תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 18: שורה 18:
|מפה=
|מפה=
}}
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת '''תומכי תמימים''' בצפת שנסגרה|אחר=ישיבת חח"ל בצפת המתקיימת כיום|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה '''תומכי תמימים''' בצפת שנסגרה|אחר=ישיבת חח"ל בצפת המתקיימת כיום|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}


'''ישיבת תומכי תמימים''' ב[[צפת]], הייתה ישיבה קטנה בעיר, שנסגרה לאחר פטירת הרב [[אריה לייב קפלן]].
'''ישיבת תומכי תמימים''' ב[[צפת]], הייתה ישיבה קטנה בעיר, בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]]. הישיבה נסגרה לאחר פטירת הרב [[אריה לייב קפלן]].


==תולדות הישיבה==
==תולדות הישיבה==
הישיבה נפתחה לערך בסוף שנות המ"מים בעקבות גידול קהילת [[אנ"ש]] בעיר [[צפת]] והצורך במקום לימודים קרוב לתמימים שסיימו את ה[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה בעיר]]. הישיבה הייתה בהנהלת ה[[שליח]] הרב [[אריה לייב קפלן]].
הישיבה נפתחה בשנת [[תשמ"ט]] בעקבות גידול קהילת [[אנ"ש]] בעיר [[צפת]] והצורך במקום לימודים קרוב לתמימים שסיימו את ה[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה בעיר]]. הישיבה הייתה בהנהלת ה[[שליח]] הרב [[אריה לייב קפלן]].
 
מבנה הישיבה היה במלון רקפת בעיר. המלון שימש את הישיבה קטנה וכן כפנימיה לישיבה הגדולה וכן לישיבת בית לוי יצחק שהייתה מעין בית ספר למלאכה שפעלה באותם שנים.
 
תלמידי הישיבה יצאו ל'מבצעים' מדי שבוע בעיר צפת בעיקר באיזור הר כנען, כשתלמידי הישיבה הגדולה פעלו באיזור שכונות הדרום של העיר.


תלמידי הישיבה הגיעו בעיקר מקהילת חב"ד בעיר, וחלקם משאר חלקי הארץ. בעקבות פטירתו של הרב קפלן - מנהל הישיבה - ב[[חודש אייר]] [[תשנ"ח]], נסגרה הישיבה עם סיום שנת הלימודים, ובשנת [[תשנ"ט]] חדלה פעילותה.
תלמידי הישיבה הגיעו בעיקר מקהילת חב"ד בעיר, וחלקם משאר חלקי הארץ. בעקבות פטירתו של הרב קפלן - מנהל הישיבה - ב[[חודש אייר]] [[תשנ"ח]], נסגרה הישיבה עם סיום שנת הלימודים, ובשנת [[תשנ"ט]] חדלה פעילותה.
שורה 30: שורה 34:


== רבני הישיבה ==
== רבני הישיבה ==
כשנפתחה הישיבה שלחו ל[[הרבי|רבי]] את רשימת רבני הישיבה, כשההצעה הייתה שכ[[ראש ישיבה]] ישמש הרב [[עופר מיודובניק]] וכ[[משפיע]] הרב [[יצחק אייזיק לנדא]]. בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים, ובראשות הישיבה הועמד הרב לנדא, והרב מיודובניק נתמנה ל[[משפיע]]. עוד נכללו בצוות הישיבה: הרב בנציון שלום פרידמן, הרב זוהר, הרב [[זאב פרידמן]]{{הערה|לאחר מכן שימש כמנהל גשמי של ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]]}} ולתקופה מסוימת הרב יוסף יצחק לבקיבקר.
כשנפתחה הישיבה שלחו ל[[הרבי|רבי]] את רשימת רבני הישיבה, כשההצעה הייתה שכ[[ראש ישיבה]] ישמש הרב [[עופר מיודובניק]] וכ[[משפיע]] הרב [[יצחק אייזיק לנדא]]. בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים, ובראשות הישיבה הועמד הרב לנדא, והרב מיודובניק נתמנה ל[[משפיע]]. עוד נכללו בצוות הישיבה: הרב בנציון שלום פרידמן, הרב מני זוהר, הרב [[זאב פרידמן]]{{הערה|לאחר מכן שימש כמנהל גשמי של ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]]}} הרב יוסף יצחק לבקיבקר (בשנת ה'תשנ"א),
כ[[משגיח]] שימש הרב [[טוביה יעקובוביץ]].
כ[[משגיח]] שימש הרב [[טוביה יעקובוביץ]].


שורה 41: שורה 45:
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]

גרסה אחרונה מ־04:38, 2 בספטמבר 2024

תומכי תמימים צפת
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד תש"נ
תאריך סגירה קיץ תשנ"ח
מיקום צפת
מייסד הרב אריה לייב קפלן
ראש הישיבה הרב יצחק אייזיק לנדא
מנהל גשמי הרב אריה לייב קפלן
מספר תלמידים 50

ישיבת תומכי תמימים בצפת, הייתה ישיבה קטנה בעיר, בראשות הרב יצחק אייזיק לנדא. הישיבה נסגרה לאחר פטירת הרב אריה לייב קפלן.

תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נפתחה בשנת תשמ"ט בעקבות גידול קהילת אנ"ש בעיר צפת והצורך במקום לימודים קרוב לתמימים שסיימו את התלמוד תורה בעיר. הישיבה הייתה בהנהלת השליח הרב אריה לייב קפלן.

מבנה הישיבה היה במלון רקפת בעיר. המלון שימש את הישיבה קטנה וכן כפנימיה לישיבה הגדולה וכן לישיבת בית לוי יצחק שהייתה מעין בית ספר למלאכה שפעלה באותם שנים.

תלמידי הישיבה יצאו ל'מבצעים' מדי שבוע בעיר צפת בעיקר באיזור הר כנען, כשתלמידי הישיבה הגדולה פעלו באיזור שכונות הדרום של העיר.

תלמידי הישיבה הגיעו בעיקר מקהילת חב"ד בעיר, וחלקם משאר חלקי הארץ. בעקבות פטירתו של הרב קפלן - מנהל הישיבה - בחודש אייר תשנ"ח, נסגרה הישיבה עם סיום שנת הלימודים, ובשנת תשנ"ט חדלה פעילותה.

לקראת שנת הלימודים תש"ע, נפתחה שוב בצפת מסגרת של ישיבה קטנה.

רבני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשנפתחה הישיבה שלחו לרבי את רשימת רבני הישיבה, כשההצעה הייתה שכראש ישיבה ישמש הרב עופר מיודובניק וכמשפיע הרב יצחק אייזיק לנדא. בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים, ובראשות הישיבה הועמד הרב לנדא, והרב מיודובניק נתמנה למשפיע. עוד נכללו בצוות הישיבה: הרב בנציון שלום פרידמן, הרב מני זוהר, הרב זאב פרידמן[1] הרב יוסף יצחק לבקיבקר (בשנת ה'תשנ"א), כמשגיח שימש הרב טוביה יעקובוביץ.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוסדות וארגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. לאחר מכן שימש כמנהל גשמי של הישיבה הגדולה בצפת