ספרי תורה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (קטגוריה)
(122 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}  
{{לעריכה|ויקיזציה וקישורים פנימיים}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]] ישנם ריבוי ספרי תורה שלחלקם יש היסטוריה מיוחדת<ref>יש מהם שהיו ב 770, ומסיבות שונות נלקחו ממנו.</ref>.
בבית חיינו [[770]] - [[בית הכנסת]] של [[הרבי]], ישנם [[ספר תורה|ספרי תורה]] רבים וביניהם ספרי תורה עם היסטוריה מיוחדת{{הערה|רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב-[[770]], ומסיבות שונות נלקחו ממנו.}}.


==ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו==
בין ספרי התורה ניתן למנות את [[ספר תורה של משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית]], וכ[[ספר תורה הכללי|ספרי תורה כלליים]] שנכתבו כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] והוכנסו על ידי ארגונים שונים.
{{ערך מורחב|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו}}
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]
ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].


על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] [[תש"ב]].
==ספרי התורה==
 
===של הרבי===
==ספר תורה של הרבי==
{{ערך מורחב|ספר תורה של הרבי}}
{{ערך מורחב|ספר תורה של הרבי}}
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]]
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]]
ספר התורה של הרבי הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות ב[[שמחת תורה]].  
ספר התורה של הרבי הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נוהג לרקוד איתו בשעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]].


==ספר תורה שבו השתמש הרבי הריי"צ==
===לקבלת פני משיח צדקנו===
הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע.
{{ערך מורחב|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו}}
[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]
ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].


[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת תורה]], עד שהגיע ה[[ספר תורה של הרבי]] בשנת [[תשי"ד]].  
על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] [[תש"ב]].


הספר נלקח מ[[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"ט]].
בספר משתמשים בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי (ראה הפירוט [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|בערך המורחב]]).


בספר משתמשים במנין הרבי כאשר צריכים 3 ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.
===בו השתמש אדמו"ר הריי"צ===
הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע<ref>ר' [[יהודה חיטריק]] כותב ב[[רשימת דברים]] שיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, אך סברא זו נשללה.</ref>.


במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובאיזור [[תש"נ]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי.
[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת תורה]], עד שהגיע ה[[ספר תורה של הרבי]] בשנת [[תשי"ד]].


==ספר תורה לאחדות ישראל תומכי תמימים==
בשעת הריקוד עם הרבי בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה, היה ה[[רש"ג]], מחזיק אותו<ref>גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.</ref>, ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ג.
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]].


ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]] הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.
הספר נלקח מ-[[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"ט]].


במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.
בספר משתמשים במנין הרבי כאשר מוצאים שלושה ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.


בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.
במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובסביבות שנת [[תש"נ]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי.


{{להשלים}}
===ספר שהגיע מ[[תוניסיה|תוניס]] {{הערה|[https://col.org.il/news/133537 הרבי הכניס בחשאי את ספר התורה, והגזירה בתוניס התבטלה] {{col}}}}===
[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נכנס ביום שישי אחר חצות לבית הכנסת, ובידו ספר התורה ששלח הרב פינסון]]
[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מכניס את הספר תורה לארון הקודש, לידו נראה עומד הרב [[בנימין גורודצקי]]]]
בשנת [[תשכ"ט]] חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.


==ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקה==
באותם ימים השלטונות מנעו מר' [[ניסן פינסון]] את היציאה מתוניס, ולכן [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] אשתו של הרב פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספר-התורה, התלוו אליהם הגבאי ב-[[770]] (ואחיות של השליח), הרב [[יהושע פינסון]]. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל ב[[חלוקת המשקה]] בהתוועדות של הרבי ב[[שבת]].
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]].


בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו ע"י מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים <ref>בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.</ref>.
הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), "ומחר", הוסיף הרבי, "אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס". הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר [[מאמר דא"ח]] בפני הציבור.


{{להשלים}}
בערב שבת [[פרשת נצבים-וילך]] אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת קודש, לאחר אמירת ה[[מאמר]] מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.


==ספר תורה לזכות הרבי והרבנית==
אחרי [[תפילת מנחה]]{{הערה|לפי היומן של ר' [[יהודה לייב גרונר]] לפני תפילת המנחה.}} שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ב[[רש"י]], ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.


חכם [[יעקב מיכאלשוילי]]<ref>נפטר י"ב בחשוון תשע"ו</ref> היה חסידי חב"ד סופר סת"ם בעל מסירות נפש מגרוזיה.
הרבי הורה שהאח הרב [[יהושע פינבול]] יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]{{הערה|שהיה ראש [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.}}. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של הלה, ואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר".
[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' יעקב מיכאלאשוולי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית.]]
לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע הלבבי שהיה בשמחת תורה תשל"ח, רחש ליבו של חכם יעקב לתרום ספר תורה ל770, ואכן החל '''בעצמו''' בכתיבתה, לקראת י' שבט תשמ"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו והספר תורה, לרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך.


לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק משקה שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד.
ר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, הרבי לבש בגדי שבת וקיבל את הספר תורה – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב [[מיכאל ליפסקר]] ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על השולחן.


הספר תורה הוא קטן במיוחד. ויחד עם הכתר הוא קל.
לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן{{הערה|אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"}}. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו{{הערה|יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר}}.


==ספר תורה של הטנקיסטים==
לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 על הספר בשטורעם]}}.
ספר תורה שנכתב על ידי הטנקסטים של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ובראשם הרב [[ישראל דוד נחשון]]  ור' [[אברהם טאוב]]. לזכרון [[הרבנית חי'ה מושקא]], הסתיים בתשמ"ט.


הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד,  
===לזכות הרבי והרבנית===
[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' שלום שיחי' בן ר' יעקב מיכאלשוילי  מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית יחד עם בנו ר' שבתאי שיחי'.]]
לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[ראש חודש כסלו|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כך.


הספר נכתב על ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודש, אחר ההכנסת ספר תורה, הרבי לקח את הספר, חזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה"
לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק [[משקה]] שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד{{הערה|[https://col.org.il/news/109107 היום לפני 30 שנה: סיום ספר התורה המיוחד • וידאו{{וידאו}}{{col}}]}}.


כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שיהיה שמח שהספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים הספר לרבי, והרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.
בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי בדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב.


מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתביתו, במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.
הספר תורה הוא קטן במיוחד וקל גם יחד עם הכתר.


{{להשלים}}
בקייץ [[תשפ"א]] עבר הכתר חידוש ותיקון.


==ספר תורה לזכות הרבי והרבנית נשי ובנות חב"ד==
===לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד===


לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.
לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]], יזמו נשי ובנות חב"ד ב[[ירושלים]] כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.


ביחידות שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש שבט תש"מ, העניק הרבי למארגנים שורת הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".
ב[[יחידות]] שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש [[שבט]] [[תש"מ]], העניק הרבי למארגנות מספר הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר ב[[י"ט כסלו]] [[תשמ"א]], הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: "יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".


בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות מיוחדת שלא מן המנין לכבוד הכנסת ספר התורה, התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"ט, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, ולאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.
בהוראת הרבי הוכנס הספר ל[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], כאשר יומיים קודם לכן ב[[י"ז כסלו]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לכבוד הכנסת ספר התורה. הרבי התייחס להזמנה שהעביר לו הרב [[זושא ריבקין]] עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת ה[[בעל שם טוב]], שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק [[משקה]], וכתר לספר התורה. לאחר מכן נערכה [[תפילת מנחה]] עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.


בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"<ref>למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה הזדמנות היסטורית.</ref>.
בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"{{הערה|למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהוחמצה הזדמנות היסטורית.}}.


רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע '[[אות בספר התורה]]'.
רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע '[[אות בספר התורה]]'.


==ספר תורה לזכרון הרבנית נשי חב"ד==
===לאחדות ישראל - תומכי תמימים===
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]].


בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]] הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.


הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט
במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.


והרבי דיבר ע"ז ר"ח כסלו וש"פ תולדות
בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.
לכתוב נקודות


{{להשלים}}
{{להשלים}}


==ספר תורה לזכות הרבי על ידי השלוחים<ref>ראה על כל זה בארוכה ב"יומן הקהל / תשמ"ח"</ref>==
===לזכות הרבי על ידי השלוחים===
בי"א ניסן תשמ"ז ר' [[נתן גורארי]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל, יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.  
ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ז]] ר' [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.


כתבו לרבי על כך והמענה היה: שהספר תורה יהי לשם ולתפארת" במשך כל השנה נכתב הסופר ההרב [אליעזר צבי זירקינד]] , התוכנית הייתה לסיים לי"א ניסן, אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית כ"א אדר. (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).
כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב [[אליעזר צבי זירקינד]], התוכנית הייתה לסיים עד [[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]], אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית ב[[כ"א אדר]] (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).


ביום חמישי כ"א אדר התשמ"ח בבית הכנסת 770 היה סיום ספר התורה על ידי שלוחים כמה מתוכם עוד שלוחים של הרבי הקודם, את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]].
ביום חמישי [[כ"א אדר]] [[תשמ"ח]] נערך ב[[770|בית הכנסת - 770]] סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]].


המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.
המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.
שורה 101: שורה 100:
בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.
בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.


את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעש"ט והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחציניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סיבובו ומתחת לאבן כדור בצרות העולם ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות בכתר.  
את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר.


לפני ה"אתה הוראת" אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' "למנצח יענך" פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו מזכרי הרבי הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].
לפני ה"[[אתה הראת]]" אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירי הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].


באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו ששמעו אותה בשידור ב770. בא הרבי דיבר על התקופה חדשה.  
באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-[[770]]. הרבי הגיע ודיבר על [[תקופה חדשה]].


השיא היה בהתוועדות בשבת אחרי, הרבי דיבר בהרחבה על הסיום ספר תורה, והשווה את שלוחתה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעל טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה העשית בחוץ", ועוד רבות.
השיא היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת [[פרשת אחרי]], הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ועוד רבות{{הערה|לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"}}.


==ספר תורה שהגיע מ[[תוניסיה]]==
===לזכרון הרבנית נשי חב"ד===
בתשכ"ט נוצרה בעיה גדולה שהעיקה על כלל יהדות תוניס – חל איום ממשי של סגירת כל מוסדותינו בתוניס, גזירה שבעקבותיה היינו עלולים להיות מגורשים מתוניס לצמיתות! כשהודענו על כך לרבי, הרבי '''ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר-תורה ובזכות זה תתבטל הגזירה.'''
[[קובץ:ספר תורה של הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את הספר תורה שנכתב לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]]]
בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד]].


באותם ימים השלטונות מנעו מהרבי [[ניסן פינסון]] את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי השלוחה מרת ? פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספר-התורה לרבי התלוה עליהם אח של השליח, הגבאי ב770, הרה"ח [[יהושע פינסון]] ע"ה. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל ב[[חלוקת המשקה]] בהתוועדות של הרבי בשבת.
הספר הסתיים ב[[ר"ח כסלו]] [[תשמ"ט]] והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת [[פרשת תולדות]].
{{להשלים}}


הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770. הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות" (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), 'ומחר', הוסיף הרבי, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס'. הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דא"ח בפני הציבור.
===של הטנקיסטים===
ספר תורה שנכתב על ידי ה[[טנקיסטים]] של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ובראשם הרב [[ישראל דוד נחשון]] ור' [[אברהם טאוב]]. לזכרון [[הרבנית חיה מושקא]], הסתיים בשנת [[תשמ"ט]].


בערב שבת פ' נצבים וילך אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת הגדול של 770 עם הספר תורה בידו, והכניסו לארון הקודש,  
הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], על מנת להיות באחד מה[[טנק מבצעים|טנקים בארץ הקודש]], אחר הכנסת ספר התורה, הרבי לקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "[[ניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת תורה]]".


ובעת ההתוועדות בש"ק לאחר אמירת המאמר מזג הרבי ממנו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.  
כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. הרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.


אחרי תפילת מנחה<ref>לפי היומן של ר' לייבל גרונר לפני תפלת המנחה.</ref> שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אתה, כך סיפרת לנו, יום לפני כן גילית את הסוד בפני אחד מחבריך, ולמחרת כבר היה 770 מלא בחסידים. מאחר שהרבי רצה שהעניין כולו יתבצע בחשאי, אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש...).
מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי עמד [[חזן]], ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.
"אין צורך להוסיף שעם סיומו של אותו מעמד שמימי, התבטלה הגזירה הקשה".


"הרבי הורה שאחי יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו הק' ובמעמד השתתף גם הרה"ח בנימין ע"ה גורודצקי<ref>שהיה ראש [[הלשכה ליובאוויטש האירופאית]], שבמסגרת הייתה הפעילות השליחות בתוניס.</ref>. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד על כן ניגש ר' יהושע שייגש אל התיבה (אחר-כך הרבי ביקש את סליחתו של הלה, והוסיף: 'מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר').
{{להשלים}}


●
===לאחדות ישראל - בית רבקה===
מתוך יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר:
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]].
{{ציטוט|מכראות=לא|תוכן=בשעה 5:15 נכנס ר' יהושע פינסון עם ספר תורה שהביאה גיסתו מרת פינסון תחי' מטוניס מתנה לכ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש היה לבוש בלבושי שבת וקיבל הספר תורה – יחדיו נכנסו ר' בנימין אליהו גאראדעצקי ור' מיכאל ליפסקער ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יי"ש שהניחה על השולחן.
אח"כ ירד כ"ק אד"ש לבית המדרש כשהספר תורה בידו, ורבא"ג פתח הארון קודש וכ"ק אד"ש הכניס זה לארון קודש. אחרי זה מנחה – כ"ק אד"ש הורה שא' מבני המשפחה יתפללו מנחה לפני העמוד.
- א' ירד כבר לעמוד (פישר. שהיה חיוב) וכ"ק אד"ש אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען" -
אחרי מנחה מסר ע"י חודקוב שרבא"ג ורמ"ל יכניסו אליו בקבוק יי"ש אחרי קבלת שבת וערבית, וכן עשו.
אחר מזמור שיר ליום השבת – אמירת עד לאורך ימים. וכן כל הקדישים במשך תפלות השבת.}}


ב[[תורת מנחם - התוועדיות]] חלק נז, מופיע שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה המיוחד
בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.}}.


{{הערה|1=על הספר  בשטורעם:
{{להשלים}}
http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042}}


לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו.
===לזכר בנות משפחת שמואלי===
כאשר שתי בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה.


==ספר תורה לזכר בנות משפחת שמואלי==
===לרגל כ' מר חשון 150 שנה===
בקייץ ? אירוע טרגדי כאשר שני ילדות קטנות בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, לזכרם תרמו הוריהם ספר תורה,
הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל [[כ' מר חשון]] [[תשע"א]] - 150 שנה להולדת [[אדמו"ר הרש"ב]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.


==ספר תורה לרגל כ' מר חשון 150 שנה==
===לזכות הרבי על ידי מר פרקש===
הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל חגיגת 150 שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב ל[[כ' מר חשון תשע"א]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.


==ספר תורה לכבוד שלושים שנה לרש"ג==
ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ה]] ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה. ב[[תשע"ו]] שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/ אודות הספר] {{אינפו}}}}.
הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל 30 שנה לפטירות של חתנא דבי נשיאה הרב [[שמריהו גוראריה]] האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.


==ספר תורה לכבוד מאתיים עשרים שנה לכתיבת התניא==
הכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"ד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, ואנ"ש תושבי שכונת קראון הייטס.
לרגל י"ט כסל תשע"ט, עשרים שנה לכתיבת התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני<ref>נגיד חסיד חב"ד משכונת קראון הייטס.</ref> לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של אדמו"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.


הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב דוד מרנץ, מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של הזאל הקטן, ומשם ירד בתהלוכה וריקודים לזאל הגדול, שם נערכו ריקודים ולאחר מכן סעודת מצוה שהשתלבה עם התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו.  
===לכבוד שלושים שנה לרש"ג===
הרב [[שלום קלפמן]] ארגן הכנסת ספר תורה לרגל 30 שנה לפטירת הרב [[שמריהו גוראריה]] (חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.


מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.
===לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא===
לרגל [[י"ט כסלו]] [[תשע"ט]], מאתיים ועשרים שנה לכתיבת [[ספר התניא]] החליט ר' שמעון כוכב ליאני{{הערה|נגיד חסיד חב"ד משכונת [[קראון הייטס]].}} לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של [[אדמו"ר הזקן]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.


==ספר תורה לזכות הרבי על ידי מר פרקש==
הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב [[דוד מרנץ]], מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של [[הזאל הקטן]], ומשם ירד ב[[תהלוכה]] וריקודים ל[[זאל הגדול]], שם נערכו ריקודים ולאחר מכן [[סעודת מצוה]] שהשתלבה עם [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] המרכזית בבית חיינו.
מר לאנודר פרקש יש תחביב לתרום ספרי תורה ולתרום לבתי כנסיות שונות ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים,  


לראשונה ערך מר פרקש הכנסת 5 ספרי תורה בכינוס השלוחים תשע"ה,
מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.


הפען השני'ה בתשע"ח שערך הכנסת 6 ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב 770 תרומתו לזכות הרבי, לספר קנה מסטר פרקש כתר מוזהב.
===בגודל של מזוזה===
בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה זעיר, בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר{{הערה|בעבר היה עוד ספר דומה לו}}.


{{הערה|https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/}}
==ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית==
*'''משפחת אסטולין - לזכות הרבי:''' - נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]]. הספר נעלם לערך בשנת [[תשס"ט]].
*'''משפחת רקסין:''' - שני ספרי תורה של משפחת רקסין נתרמו ל-770, אחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו.
*'''משפחת עלברג:''' - נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.
*'''משפחת משיח:''' - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל{{הערה|[https://live.col.org.il/news/30521 על הספר]}} שנפטר לאחר התקף לב ב[[י"ג תמוז]] [[תשס"ז]].
*'''משפחת ליפסקר:''' - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו.
*'''משפחת אושפל:''' - לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, הרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב [[אפרים שמוקלר]] מ[[מונטריאול]].


==ספר תורה בגודל של מזוזה==
==ספר הפטרות==
בארון הקודש ב 770 ישנו ספר תורה, ממש קטן בגדול של כ12 ס"מ, ומשתשים בו לעיתים נדרות ביותר.
במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים (ספר)]]}} רבות היה מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של [[הרבי המהר"ש]].


(בעבר היה עוד ספר בדומה לו, אך כנראה שכעת יש רק ספר אחד)
הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר.


על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".


==ספרי תורה לזכות הרבי משפחת אסטולין==
ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' [[גרשון גאלין]]{{הערה|ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת [[תורת אמת]] הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך [[ב' ניסן]] [[תשכ"א]]. התפרסם בשנת [[תרצ"ו]] על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.}} שנת [[תשח"י]]".
נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב [[נפתלי אסטולין]],


לערך בשנת תשס"ט נעלם ספר התורה, ואין יודעים היכן הוא.
כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]].


==ספרי תורה משפחת רקסין==
הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו ב[[ספריית ליובאוויטש]].
ישנם שני ספרי תורה של משפחת רקסין ב 770, אחד נתרם על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם.


ואחר תרם ר' מנחם מענדל ראסקין לזכותו ולזכות רעייתו שיחיו.
==ארון הקודש==
[[קובץ:ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ.jpg|ממוזער|הארון קודש ב[[ט' אב]]]]
בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני [[י' שבט תש"י]], כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ.


==ספרי תורה משפחת עלברג==
הרב [[יעקב ליפסקר]] ציפה את הארון, ור' [[שמואל שוחט]] ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת [[תש"פ]].
נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב ע"ה עלברג לעילוי נשמת הוריו.


==ספרי תורה משפחת משיח==
במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יעקב ליפסקר]].
נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל<ref>https://live.col.org.il/news/30521</ref> שנפטר לאחר התקף לב ב י"ג תמוז ה׳תשס״ז.


==ספרי תורה משפחת ליפסקר==
הארון קודש נצבע ושופץ בתחילת חודש מרחשון ה'תשפ"ד
נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו.


==ספרי תורה משפחת אושפל==
===הפרוכת===
לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], מראשי ישיבת תומכי תמימים בוילנא, ולאחר מכן ר"מ, חבר ההנהלה ומזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, מעורכי בטאון התמים, חבר אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית), ועוד.
בראש הפרוכת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסת רבים עליה נכתבה{{הערה|בשנת [[תשנ"ו]]}} [[הכרזת היחי]].


שנפטר ללא ילדים. הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר.
הפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח -אדומה (אך יש שנים שמחלפים לכחולה) ובערב פסח לכחולה(אך יש שנים שמחליפים לאדומה) עד ערב ר"ה שחוזרת ללבנה
 
==ספר הפטרות==
ב[[תשעה באב]] מסירים את הפרוכת עד חצות.
במשך<ref>https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm</ref> שנים<ref>ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים]]</ref> רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף. עם שני עצי חיים ומעיל הוא הואמהיה מונח על גבי [[שולחנו של הרבי מהר"ש]].
 
הרבי הזהיר את המזכירות של להניח ספרים על הספר. לעת עתה לא נתברר ענינו של הספר.
 
על העצי חיים כתוב: זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק  בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר.
 
ועטד מדבקה על העצי חיים:
ר' [[גרשון גאלין]]<ref>ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב”ד בארץ ישראל, תרמ”ה- תשכ”א" כ"מכתב תודה לנדיב ר’ גרשון גלין מאת ראשי ישיבת תורת אמת הר’ משה אריה ליב שפירא ור’ שמעון גליצנשטיין. בתאריך ב’ ניסן תשכ”א. מפורסתם כ בשנת תרצ"ו בדאגת לבנות בנין לישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מהישיבות ליטא. בארצות הברית.</ref> שי' שנת תשח"י.
 
ר' גרשון גאלין היה נגיד שגר בקראון הייטס שתרם הרבה למוסדות חב"ד והשתדל שיהיה בצנעה בלי פרסום.
 
כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את הספר ולא ידעו מהו חשבו שהוא ספר תורה. במר חשון תשל"ח הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] לבנות ספר תורה עבור ספר זה.
 
הוא הביא את הארון הקודש אל הרבי והציע שיעמדו את ארון הקודש בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אחא ספר הפטרות וביקש שימסרו הארון לספריה כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]].
 
הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו ב[[ספריית ליובאוויטש]].


==סופרי בית חיינו==
==סופרי בית חיינו==
במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה, וכן להגיה כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הסופר הרב [[ישעיה מטלין]] מגיה את ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח]], במזרח בית הכנסת 770 (אחרי ההרחבה השנייה)]]
*הרב [[ישעיה מטלין]] - לקשר מהערך שלו לכאן
במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת:
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] - לקשר מהערך שלו לכאן
*הרב [[ישעיה מטלין]]
*הרב קלפמן
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]], כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיה את הספר כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.
*הרב קלפמן{{הערה|תלמידו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]‏.}}{{הבהרה}}.
*הרב [[מנחם מוסקוביץ]]{{הערה|חתנו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד‏]].}}. מסייע לרב קפלמן.


==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו==
==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו==
*הרב [[יוחנן גורדון]] בתשט"ו הרגיש שקולו נחלש, והעביר לר' מרדכי שוסטרמן.
*הרב [[יוחנן גורדון]] - ב[[תשט"ו]] הרגיש שקולו נחלש, והעביר את התפקיד לר' מרדכי שוסטרמן.
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]] 39 שנה תשט"ו-תשנ"ד.
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]] - 39 שנה תשט"ו-[[תשנ"ד]].
*הרב [[מיכאל סלווין]] בתחילה הי'ה קורא שבת מנחה
*הרב [[מיכאל סלווין]] - בתחילה קרא רק בתפילת מנחה של שבת.
*הרב [[דוד רסקין]] הבעל קורא בימות החול
*הרב [[דוד רסקין]] - בעל קורא בימות החול.
 
*הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה.
==קישורים חיצוניים==
*ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול.
[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה]


==ספר תורה שנשלחו מ770 על ידי הרביים==
==הכנסת ספר תורה==
לעיתים קרובות נערכת ב-770 הכנסת ספר תורה, עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר תורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"כ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות.


* הרבי הקודם שלח ספר תורה ליסוד כפר חב"ד, הספר תורה שופץ במיוחד בתשע"ט ועשו לו הכנסה מיוחדת
מנהג זה הוא מפני שבעלי הספר תורה רוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש ב[[בית חיינו]], גם אם זה לזמן קצר בלבד.


* כשנוסד [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב770 לתשובי הנחלה. - כאן צריך לינק לפיסקה העוסקת בזה מתוך ערך נחלת הר חב"ד.
==שנשלחו מ-770 על ידי הרביים==
*[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח ספר תורה ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], הספר שופץ במיוחד ב[[תשע"ח]] ועשו לו הכנסה מיוחדת{{הערה|[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.
* כשנוסדה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] סיפר, שכאשר הגיע ספר תורה מאדמו"ר הריי"צ ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], ערכו 'הכנסת ספר-תורה' על כל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן, וכן עשו גם בשנת [[תשכ"ט]], כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחל'ה, נערכה '[[הכנסת ספר תורה]]' ככל פרטיה ומנהגיה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.
* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון [[תשמ"ח]] ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' בכפר חב"ד.


הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], , סיפר, שכאשר הגיע ספר-תורה מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לכפר-חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, ערכו 'הכנסת ספר-תורה' לכל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן. וכן בשנת תשכ"ט, עם ייסוד שכונת נחלת-הר-חב"ד בקרית-מלאכי, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי אליהם, וגם הם היו ישנים, עשו ככל פרטי מנהגי הכנסת ספר-תורה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי.
==לקריאה נוספת==
* הספר מתוניס - [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק נז, שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה.
*'''בנסוע הארון - מ770 לכל קצווי תבל''' מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1361 עמוד 16.


* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.
==קישורים חיצוניים==
httפפps://wפפww.youפפtube.com/watch?v=N5pC8oLvIfw
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה]
*[https://col.org.il/news/135621 העובדות הלא מוכרות שמאחורי ספרי התורה של 770 • מיוחד] {{col}}


==הערות שוליים==
{{תבנית:770}}
{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי תורה]]

גרסה מ־16:15, 8 ביולי 2024

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה וקישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה

בבית חיינו 770 - בית הכנסת של הרבי, ישנם ספרי תורה רבים וביניהם ספרי תורה עם היסטוריה מיוחדת[1].

בין ספרי התורה ניתן למנות את ספר תורה של משיח וספר תורה של הרבי, ספרי תורה שנכתבו לזכות הרבי והרבנית, וכספרי תורה כלליים שנכתבו כחלק ממבצע אות בספר תורה והוכנסו על ידי ארגונים שונים.

ספרי התורה

של הרבי

ערך מורחב – ספר תורה של הרבי
הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא

ספר התורה של הרבי הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס לאחים מסלאוויטא. הספר הוענק לרבי על ידי הרב משה אשכנזי שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נוהג לרקוד איתו בשעת ההקפות בשמחת תורה.

לקבלת פני משיח צדקנו

ערך מורחב – ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו
הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח

ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל.

על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות ליל שמחת תורה תש"ב.

בספר משתמשים בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי (ראה הפירוט בערך המורחב).

בו השתמש אדמו"ר הריי"צ

הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע[2].

הרבי הריי"צ והרבי השתמשו בו בשמחת תורה, עד שהגיע הספר תורה של הרבי בשנת תשי"ד.

בשעת הריקוד עם הרבי בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה, היה הרש"ג, מחזיק אותו[3], ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ג.

הספר נלקח מ-770 בשנת תשנ"ה וחזר אליו בקיץ תשע"ט.

בספר משתמשים במנין הרבי כאשר מוצאים שלושה ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.

במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובסביבות שנת תש"נ תוקן על ידי משפחת גורודצקי.

ספר שהגיע מתוניס [4]

הרבי נכנס ביום שישי אחר חצות לבית הכנסת, ובידו ספר התורה ששלח הרב פינסון
הרבי מכניס את הספר תורה לארון הקודש, לידו נראה עומד הרב בנימין גורודצקי

בשנת תשכ"ט חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.

באותם ימים השלטונות מנעו מר' ניסן פינסון את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי אשתו של הרב פינסון ובנה הרב יוסף יצחק פינסון עם ספר-התורה, התלוו אליהם הגבאי ב-770 (ואחיות של השליח), הרב יהושע פינסון. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל בחלוקת המשקה בהתוועדות של הרבי בשבת.

הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), "ומחר", הוסיף הרבי, "אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס". הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דא"ח בפני הציבור.

בערב שבת פרשת נצבים-וילך אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ההתוועדות בשבת קודש, לאחר אמירת המאמר מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.

אחרי תפילת מנחה[5] שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.

הרבי הורה שהאח הרב יהושע פינבול יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב בנימין אליהו גורודצקי[6]. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של הלה, ואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר".

ר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, הרבי לבש בגדי שבת וקיבל את הספר תורה – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב מיכאל ליפסקר ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על השולחן.

לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן[7]. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו[8].

לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו[9].

לזכות הרבי והרבנית

ר' שלום שיחי' בן ר' יעקב מיכאלשוילי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית יחד עם בנו ר' שבתאי שיחי'.

לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע בריאותי שהיה בשמיני עצרת, רחש ליבו של חכם יעקב מיכאלשוילי לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת י' שבט תשמ"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך.

לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק משקה שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד[10].

בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי בדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב.

הספר תורה הוא קטן במיוחד וקל גם יחד עם הכתר.

בקייץ תשפ"א עבר הכתר חידוש ותיקון.

לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד

לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ביחידות שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש שבט תש"מ, העניק הרבי למארגנות מספר הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: "יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות לכבוד הכנסת ספר התורה. הרבי התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעל שם טוב, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה. לאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"[11].

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'.

לאחדות ישראל - תומכי תמימים

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.

בכ"ט אלול תשמ"א הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה[12], ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של הרש"ג בהשתתפות הרבנים מרדכי מנטליק, יוסף מנחם מענדל טננבוים, שלום מרוזוב, דוד רסקין, מנחם מענדל מרוזוב, מנחם מענדל פוטרפס ושניאור זלמן גופין - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - ג' תשרי ב-770, והסופר יהיה הרב אליעזר צבי זאב צירקינד. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לזכות הרבי על ידי השלוחים

בי"א ניסן תשמ"ז ר' נתן גוראריה אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.

כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב אליעזר צבי זירקינד, התוכנית הייתה לסיים עד יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן, אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית בכ"א אדר (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).

ביום חמישי כ"א אדר תשמ"ח נערך בבית הכנסת - 770 סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של אדמו"ר הריי"צ. את המעמד הנחה הרב משה קוטלרסקי.

המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.

בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.

את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחיצוניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת כדור הארץ ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר.

לפני ה"אתה הראת" אמר הרב יוסף וינברג מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת ספר תורה לקבל פני משיח). את הגבה גלילה עשו מזכירי הרבי הרב בנימין קליין והרב יהודה לייב גרונר.

באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-770. הרבי הגיע ודיבר על תקופה חדשה.

השיא היה בהתוועדות בשבת פרשת אחרי, הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ועוד רבות[13].

לזכרון הרבנית נשי חב"ד

הרבי מחזיק את הספר תורה שנכתב לעילוי נשמת הרבנית

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.

הספר הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת פרשת תולדות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

של הטנקיסטים

ספר תורה שנכתב על ידי הטנקיסטים של ניידות חב"ד בארץ הקודש, ובראשם הרב ישראל דוד נחשון ור' אברהם טאוב. לזכרון הרבנית חיה מושקא, הסתיים בשנת תשמ"ט.

הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר אליעזר צבי זאב צירקינד בכתב אדמו"ר הזקן, על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודש, אחר הכנסת ספר התורה, הרבי לקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה".

כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. הרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.

מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לאחדות ישראל - בית רבקה

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.

בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים[14].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לזכר בנות משפחת שמואלי

כאשר שתי בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה.

לרגל כ' מר חשון 150 שנה

הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל כ' מר חשון תשע"א - 150 שנה להולדת אדמו"ר הרש"ב. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

לזכות הרבי על ידי מר פרקש

מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.

בכינוס השלוחים העולמי תשע"ה ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה. בתשע"ו שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב[15].

הכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"ד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, ואנ"ש תושבי שכונת קראון הייטס.

לכבוד שלושים שנה לרש"ג

הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל 30 שנה לפטירת הרב שמריהו גוראריה (חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא

לרגל י"ט כסלו תשע"ט, מאתיים ועשרים שנה לכתיבת ספר התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני[16] לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של אדמו"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב דוד מרנץ, מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של הזאל הקטן, ומשם ירד בתהלוכה וריקודים לזאל הגדול, שם נערכו ריקודים ולאחר מכן סעודת מצוה שהשתלבה עם התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו.

מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.

בגודל של מזוזה

בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה זעיר, בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר[17].

ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית

  • משפחת אסטולין - לזכות הרבי: - נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב נפתלי אסטולין. הספר נעלם לערך בשנת תשס"ט.
  • משפחת רקסין: - שני ספרי תורה של משפחת רקסין נתרמו ל-770, אחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו.
  • משפחת עלברג: - נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.
  • משפחת משיח: - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל[18] שנפטר לאחר התקף לב בי"ג תמוז תשס"ז.
  • משפחת ליפסקר: - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב מיכאל ליפסקר לזכרו ולזכר רעייתו.
  • משפחת אושפל: - לזכר הרב יצחק דוב אושפאל, הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, הרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב אפרים שמוקלר ממונטריאול.

ספר הפטרות

במשך[19] שנים[20] רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של הרבי המהר"ש.

הרבי הזהיר את המזכירות שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת תש"פ, לא נתברר ענינו של הספר.

על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".

ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' גרשון גאלין[21] שנת תשח"י".

כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. בחודש מר חשון תשל"ח הגבאי ר' יעקב ליפסקר החל לבנות ארון קודש עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה בספריית ליובאוויטש.

הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו בספריית ליובאוויטש.

ארון הקודש

הארון קודש בט' אב

בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני י' שבט תש"י, כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ.

הרב יעקב ליפסקר ציפה את הארון, ור' שמואל שוחט ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת תש"פ.

במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב יעקב ליפסקר.

הארון קודש נצבע ושופץ בתחילת חודש מרחשון ה'תשפ"ד

הפרוכת

בראש הפרוכת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסת רבים עליה נכתבה[22] הכרזת היחי.

הפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח -אדומה (אך יש שנים שמחלפים לכחולה) ובערב פסח לכחולה(אך יש שנים שמחליפים לאדומה) עד ערב ר"ה שחוזרת ללבנה

בתשעה באב מסירים את הפרוכת עד חצות.

סופרי בית חיינו

הסופר הרב ישעיה מטלין מגיה את הספר תורה לקבלת פני משיח, במזרח בית הכנסת 770 (אחרי ההרחבה השנייה)

במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת:

  • הרב ישעיה מטלין
  • הרב אליעזר צבי זאב צירקינד, כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיה את הספר כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.
  • הרב קלפמן[23][דרושה הבהרה].
  • הרב מנחם מוסקוביץ[24]. מסייע לרב קפלמן.

בעלי קריאה קבועים בבית חיינו

  • הרב יוחנן גורדון - בתשט"ו הרגיש שקולו נחלש, והעביר את התפקיד לר' מרדכי שוסטרמן.
  • הרב מרדכי שוסטרמן - 39 שנה תשט"ו-תשנ"ד.
  • הרב מיכאל סלווין - בתחילה קרא רק בתפילת מנחה של שבת.
  • הרב דוד רסקין - בעל קורא בימות החול.
  • הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה.
  • ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול.

הכנסת ספר תורה

לעיתים קרובות נערכת ב-770 הכנסת ספר תורה, עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר תורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"כ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות.

מנהג זה הוא מפני שבעלי הספר תורה רוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש בבית חיינו, גם אם זה לזמן קצר בלבד.

שנשלחו מ-770 על ידי הרביים

  • אדמו"ר הריי"צ שלח ספר תורה לכפר חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, הספר שופץ במיוחד בתשע"ח ועשו לו הכנסה מיוחדת[25].
  • כשנוסדה שכונת נחלת הר חב"ד שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי סיפר, שכאשר הגיע ספר תורה מאדמו"ר הריי"צ לכפר חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, ערכו 'הכנסת ספר-תורה' על כל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן, וכן עשו גם בשנת תשכ"ט, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחל'ה, נערכה 'הכנסת ספר תורה' ככל פרטיה ומנהגיה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי[26].
  • קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


בניין שבע מאות ושבעים
בנין המשולשים
כללי רכישה וחנוכת הבית · בדק הבית
קומה ראשונה קומת הכניסה · חדר המזכירות · חדר הרבי · הזאל הקטן · מרכז שידורי חב"ד · מרכז לעניני חינוך .
קומה שניה דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770 · סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ
קומה שלישית ספריית ליובאוויטש · אוצר החסידים
הזאל הגדול בית הכנסת - 770 - ספרי תורה · גבאי בית הכנסת · התפילה · התוועדות עם הרבי · ועד המסדר · התוועדויות מרכזיות · ועד סעודת שלמה · בית חב"ד 770 · הרחבות ושיפוץ בית הכנסת · חומת אנ"ש · המרפסת · קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770
תומכי תמימים המרכזית ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 · קבוצה · את"ה העולמי · הערות התמימים ואנ"ש
בנין המשרדים ועד להפצת שיחות · JEM · ועד הנחות בלה"ק · ועד שיחות באנגלית · דפוס עזרא · ועד תלמידי התמימים · מרכז 302
קונטרס בית רבינו שבבבל   •   תמונות 770   •   המספר 770
סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות
מצוות מהתורה ותקנות דרבנן כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה
כתיבת סת"ם סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה
כתבי קודש מיוחדים ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש
מושגים קרובים מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין

הערות שוליים

  1. ↑ רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב-770, ומסיבות שונות נלקחו ממנו.
  2. ↑ ר' יהודה חיטריק כותב ברשימת דברים שיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, אך סברא זו נשללה.
  3. ↑ גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.
  4. ↑ הרבי הכניס בחשאי את ספר התורה, והגזירה בתוניס התבטלה
  5. ↑ לפי היומן של ר' יהודה לייב גרונר לפני תפילת המנחה.
  6. ↑ שהיה ראש לשכת ליובאוויטש האירופאית, שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.
  7. ↑ אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"
  8. ↑ יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר
  9. ↑ על הספר בשטורעם
  10. ↑ היום לפני 30 שנה: סיום ספר התורה המיוחד • וידאוקובץ וידאו
  11. ↑ למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהוחמצה הזדמנות היסטורית.
  12. ↑ "לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"
  13. ↑ לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"
  14. ↑ בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.
  15. ↑ אודות הספר
  16. ↑ נגיד חסיד חב"ד משכונת קראון הייטס.
  17. ↑ בעבר היה עוד ספר דומה לו
  18. ↑ על הספר
  19. ↑ ספריית חב"ד
  20. ↑ ראה על ספר זה בספר מבית הגנזים (ספר)
  21. ↑ ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת תורת אמת הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך ב' ניסן תשכ"א. התפרסם בשנת תרצ"ו על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.
  22. ↑ בשנת תשנ"ו
  23. ↑ תלמידו של הרב אליעזר צבי זאב צירקינד‏.
  24. ↑ חתנו של הרב אליעזר צבי זאב צירקינד‏.
  25. ↑ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ
  26. ↑ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ספרי_תורה_ב-770&oldid=700669"