תהלים ק"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
|תוכן=
|תוכן=
<poem>
<poem>
'''א''' בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. {{ש}} '''ב:''' עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. {{ש}} '''ג:''' הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. {{ש}} '''ד:''' עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. {{ש}} '''ה:''' יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. {{ש}} '''ו:''' תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. {{ש}} '''ז:''' מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. {{ש}} '''ח:''' יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. {{ש}} '''ט:''' גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. {{ש}} '''י:''' הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. {{ש}} '''יא:''' יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. {{ש}} '''יב:''' עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. {{ש}} '''יג:''' מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. {{ש}} '''יד:''' מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. {{ש}} '''טו:''' וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. {{ש}} '''טז:''' יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. {{ש}} '''יז:''' אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. {{ש}} '''יח:''' הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. {{ש}} '''יט:''' עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. {{ש}} '''כ:''' תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.{{ש}} '''כא:''' הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵ-ל אָכְלָם. {{ש}} '''כב:''' תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. {{ש}} '''כג:''' יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. {{ש}} '''כד:''' מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ש}} '''כה:''' זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.{{ש}} '''כו:''' שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. {{ש}} '''כז:''' כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. {{ש}} '''כח:''' תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. {{ש}} '''כט:''' תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.{{ש}} '''ל:''' תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. {{ש}} '''לא:''' יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. {{ש}} '''לב:''' הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. {{ש}} '''לג:''' אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי. {{ש}} '''לד:''' יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. {{ש}} '''לה:''' יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָ-הּ.</poem>
'''א''' בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱ־לֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. {{ש}} '''ב:''' עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. {{ש}} '''ג:''' הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. {{ש}} '''ד:''' עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. {{ש}} '''ה:''' יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. {{ש}} '''ו:''' תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. {{ש}} '''ז:''' מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. {{ש}} '''ח:''' יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. {{ש}} '''ט:''' גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. {{ש}} '''י:''' הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. {{ש}} '''יא:''' יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. {{ש}} '''יב:''' עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. {{ש}} '''יג:''' מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. {{ש}} '''יד:''' מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. {{ש}} '''טו:''' וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. {{ש}} '''טז:''' יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. {{ש}} '''יז:''' אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. {{ש}} '''יח:''' הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. {{ש}} '''יט:''' עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. {{ש}} '''כ:''' תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.{{ש}} '''כא:''' הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵ-ל אָכְלָם. {{ש}} '''כב:''' תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. {{ש}} '''כג:''' יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. {{ש}} '''כד:''' מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ש}} '''כה:''' זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.{{ש}} '''כו:''' שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. {{ש}} '''כז:''' כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. {{ש}} '''כח:''' תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. {{ש}} '''כט:''' תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.{{ש}} '''ל:''' תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. {{ש}} '''לא:''' יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. {{ש}} '''לב:''' הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. {{ש}} '''לג:''' אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא־לֹהַי בְּעוֹדִי. {{ש}} '''לד:''' יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. {{ש}} '''לה:''' יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָ־הּ.</poem>
|מקור=
|מקור=
|ניקוד=כן}}
|ניקוד=כן}}
שורה 25: שורה 25:
==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
*'''הוד והדר לבשת''' - הדר הוא כינוי של הקב"ה{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm יהל אור מזמור קד].}} והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם.
*'''הוד והדר לבשת''' - הדר הוא כינוי של הקב"ה{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm יהל אור מזמור קד].}} והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם.
* '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". ''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}.
* '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". '''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}.
*'''הכפירים שואגים לטרף''' - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות]] ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל){{הערה|שם=יהל}}.
*'''הכפירים שואגים לטרף''' - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות]] ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל){{הערה|שם=יהל}}.
*'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון].}}.
*'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון]. ספר המאמרים אידיש, 'יצא אדם לפעלו' אייר ה'תש"ה (במהדורת לשון הקודש תשע"ה - עמוד 315).}}.


==ניגונים על הפרק==
==ניגונים על הפרק==

גרסה אחרונה מ־03:22, 23 ביוני 2024

תהלים קד
בָּרֲכִי נַפְשִׁי

א בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱ־לֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ.
ב: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.
ג: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
ד: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט.
ה: יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד.
ו: תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם.
ז: מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן.
ח: יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם.
ט: גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.
י: הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן.
יא: יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם.
יב: עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל.
יג: מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ.
יד: מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
טו: וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.
טז: יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע.
יז: אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ.
יח: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.
יט: עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.
כ: תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.
כא: הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵ-ל אָכְלָם.
כב: תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן.
כג: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.
כד: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ.
כה: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.
כו: שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ.
כז: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
כח: תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.
כט: תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.
ל: תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה.
לא: יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו.
לב: הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ.
לג: אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא־לֹהַי בְּעוֹדִי.
לד: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'.
לה: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָ־הּ.

בָּרֲכִי נַפְשִׁי הוא מזמור ק"ד (הפרק ה-104) בספר תהלים. הפרק עוסק בגדולת השם ובכך שמפרנס את כל בריותיו ודואג להם להצטרכויותיהם, ונוהגים לומר אותו כחלק מסדר תפילת שחרית בראש חודש לאחר שיר של יום.

אחד הפסוקים הבולטים ביותר המבטאים גם את תוכן המזמור הוא פסוק כ"ד, כאשר המזמור קורא בהתפעלות: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית".

בסדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במנהג חב"ד נכלל המזמור ב-2 מקומות בסדר התפילה:

  • בעטיפת הטלית - על פי מנהג חב"ד, בשעת עטיפת הטלית מידי בוקר, נוהגים לומר את ב' הפסוקים הראשונים במזמור[1], כאשר ה'גדילים' בארבע כנפות הטלית רומזים לגדולת השם[2].
  • בראשי חודשים - לפי המנהג הנפוץ, נוהגים לומר מזמור זה בראש חודש, כאשר בחסידות חב"ד המנהג הוא לאומרו לאחר אמירת שיר של יום (אך קודם הקדיש, כי אין להרבות בקדישים בסדר התפילה מלבד מה שתיקנו הקדמונים[3]).

הטעם להכללתו של המזמור בסדר התפילה הוא מכיון שנאמר בו: "עשה ירח למועדים"[4], ובשער הכולל ציין[5] לדברי ספר הזוהר המתאימים למנהג זה[6].

בשם הגאון מוילנא מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'שיר של יום' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק משירת הלויים בעת הקרבת הקורבנות[7].


בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הוד והדר לבשת - הדר הוא כינוי של הקב"ה[8] והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם.
  • עוטה אור כשלמה - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". שלמה הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד[9], שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה[10] (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). אור הוא משל לפנימיות החכמה האלוקית בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא[11].
  • הכפירים שואגים לטרף - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את הרפ"ח ניצוצות ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל)[8].
  • יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו[12].

ניגונים על הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מזמורי ספר תהלים
א' • ב' • ג' • ד' • ה' • ו' • ז' • ח' • ט' • י' • י"א • י"ב • י"ג • י"ד • ט"ו • ט"ז • י"ז • י"ח • י"ט • כ' • כ"א • כ"ב • כ"ג • כ"ד • כ"ה • כ"ו • כ"ז • כ"ח • כ"ט • ל' • ל"א • ל"ב • ל"ג • ל"ד • ל"ה • ל"ו • ל"ז • ל"ח • ל"ט • מ' • מ"א • מ"ב • מ"ג • מ"ד • מ"ה • מ"ו • מ"ז • מ"ח • מ"ט • נ' • נ"א • נ"ב • נ"ג • נ"ד • נ"ה • נ"ו • נ"ז • נ"ח • נ"ט • ס' • ס"א • ס"ב • ס"ג • ס"ד • ס"ה • ס"ו • ס"ז • ס"ח • ס"ט • ע' • ע"א • ע"ב • ע"ג • ע"ד • ע"ה • ע"ו • ע"ז • ע"ח • ע"ט • פ' • פ"א • פ"ב • פ"ג • פ"ד • פ"ה • פ"ו • פ"ז • פ"ח • פ"ט • צ' • צ"א • צ"ב • צ"ג • צ"ד • צ"ה • צ"ו • צ"ז • צ"ח • צ"ט • ק' • ק"א • ק"ב • ק"ג • ק"ד • ק"ה • ק"ו • ק"ז • ק"ח • ק"ט • ק"י • קי"א • קי"ב • קי"ג • קי"ד • קט"ו • קט"ז • קי"ז • קי"ח • קי"ט • ק"כ • קכ"א • קכ"ב • קכ"ג • קכ"ד • קכ"ה • קכ"ו • קכ"ז • קכ"ח • קכ"ט • ק"ל • קל"א • קל"ב • קל"ג • קל"ד • קל"ה • קל"ו • קל"ז • קל"ח • קל"ט • ק"מ • קמ"א • קמ"ב • קמ"ג • קמ"ד • קמ"ה • קמ"ו • קמ"ז • קמ"ח • קמ"ט • ק"נ
תפילה
סוגים התפילה בחול ובשבת · שחרית · מוסף · מנחה · ערבית · נעילה
מהותה, מעלתה ודרכיה עבודת התפילה · פירוש המילות בתפילה · התופל כלי חרס · שעת צלותא שעת קרבא · תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה · אכילה לפני התפילה · צדקה לפני התפילה
חלקי התפילה מודה אני · ברכות השחר · ברכת אשר יצר · ברכת אלקי נשמה · ברכות התורה · הריני מקבל · אדון עולם · פרשת העקידה · קריאת שמע קטנה · פרשת תרומת הדשן · אנא בכח · פרק איזהו מקומן
עשיה מזמור שיר חנוכת הבית · ה' מלך · למנצח בנגינות מזמור שיר · לשם יחוד
יצירה ברוך שאמר · מזמור לתודה · פסוקי דזמרה · אז ישיר
בריאה ברכות שלפני קריאת שמע · קריאת שמע · שמע ישראל · ברוך שם וגו' · אמת ויציב
אצילות שמונה עשרה · אתה קדוש · קדושה · קדוש · ברוך · סלח לנו · ברכת כהנים ·

תחנון · נפילת אפיים · קריאת התורה · ברכת התורה · אחינו כל בית ישראל · למנצח יענך · ובא לציון · שיר של יום · אין כאלוקינו · עלינו לשבח · קדיש · יהא שמיה רבה · אל תירא · שש זכירות · י"ג עיקרים · קריאת שמע שעל המיטה · ברכת המפיל

הוספות לתפילה יעלה ויבוא · הלל · ברכי נפשי · לדוד ה' אורי וישעי
עניות בתפילה אמן · יהא שמיה רבא · ברוך הוא וברוך שמו
ספרים בנושא סידור עם דא"ח · קונטרס התפילה · שערי תפילה · אור התפילה · ללמוד איך להתפלל · ואני תפלתי · עבודת התפילה בדור השביעי

הערות שוליים

  1. ↑ היום יום ה' אלול.
  2. ↑ אדמו"ר הצמח צדק שו"ת אורח חיים סימן ע, א.
  3. ↑ שער הכולל יא, כט. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רס.
  4. ↑ =טור אורח חיים תכג. ומקורו באבודרהם
  5. ↑ פרק י"א סעיף כז.
  6. ↑ "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לֵיהּ בְּמַאי קָא עָסִיק מַר. אָמַר לֵיהּ בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו' (בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג).
  7. ↑ ספר 'מעשה רב' אות קנז.
  8. ↑ 8.0 8.1 יהל אור מזמור קד.
  9. ↑ מארבע הספירות התחתונות של עולם האצילות (נצח, הוד, יסוד, מלכות).
  10. ↑ כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "ראיה", בשונה מהשגת "שמיעה" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.
  11. ↑ אגרת הקודש - סימן י"ט.
  12. ↑ היום יום ה' אדר ראשון. ספר המאמרים אידיש, 'יצא אדם לפעלו' אייר ה'תש"ה (במהדורת לשון הקודש תשע"ה - עמוד 315).
  13. ↑ להאזנה.
  14. ↑ להאזנה.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תהלים_ק%22ד&oldid=694918"