים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
|מפה=
}}
}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב '''[[מנחם מענדל נחשון]]'''. הישיבה מונה כיום כמאה עשרים [[תמימים]] (כ-60 בישיבה קטנה וכ-60 בישיבה גדולה).
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים.


==מענות הרבי להקמת הישיבה==
עם תחילת שנה"ל [[תשפ"ד]] נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק.  


לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה.


עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.
==היסטוריה==
===מענות הרבי להקמת הישיבה===
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.


==מכון סמיכה==
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.  


[[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.


==ישיבה גדולה==
===מכון סמיכה===
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
 
ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
 
===ישיבה גדולה===
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.


הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.


===צוות הישיבה===
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.
*'''ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון'''.
 
*הרב שלמה חיים עזאגווי - משגיח ראשי.
צוות הישיבה:
*הרב שניאור זלמן שארף - משגיח.  
* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה:]]''' הרב [[מנחם מענדל נחשון]].
*הרב אורן סיבוני - משגיח.
* '''מנהל רוחני:''' הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].
* '''מנהל:''' הרב מנחם מענדל גינזבורג.
* '''מנהל חינוכי:''' הרב חיים מאירי.
 
*משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
*משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
*משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.
 
 
* '''[[משפיע|משפיעים]]:''' הרב [[לוי יצחק נחשון]], הרב יוסף יצחק סגל, הרב מנחם מענדל תמרין, הרב [[יוסף יצחק בקשי]].
* '''[[ר"מ|רמי"ם]]:''' הרב שמואל פיזם, הרב ברוך שניאור נחשון, הרב שניאור גרוזמן.
* '''[[נו"נ ומשיב]]:''' הרב [[שמואל מקמל]].
===הנהלה גשמית:''' ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.
* '''מנהל פנימיה:''' הרב נריה תם.
 
==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]


;שיעור א':
==קישורים חיצוניים==
* משפיע - הרב [[לוי יצחק נחשון]].
*[https://chabad.info/news/1095130/ הרב עופר מידובניק התוועד עם התמימים] {{אינפו}}
* ר"מ - הרב יונה נבון.
;שיעור ב':
* משפיע - הרב לוי יצחק אליאס.
* ר"מ - הרב משה קורנווייץ.
;שיעור ג':
* משפיע - הרב מנחם מענדל נחשון.
* ר"מ - הרב שמואל מקמל.


===הנהלה גשמית===
'''וידאו:'''
*מנהל גשמי הרב אהרון חורושכין.
*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
*חבר וועד ההנהלה ומוועד המייסדים, הרב [[משה זלמנוב]].
*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו


==ישיבה קטנה==
{{תבנית:תומכי תמימים}}
הישיבה הקטנה בנצרת עילית נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]. הישיבה מונה כ-60 תמימים מרחבי הארץ. נוסף להם [[שלוחים]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת תשע"ג הוציאו תלמידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]].


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה אחרונה מ־00:41, 27 בספטמבר 2024

חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל

סיום הרמב"ם בישיבה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשס"ד
תאריך סגירה אב תש"פ
מיקום נוף הגליל
מייסד הרב דוד נחשון
ראש הישיבה הרב מנחם מענדל נחשון
מנהל גשמי ר' משה נחשון

ר' מנחם גנדל

מספר תלמידים כ-40 תמימים

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה בנוף הגליל. נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה בתחילת שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.

עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.


היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענות הרבי להקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.

לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.

עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.

מכון סמיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.

התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.

ישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.

הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.

שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.

צוות הישיבה:

  • משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
  • משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
  • משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.


===הנהלה גשמית: ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.

  • מנהל פנימיה: הרב נריה תם.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו: