תומכי תמימים באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כוס של ברכה (שיחה | תרומות) (←צוות הישיבה: תיקנתי שגיאות והוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (25 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבה | {{ישיבה|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע | ||
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש | |||
|תמונה=בש בוגרים.jpg | |תמונה=בש בוגרים.jpg | ||
|כתובית=שבת אחדות לבוגרי הישיבה | |כתובית=שבת אחדות לבוגרי הישיבה | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
|מיקום=רח' מורדי הגטאות 14 [[באר שבע]] | |מיקום=רח' מורדי הגטאות 14 [[באר שבע]] | ||
|ראש מוסדות הישיבה=הרב [[ירמיהו קאליפא]] | |ראש מוסדות הישיבה=הרב [[ירמיהו קאליפא]] | ||
|מספר תלמידים= | |מספר תלמידים= 4 | ||
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש | |קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:התוועדות בש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בישיבה]] | [[קובץ:התוועדות בש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בישיבה]] | ||
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - חב"ד באר שבע''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנפתחה בשנת [[תשס"ב]] על ידי השליח לעיר [[באר שבע]] הרב [[ירמיהו קאליפא | '''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - חב"ד באר שבע''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנפתחה בשנת [[תשס"ב]] ביוזמתו של יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] על ידי השליח לעיר [[באר שבע]] הרב [[ירמיהו קאליפא]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח]] | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שכיהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] דחף להקמת הישיבה והאיץ את פתיחתה בעיר באר שבע, הרב קאליפא כינס את כלל השלוחים בבאר שבע ויחד הם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות אגרות קודש]] וקיבלו מענה{{הערה|חלק ט"ו אגרת ה'תמח.}} ל[[ר"מ]] ב'ישיבת באר שבע'. בעקבות הוראה מפורשת זו הוחלט על הקמת ישיבה בבאר שבע ובאסרו חג השבועות תשס"ב נפתחה הישיבה, הרב מיידנצ'יק אף שלח אישור רשמי מטעם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] לפתיחת הישיבה. | הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שכיהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] דחף להקמת הישיבה והאיץ את פתיחתה בעיר באר שבע, הרב קאליפא כינס את כלל השלוחים בבאר שבע ויחד הם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות אגרות קודש]] וקיבלו מענה{{הערה|חלק ט"ו אגרת ה'תמח.}} ל[[ר"מ]] ב'ישיבת באר שבע'. בעקבות הוראה מפורשת זו הוחלט על הקמת ישיבה בבאר שבע ובאסרו חג השבועות תשס"ב נפתחה הישיבה, הרב מיידנצ'יק אף שלח אישור רשמי מטעם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] לפתיחת הישיבה. | ||
בתחילה נפתחה הישיבה כמכון סמיכה לתלמידים שלאחר שנת ה[[קבוצה]] אשר גם פעלו - לצד לימודיהם - ב[[הפצת המעיינות]] בעיר וכן עבור בעלי תשובה בבאר שבע, בתקופה זו שכנה הישיבה בקירבה | בתחילה נפתחה הישיבה כמכון סמיכה לתלמידים שלאחר שנת ה[[קבוצה]] אשר גם פעלו - לצד לימודיהם - ב[[הפצת המעיינות]] בעיר וכן עבור בעלי תשובה בבאר שבע, בתקופה זו שכנה הישיבה בקירבה ל[[אוניברסיטה]] בעיר וכך חזרו בתשובה יהודים רבים, חלקם אף הקימו משפחות חב"דיות. | ||
בשנת [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב [[גדליהו אקסלרוד]] (עד שנת [[תש"ע]]) וכמשפיע ראשי הרב [[מיכאל מישולובין]]. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות ב[[נגלה]], [[חסידות]] ו[[שולחן ערוך]], כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות. | בשנת [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב [[גדליהו אקסלרוד]] (עד שנת [[תש"ע]]) וכמשפיע ראשי הרב [[מיכאל מישולובין]]. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות ב[[נגלה]], [[חסידות]] ו[[שולחן ערוך]], כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות. | ||
בשנת [[ה'תש"פ]] נחנך מקווה טהרה במתחם הישיבה לטובת תלמידי התמימים, המקווה, בור על גבי בור כשיטת חב"ד, מושך אליו רבים מתושבי העיר ומחסידי חב"ד בסביבה. | |||
בשנת [[ה'תשפ"א]] נערך קמפיין התרמה לישיבה, להקמתה של קומה נוספת לישיבה שתשמש כפניימיה לתלמידים, מרווחת ונאה, כמו"כ נערך שיפוץ יסודי ונרחב בזאל הישיבה לרווחת תלמידי התמימים. | |||
==מוסדות ופעולות הישיבה== | ==מוסדות ופעולות הישיבה== | ||
תחת הישיבה, ישנם מוסדות ופעולות רבות | תחת הישיבה, ישנם מוסדות ופעולות רבות: | ||
'''מרכז רוחני לצעירים 'בית מנחם'''' - הפועל רבות בקרב בני הנוער בעיר, בתי חב"ד בשכונות 'דרום', שכונה ג' ונווה זאב - ק"ק יוצאי רוסיה, בהנהלתם של השלוחים: הרב מ"מ קאליפא (דרום), הרב שלמה דבניק (שכונה ג'), הרב יגאל לוטקין (נווה זאב), | |||
'''מועדון "צבאות ה'"''' - המופעל על ידי תלמידי הישיבה ופועל בקרב ילדים שאינם שומרי מצוות לעת עתה. | |||
כמו כן, פעולות רבות לאורך כל השנה המתבצעות על ידי תלמידי הישיבה כגון: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה|חלוקת מצות]], [[תהלוכות ל"ג בעומר]] ועוד רבות, וכן מופעלים על ידי תלמידי הישיבה מספר "מעדוני צבאות ה" בעיר לפעילות עם ילדי העיר, תחת ניהולו של [[שליח]] [[הרבי]] לבאר שבע ומייסד הישיבה, הרב [[ירמיהו קאליפא]]. | |||
==צוות הישיבה== | ==צוות הישיבה== | ||
* '''מנכ"ל''' - השליח הרב [[ירמיהו קאליפא]]. | * '''מנכ"ל''' - השליח הרב [[ירמיהו קאליפא]]. | ||
* '''ראש הישיבה''' - הרב פנחס מנחם ברנשטיין. | * '''ראש הישיבה''' - הרב פנחס מנחם ברנשטיין. | ||
* '''[[משגיח]] ראשי''' | * '''[[משגיח]] ראשי:''' הרב ישראל ירדני. | ||
* '''[[ | * '''[[משגיח]]:''' הרב שניאור זלמן סגל. | ||
* ''' | * '''משפיעים:''' הרב [[זלמן לנדא]], הרב אהרון דוד קופצ'יק, הרב יגאל לוטקין, הרב [[משה דיקשטיין]]. | ||
* [[ר"מ|רמי"ם]]: הרב נפתלי פיליפ, הרב [[אלחנן נחמנסון]], הרב אליעזר (אליקא) וובר. | |||
* | |||
===צוות גשמי=== | |||
* מנהל גשמי - הרב מנחם מענדל קאליפא | * מנהל גשמי - הרב מנחם מענדל קאליפא | ||
* מנהל פנימיה - הרב אליהו | * מנהל פנימיה - הרב אליהו לוי יצחק כהן. | ||
* מנהל מטבח - | * מנהל מטבח - ר' שלמה קריספין. | ||
* מנהל תחזוקה - ר' דוד בטש. | |||
=== צוות הישיבה לשעבר === | === צוות הישיבה לשעבר === | ||
*'''הרב [[זמרוני ציק]]''' - חבר הנהלת ה[[ישיבה]]. | *'''הרב [[זמרוני ציק]]''' - חבר הנהלת ה[[ישיבה]]. | ||
*'''הרב [[ | *'''הרב [[גדליה אקסלרוד]]''' - [[ראש ישיבה]]. | ||
*'''הרב [[מיכאל מישולובין]]''' - [[משפיע]] ראשי. | *'''הרב [[מיכאל מישולובין]]''' - [[משפיע]] ראשי. | ||
*'''הרב [[צביקה סגל]]''' - מנהל רוחני. | *'''הרב [[צביקה סגל]]''' - מנהל רוחני. | ||
| שורה 51: | שורה 55: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/news/964944/ באר שבע: "הרנטגן" חתם על פס"ד שהרבי הוא מלך המשיח] {{אינפו}} | |||
*[https://chabad.info/news/656864/ תות"ל באר שבע: הבוגרים התכנסו והתאחדו לטובת הישיבה] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/news/656864/ תות"ל באר שבע: הבוגרים התכנסו והתאחדו לטובת הישיבה] {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/news/658890/ ב' ניסן בתות"ל באר שבע: סעודת הודי' על הצלחת הקמפיין] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/news/658890/ ב' ניסן בתות"ל באר שבע: סעודת הודי' על הצלחת הקמפיין] {{אינפו}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:11, 15 באוקטובר 2024
| ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע | |
|---|---|
 שבת אחדות לבוגרי הישיבה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | סיון תשס"ב |
| מיקום | רח' מורדי הגטאות 14 באר שבע |
| מספר תלמידים | 4 |
| קובץ הערות | קובץ הערות התמימים ואנ"ש |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - חב"ד באר שבע הינה ישיבה גדולה שנפתחה בשנת תשס"ב ביוזמתו של יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק על ידי השליח לעיר באר שבע הרב ירמיהו קאליפא. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה בכ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלמה מיידנצ'יק שכיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד באה"ק דחף להקמת הישיבה והאיץ את פתיחתה בעיר באר שבע, הרב קאליפא כינס את כלל השלוחים בבאר שבע ויחד הם כתבו לרבי באמצעות אגרות קודש וקיבלו מענה[1] לר"מ ב'ישיבת באר שבע'. בעקבות הוראה מפורשת זו הוחלט על הקמת ישיבה בבאר שבע ובאסרו חג השבועות תשס"ב נפתחה הישיבה, הרב מיידנצ'יק אף שלח אישור רשמי מטעם אגודת חסידי חב"ד באה"ק לפתיחת הישיבה.
בתחילה נפתחה הישיבה כמכון סמיכה לתלמידים שלאחר שנת הקבוצה אשר גם פעלו - לצד לימודיהם - בהפצת המעיינות בעיר וכן עבור בעלי תשובה בבאר שבע, בתקופה זו שכנה הישיבה בקירבה לאוניברסיטה בעיר וכך חזרו בתשובה יהודים רבים, חלקם אף הקימו משפחות חב"דיות.
בשנת תשס"ה הוחלט על פתיחת הישיבה כישיבה גדולה רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב גדליהו אקסלרוד (עד שנת תש"ע) וכמשפיע ראשי הרב מיכאל מישולובין. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות בנגלה, חסידות ושולחן ערוך, כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות.
בשנת ה'תש"פ נחנך מקווה טהרה במתחם הישיבה לטובת תלמידי התמימים, המקווה, בור על גבי בור כשיטת חב"ד, מושך אליו רבים מתושבי העיר ומחסידי חב"ד בסביבה.
בשנת ה'תשפ"א נערך קמפיין התרמה לישיבה, להקמתה של קומה נוספת לישיבה שתשמש כפניימיה לתלמידים, מרווחת ונאה, כמו"כ נערך שיפוץ יסודי ונרחב בזאל הישיבה לרווחת תלמידי התמימים.
מוסדות ופעולות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחת הישיבה, ישנם מוסדות ופעולות רבות:
מרכז רוחני לצעירים 'בית מנחם' - הפועל רבות בקרב בני הנוער בעיר, בתי חב"ד בשכונות 'דרום', שכונה ג' ונווה זאב - ק"ק יוצאי רוסיה, בהנהלתם של השלוחים: הרב מ"מ קאליפא (דרום), הרב שלמה דבניק (שכונה ג'), הרב יגאל לוטקין (נווה זאב),
מועדון "צבאות ה'" - המופעל על ידי תלמידי הישיבה ופועל בקרב ילדים שאינם שומרי מצוות לעת עתה.
כמו כן, פעולות רבות לאורך כל השנה המתבצעות על ידי תלמידי הישיבה כגון: מבצע חנוכה, מבצע פורים, חלוקת מצות, תהלוכות ל"ג בעומר ועוד רבות, וכן מופעלים על ידי תלמידי הישיבה מספר "מעדוני צבאות ה" בעיר לפעילות עם ילדי העיר, תחת ניהולו של שליח הרבי לבאר שבע ומייסד הישיבה, הרב ירמיהו קאליפא.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנכ"ל - השליח הרב ירמיהו קאליפא.
- ראש הישיבה - הרב פנחס מנחם ברנשטיין.
- משגיח ראשי: הרב ישראל ירדני.
- משגיח: הרב שניאור זלמן סגל.
- משפיעים: הרב זלמן לנדא, הרב אהרון דוד קופצ'יק, הרב יגאל לוטקין, הרב משה דיקשטיין.
- רמי"ם: הרב נפתלי פיליפ, הרב אלחנן נחמנסון, הרב אליעזר (אליקא) וובר.
צוות גשמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנהל גשמי - הרב מנחם מענדל קאליפא
- מנהל פנימיה - הרב אליהו לוי יצחק כהן.
- מנהל מטבח - ר' שלמה קריספין.
- מנהל תחזוקה - ר' דוד בטש.
צוות הישיבה לשעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב זמרוני ציק - חבר הנהלת הישיבה.
- הרב גדליה אקסלרוד - ראש ישיבה.
- הרב מיכאל מישולובין - משפיע ראשי.
- הרב צביקה סגל - מנהל רוחני.
- הרב זאב גכטמן - משפיע.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- באר שבע: "הרנטגן" חתם על פס"ד שהרבי הוא מלך המשיח
- תות"ל באר שבע: הבוגרים התכנסו והתאחדו לטובת הישיבה
- ב' ניסן בתות"ל באר שבע: סעודת הודי' על הצלחת הקמפיין
- תות"ל באר שבע: "דידן נצח" נחוג בהיכל הישיבה בשמחה רבה
- ג' תמוז: המשפיע הרב לנדא הצטרף לצוות הישיבה בבאר שבע
- התמימים מבאר שבע שבתו במצפה רמון
- סיום מוצלח לזמן הקיץ בישיבת תות"ל באר שבע
- באר שבע: כינוס תורה באיסרו חג שבועות
הערות שוליים
- ↑ חלק ט"ו אגרת ה'תמח.