דבר מלכות וישלח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(38 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''דבר מלכות וישלח''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת וישלח]], [[ט"ז כסלו]] [[תשנ"ב]].
==רקע==


==בעקבות השיחה==
השיחה עוסקת במעלתו של היום [[י"ט כסלו]] וכל [[חודש כסלו]].
* לארגן התוועדויות חסידיות בי״ט כסלו בכל מקום האפשרי, בעיר זו וכן בכל העיירות בכל העולם, [בי״ט כסלו עצמו בליל י״ט, או ביום, או במוצאי היום],  
 
ובכל מקום – עם כל ה״שטורעם״ והתוקף, כך שבכל מקום ומקום מתקיימת ההתוועדות העיקרית. והתוועדות עיקרית במקום א׳ אינה בסתירה לה״עיקר״ שבמקום שני, ואדרבא – כל א׳ עוזרת לה״שני״, עד באופן של ״קנאת סופרים תרבה חכמה״.  
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
ולהתחיל בעריכת ההתוועדויות ביום הראשון, וכן ביום השני, ועאכו״כ ביום השלישי (י״ט כסלו), ולהמשיך בהם בימים שלאחרי זה, ובפרט בימי החנוכה, ״מוסיף והולך מיום ליום״.     ובעת כל התוועדות – יש לדבר דברי תורה, דברי תפלה ודברי חסדים טובים.  
{{ציטוט צף|המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים '''שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח''', טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהייתה במתן-תורה, כמארז"ל "התורה שאדם למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורתו של משיח"}}
ועל כל אחד ואחד להשתדל בארגון התוועדויות אלו – עכ״פ במקום אחר, ומה טוב – בב׳ או בד׳ מקומות, ע״י מינוי שליח, או ע״י עריכת ההתוועדויות בזמנים שונים (שאז ביכלתו להשתתף בכולם).  
{{ציטוט צף|אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, '''כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח'''}}
בפרטיות יותר – יש לכאו״א להתחיל בעריכת ״התוועדות״ בעצמו, לקבץ עשר כחות הנפש שלו, ולאח״ז גם לסדר התוועדויות עם בני ביתו, ובני ישראל שבסביבתו, ועד בכל מקום ומקום כנ״ל.
==תוכן השיחה==
* לנצל ימים אלו שבסמיכות לי״ט כסלו (שאז התחיל עיקר הענין ד״יפוצו מעינותיך חוצה״) – להדפיס דברים בתורה שבכתב ותורה שבעל פה לפי הצורך, ועאכו״כ לפי ההכרח.  
בשיחה מסביר הרבי שהסיבה שישנו סדר של מיעוט הלבנה, אף על פי שלכאורה "מעלין בקודש ואין מורידין", הוא מכיוון שבחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה{{הערה|כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..}}, כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה.
 
הרבי גם ציין את מעלתו של [[חודש כסלו]] שהוא חודש [[מתן תורה]] של [[תורת החסידות]] שבו מודגשת יותר ה'''לבנה''' - עבודתם של ישראל בכח עצמם, גם שמו של החודש ''''כסלו'''' מורה על [[התגלות]] ה[[עצם]]. הרבי גם הסביר שהסיבה ש[[י"ט כסלו]] חל דוקא בחציו השני של החודש מכיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל והקב"ה, ושלימות העבודה. הרבי קישר זאת ל[[פרשת השבוע]] - [[פרשת וישלח]] שבה יעקב שולח מלאכים ל[[עשיו]] בשביל להראות שהכל מוכן לגאולה ושהעבודה הושלמה. הרבי הוסיף שבדורנו כבר הסתיימה [[עבודת הבירורים]], והכן מוכל ל[[גאולה]] ונותר רק לפקוח את העיניים, ה שת לפרשת השבוע, ורמז לכך ניתן למצוא ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון [[צרפת]] על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]] השלימו את בירורה מדינת צרפת{{הערה|שהגימטריא שלה הוא [[770 (מספר)|770]].}}.
 
בסיום השיחה עורר הרבי על עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום.


==סיכום==
* שבת זה הוא למחרת ט״ו כסלו, שבו ״קיימא סיהרא באשלמותא״ – המורה על שלימות העבודה דבנ״י. ובפרט בחודש כסלו – שבחודש זה הוא מ״ת דפניה״ת.
* הקשר לפ׳ וישלח – שיעקב שלח מלאכים אל עשו להודיעו ולפעול בו שהכל מוכן להגאולה, להמצב ד״והיתה לה׳ המלוכה״ – שלימות העבודה. והפרשה שלאח״ז – ״וישב יעקב״, ״ביקש יעקב לישב בשלוה״ – הו״ע הבקשה לשלוה האמיתית דכל ישראל בהגאולה.
ועאכו״כ בזמננו זה – לאחרי שכבר גמרו כל הענינים, גם ״צחצוח הכפתורים״ (כמדובר כמ״פ), וצריכים רק לפתוח העינים, ולראות ה״שולחן ערוך״ דסעודת לויתן ושור הבר ויין המשומר, ביחד עם עצומ״ה כביבול, ודוד מלכא משיחא שאומר ״לי נאה לברך״.
* ״קיימא סיהרא באשלמותא (בט״ו בחודש) נמשכת גם בחצי השני של החודש, כי זה שהלבנה הולכת ומתמעטת (לאחרי ט״ו בחודש) הוא רק בהענינים שבהם צ״ל ״יפקד מושבך״ בכדי שיהי׳ ״ונפקדת״; אבל שאר הענינים הם בתכלית השלימות, ואדרבא – באופן של עלי׳ מיום ליום, כמודגש במנין ימי החודש, שלאחרי ט״ו בחודש מספר היום בחודש הולך וגדול.
* ״צרפת״ (בהפטורת שבת זה) היא בגימטריא ״770״, השלימות דמספר שבע (שבעה ימי הבנין) – עשר פעמים שבע ועשר פעמים שבעים.
* המשך ימי חודש כסלו – לאחרי י״ט כסלו: ״אך טוב לישראל״ (כ״א בחודש), ״בך יבורך ישראל״ (כ״ב בחודש), ״ושמתי כדכד״ (כ״ד בחודש), ״כה תברכו את בנ״י״ (כ״ה בחודש).
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwVTFDZUdrMDlWZnc/edit# בגוגל דוקס]
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378NzFFTDVHbnVuTzQ/view?usp=drive_link&resourcekey=0-fqhjlpaQnweSj-sfY199UA מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1YFj6yxG9joA5t7w44s_QUkYhzeIJ38oxaJ9Q1drMrXE/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SARWZoQkEwb1JneFE/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-AzrIml2EX9PnsGHxJkFYGg&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
*גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwbjQwNGppWnd6bGM דף עזר] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwVTFDZUdrMDlWZnc/edit# סיכום]'''.
 
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|וישלח]]
[[קטגוריה:חומש בראשית]]

גרסה אחרונה מ־19:36, 30 בדצמבר 2024

דבר מלכות וישלח היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת וישלח, ט"ז כסלו תשנ"ב.

השיחה עוסקת במעלתו של היום י"ט כסלו וכל חודש כסלו.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

" המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח, טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהייתה במתן-תורה, כמארז"ל "התורה שאדם למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורתו של משיח" "
" אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח "

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחה מסביר הרבי שהסיבה שישנו סדר של מיעוט הלבנה, אף על פי שלכאורה "מעלין בקודש ואין מורידין", הוא מכיוון שבחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה[1], כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה.

הרבי גם ציין את מעלתו של חודש כסלו שהוא חודש מתן תורה של תורת החסידות שבו מודגשת יותר הלבנה - עבודתם של ישראל בכח עצמם, גם שמו של החודש 'כסלו' מורה על התגלות העצם. הרבי גם הסביר שהסיבה שי"ט כסלו חל דוקא בחציו השני של החודש מכיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל והקב"ה, ושלימות העבודה. הרבי קישר זאת לפרשת השבוע - פרשת וישלח שבה יעקב שולח מלאכים לעשיו בשביל להראות שהכל מוכן לגאולה ושהעבודה הושלמה. הרבי הוסיף שבדורנו כבר הסתיימה עבודת הבירורים, והכן מוכל לגאולה ונותר רק לפקוח את העיניים, ה שת לפרשת השבוע, ורמז לכך ניתן למצוא ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון צרפת על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות האדמו"ר הריי"צ השלימו את בירורה מדינת צרפת[2].

בסיום השיחה עורר הרבי על עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..
  2. שהגימטריא שלה הוא 770.