ט"ו בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(80 גרסאות ביניים של 40 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש שבט}}
{{חודש שבט}}
'''ט"ו בשבט''' היום החמישה עשר ב[[חודש שבט]] וראש השנה לאילנות{{הערת שוליים|לדעת [[בית הלל]] וכך נפסק ב[[הלכה]].}}.
'''חמשה עשר בשבט''' היום החמישה עשר ב[[חודש שבט]] וראש השנה לאילנות{{הערה|לדעת [[בית הלל]] וכך נפסק ב[[הלכה]].}}.


==מנהגים==
==מנהגים==
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]<REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]</REF>. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמראה על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}
[[קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות חמישה עשר בשבט תשמ"ב]]
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]}}. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי [[חנינא בן דוסא]] שדי לו בקב חרובין מ[[ערב שבת]] לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}.
 
ב[[יחידות כללית]] שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד [[שהחיינו]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/מנהג-ישראל-לאכול-פירות-טעימים-בטו-בשב/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}, ובשיחה האחרונה לעת עתה ששמענו מהרבי בסמיכות לט"ו בשבט הזכיר הרבי את המנהג של אכילת פירות בכלל, ומפירות ארץ ישראל במיוחד{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת בשלח תשנ"ב.}}.
 
ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מ[[תנ"ך]] ומ[[ספר הזהר]]. הרבי כותב על כך: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235}}.
 
הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אף מציין לגמרא{{הערה|תמיד כט, ב}} שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/blogs/447606/ נטיעה בט"ו בשבט מהי דעתו של הרבי]. {{אינפו}}}}.
 
אין אומרים [[תחנון]] בט"ו בשבט, כמו כן ב[[י"ד שבט]] בתפילת מנחה אין אומרים תחנון{{הערה|היום יום י"ד וט"ו שבט.}}.
 
===שם התאריך===
יש הנמנעים, מסיבות שונות, מלומר "טוּ בשבט"{{הערה|מקובל בפי חסידים מפי השמועה שהרבי תיקן את אלו שאמרו כך, אך השמועה המאומתת היא בנוגע לחמשה עשר במנחם אב, כאשר הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".}}. בשיחות וכתבי הרבי, הלשון הרווחת היא "חמשה עשר בשבט", אך קיימים מספר אזכורים של היום כ"טו בשבט", או אף "Tu bishevat".{{הערה|במכתב באנגלית ששלח הרבי לר' [[זלמן יפה]], שהתגורר במנצ'סטר שבאנגליה, נכתב בתאריך: "Tu bishevat". '''[https://col.org.il/news/136042 האם אמנם הרבי לא השתמש בביטוי "ט"וּ בִּשְׁבָט"? • מיוחד]''' באתר [[חב"ד און ליין]].}}.
 
==משמעותו הרוחנית של ראש השנה לאילן==
במקומות רבים{{הערה|להלן נסמנו מראי מקומות חלקיים, רבים מהרעיונות מופיעים במובאות נוספות ולא צויינו כאן.}} מבאר הרבי את התוכן הרוחני של ראש השנה לאילן בנוגע לעבודת השם, זאת על יסוד דברי הפסוק "[[כי האדם עץ השדה]]"{{הערה|דברים כ, יט.}}:
*טיפול בשתיל רך הוא בעל השפעה משמעותית על כל עתידו של העץ, כך גם השקעה בחינוך בגיל צעיר, משפיעה הרבה יותר מאשר בגיל מבוגר יותר{{הערה|ממכתב ד' שבט תשכ"ה.}}.
*האילן מחולק בכללות לשלושה חלקים: א) השרש - נעלם מהעין, אך בו תלוי עיקר חיות האילן ורומז לאמונה, ב) גוף האילן - הרוב המכריע של האילן, רומז לקיום התורה ומצוות על ידי האדם, ג) הפירות - התכלית והשלימות שעבורו נברא האילן, ורומז להשפעת האדם על סביבתו וזיכוי הרבים{{הערה|ממכתב כ"ז שבט תש"ד.}}.
*עיקר האחריות לגידולו של העץ היא על הגנן, הרומז לאנשים שהופקדו על חינוך הנוער - ההורים והמחנכים{{הערה|ממכתב י"א שבט תשכ"ה.}}.
*כדי שהאילן יגדל כראוי, צריך להרחיק ממנו עשבים מזיקים, הרומזים לחברים רבים ובלתי הגונים, ולספק לו מים חיים - הרומזים לתורה, אין מים אלא תורה{{הערה|ממכתב ערב ט"ו שבט תשכ"ח.}}.
*בשונה מחיטה ירקות וקטניות שמיועדים להשביע את האדם ורומזים לעבודה המוכרחת, הפירות אינם אלא לשם תענוג ועידון, ורומזים לעבודת השם מתוך תענוג, שהיא עבודה נעלית יותר, ואפילו ראיית אילנות נושאים פירות בלבד גורמת לתענוג{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג', ט"ו שבט. ושם: עבודת השם מתוך תענוג היא עבודה מוכרחת הן בשל כך שאם לא ישתמשו בכח התענוג שבנפש לעבודת השם הוא ינוצל לענינים אחרים, וגם מכיון שאין זה מן הראוי שחלק מכוחות הנפש אינם משועבדים לעבודת השם. בנוסף, עבודת השם מתוך תענוג מוסיפה בהידור בקיום המצוות מתוך להט וחשק.}}.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*[[תקפ"ג]] - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה', נפטר.
*[[תקפ"ג]] - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה' על שולחן ערוך אורח חיים, נפטר.
*[[תר"ח]] – הרב [[שלום הלפרין]], [[אדמו"ר]] מוסלוי, נכדו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], נולד.
*[[תרט"ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.
*[[תרט"ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.
*[[תרכ"ה]] – הרב [[משה יהודה לייב פרידמן]] אדמו"ר מפשקאן, מייסד חסידות פשקאן, נינו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], נולד.
==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], נשלח לגלות ל[[צ'יאלי]] לרצות חמש שנות מאסר.
*[[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר מ[[שיקגו]] ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] להלווית אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].


==[[ימי חב"ד]]==
*[[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], נשלח לגלות ל[['ציאלי]] לרצות חמש שנות מאסר.
*[[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
*[[תשל"א]] - [[הרבי]] מתוועד בט"ו בשבט בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב"ד]], ויוצא בקריאה "[[מבצע תורה|לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה]]".
*[[תשל"א]] - [[הרבי]] מתוועד בט"ו בשבט בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב"ד]], ויוצא בקריאה "[[מבצע תורה|לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה]]".
*[[תשמ"ח]] - ה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי בימות החול (למעט שיחות שהרבי ממשיך לומר בעומדו על הסטענדער בבימת התפילה).
*[[תשנ"ז]] - נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
*[[תשנ"ז]] - נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
*[[תשמ"ח]] - ה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי בימות החול (למעט שיחות שהרבי המשיך לומר בעומדו על הסטענדער בבימת התפילה).
*[[תשע"א]] - הרב [[חיים שלמה דיסקין]] נבחר כרבה הראשי של [[קרית אתא]].


===נולדו===
*[[תשס"ט]] - נפתח [[בית חב"ד]] למטייל הראשון במרכז אמריקה, באי קוזומל שבמקסיקו, על ידי השליחים הרב [[דודי כפלין]] והרב שלומי פלג.
*[[תקמ"ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]].
 
*[[תרע"ז]] - הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו (מוניייע) שניאור]], מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*[[תשע"א]] - הרב [[חיים שלמה דיסקין]] נבחר כרבה הראשי של [[קריית אתא]].
 
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תקמ"ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]] הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]].
*[[תרפ"ז]] - הרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]].
*[[תש"ז]] - ר' [[פנחס נוישטט]], [[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].
*[[תש"ז]] - ר' [[פנחס נוישטט]], [[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].


===נפטרו===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תרי"ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]].
*[[תרי"ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]].
*[[תרט"ו]] - הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]], בנו של רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ונכדו של [[אדמו"ר הזקן]].
*[[תרט"ו]] - הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]], בנו של רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ונכדו של אדמו"ר הזקן.
*[[תשע"ט]] - הרב [[אברהם ליסון]], חסיד מקושר ועובד ה' [[בעל מנגן]] ומשפיע בבית הכנסת נחום יצחק ב[[כפר חב"ד]].
*[[תשפ"ג]] - הרב [[דוד נינצינסקי]], בעל מפעל [[שופר|השופרות]] היחודיים "שופר בית דוד" ב[[ביתר עילית]].
 
===במחיצת הרבי===
לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט ב[[שבת]], התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: [[תשט"ז]], [[תש"כ]], [[תשכ"ב]], [[תשכ"ג]], [[תשכ"ו]], [[תשל"ו]], [[תש"מ]], [[תשמ"ג]], [[תשמ"ו]], [[תשמ"ז]], [[תשמ"ט]], [[תש"נ]].
 
בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת [[תשל"א]] (בין מנחה לערבית) ונודעה פרשת הדברים השמיימים דאז.
 
לאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות: מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ב]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ד]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ה]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ז]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ח]]; ליל ט"ו בשבט [[תשל"ט]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"א]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ב]]; ליל ט"ו בשבט [[תשד"מ]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ה]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ח]] (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות ב: יום א' ט"ז שבט [[תשמ"ט]]; יום א' י"ד שבט [[תשנ"ב]] לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).
 
לכבוד ט"ו בשבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט [[תשל"א]] - קונטרס חמשה עשר בשבט [[תנש"א]]; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט [[תשל"ד]] (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט [[תש"נ]]); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט [[תשל"ז]] (שיצא לאור בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט [[תשל"ח]] (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט [[תשמ"ט]])
 
בנוסף, בשנת [[תשל"ד]] הרבי ערך ביקור ב"[[מכון חנה]]" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט [[תנש"א]] חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/15_shvat לקוטי שיחות מועדים - ט"ו בשבט] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=231 ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט"ו בשבט [[תשע"ג]] {{PDF}} - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/472220 ט"ו בשבט מאמרים ומנהגים]''' - אתר בית חב"ד. {{בית חב"ד}}
* {{קישור שטורעם|78229|news|שייכות ט"ו בשבט ללימוד תורה בתענוג? הרב יואל כהן ■ שיעור|מערכת שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf מעציץ עד לעץ]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז {{PDF}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*הרב דוד אולדירוט, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf ראש השנה - על שום מה?]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 3 {{PDF|}} {{COL|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_92.html 'כוח מיוחד': רוצה תענוג בקדושה? תנצל את יום ט"ו בשבט]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}


==קישורים חיצונים==
;וידאו:
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=231 ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/649947/ רבי לילדים: פירות ארץ ישראל • הוראות לחיים]''' {{וידפו}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט"ו בשבט תשע"ג {{PDF}} - {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/128956 "תערכי להם התוועדות, עם פירות טובים, וסיפורים טובים"]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/472220 ט"ו בשבט מאמרים ומנהגים]''' - אתר בית חב"ד.
*{{קישור שטורעם|78221|news|"תני להן פירות טובים וספרי להן סיפורים טובים"|מערכת שטורעם|י"ד בשבט תשע"ה}}{{וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* {{קישור שטורעם|78229|news|שייכות ט"ו בשבט ללימוד תורה בתענוג? הרב יואל כהן ■ שיעור|מערכת שטורעם}}
*{{קישור חבד און ליין|94773|הרבי מחלק פירות ט"ו בשבט לילדים ● וידאו||י"ד שבט תשע"ז}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2982 טו בשבט תשלט - שיחה מהרבי] {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[https://vod.smslarav.co.il/lecture/61c35d349dbd30d0fa19e84f חינוך ילדי ישראל לחמישה עשר בשבט - מאת הרב יוסף אברהם פיזם שליטא] אתר מדיה הלכה {{וידאו}}
*[https://vod.smslarav.co.il/lecture/605478af142c3773573a639d הלכות טו בשבט בעברית ובצרפתית - מאת הרב שאול סילם שליטא] אתר מדיה הלכה {{וידאו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|ט"ו|שבט}}
{{חגים ומועדים}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה יה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|ב יד1]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

גרסה אחרונה מ־20:19, 11 ביוני 2024

<< >> חודש שבט

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חמשה עשר בשבט היום החמישה עשר בחודש שבט וראש השנה לאילנות[1].

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בהתוועדות חמישה עשר בשבט תשמ"ב

בשנת תשמ"ז קרא הרבי לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה בתורה, בתפילה ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - אדמו"ר הריי"צ[2]. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד שבעת המינים), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"[3].

ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו[4], ובשיחה האחרונה לעת עתה ששמענו מהרבי בסמיכות לט"ו בשבט הזכיר הרבי את המנהג של אכילת פירות בכלל, ומפירות ארץ ישראל במיוחד[5].

ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מתנ"ך ומספר הזהר. הרבי כותב על כך: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"[6].

הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אף מציין לגמרא[7] שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל[8].

אין אומרים תחנון בט"ו בשבט, כמו כן בי"ד שבט בתפילת מנחה אין אומרים תחנון[9].

שם התאריך[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש הנמנעים, מסיבות שונות, מלומר "טוּ בשבט"[10]. בשיחות וכתבי הרבי, הלשון הרווחת היא "חמשה עשר בשבט", אך קיימים מספר אזכורים של היום כ"טו בשבט", או אף "Tu bishevat".[11].

משמעותו הרוחנית של ראש השנה לאילן[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקומות רבים[12] מבאר הרבי את התוכן הרוחני של ראש השנה לאילן בנוגע לעבודת השם, זאת על יסוד דברי הפסוק "כי האדם עץ השדה"[13]:

  • טיפול בשתיל רך הוא בעל השפעה משמעותית על כל עתידו של העץ, כך גם השקעה בחינוך בגיל צעיר, משפיעה הרבה יותר מאשר בגיל מבוגר יותר[14].
  • האילן מחולק בכללות לשלושה חלקים: א) השרש - נעלם מהעין, אך בו תלוי עיקר חיות האילן ורומז לאמונה, ב) גוף האילן - הרוב המכריע של האילן, רומז לקיום התורה ומצוות על ידי האדם, ג) הפירות - התכלית והשלימות שעבורו נברא האילן, ורומז להשפעת האדם על סביבתו וזיכוי הרבים[15].
  • עיקר האחריות לגידולו של העץ היא על הגנן, הרומז לאנשים שהופקדו על חינוך הנוער - ההורים והמחנכים[16].
  • כדי שהאילן יגדל כראוי, צריך להרחיק ממנו עשבים מזיקים, הרומזים לחברים רבים ובלתי הגונים, ולספק לו מים חיים - הרומזים לתורה, אין מים אלא תורה[17].
  • בשונה מחיטה ירקות וקטניות שמיועדים להשביע את האדם ורומזים לעבודה המוכרחת, הפירות אינם אלא לשם תענוג ועידון, ורומזים לעבודת השם מתוך תענוג, שהיא עבודה נעלית יותר, ואפילו ראיית אילנות נושאים פירות בלבד גורמת לתענוג[18].

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תשמ"ח - ההתוועדות האחרונה של הרבי בימות החול (למעט שיחות שהרבי ממשיך לומר בעומדו על הסטענדער בבימת התפילה).

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במחיצת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט בשבת, התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: תשט"ז, תש"כ, תשכ"ב, תשכ"ג, תשכ"ו, תשל"ו, תש"מ, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ.

בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת תשל"א (בין מנחה לערבית) ונודעה פרשת הדברים השמיימים דאז.

לאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות: מוצאי ט"ו בשבט תשל"ב; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ד; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ה; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ז; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ח; ליל ט"ו בשבט תשל"ט; ליל ט"ו בשבט תשמ"א; ליל ט"ו בשבט תשמ"ב; ליל ט"ו בשבט תשד"מ; ליל ט"ו בשבט תשמ"ה; ליל ט"ו בשבט תשמ"ח (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות ב: יום א' ט"ז שבט תשמ"ט; יום א' י"ד שבט תשנ"ב לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).

לכבוד ט"ו בשבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט תשל"א - קונטרס חמשה עשר בשבט תנש"א; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט תשל"ד (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט תש"נ); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט תשל"ז (שיצא לאור בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט תשל"ח (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט תשמ"ט)

בנוסף, בשנת תשל"ד הרבי ערך ביקור ב"מכון חנה" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט תנש"א חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו

הערות שוליים

  1. ↑ לדעת בית הלל וכך נפסק בהלכה.
  2. ↑ שלשלת היחס עמ' (32)
  3. ↑ תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300
  4. ↑ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  5. ↑ דבר מלכות שבת פרשת בשלח תשנ"ב.
  6. ↑ לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235
  7. ↑ תמיד כט, ב
  8. ↑ נטיעה בט"ו בשבט מהי דעתו של הרבי.
  9. ↑ היום יום י"ד וט"ו שבט.
  10. ↑ מקובל בפי חסידים מפי השמועה שהרבי תיקן את אלו שאמרו כך, אך השמועה המאומתת היא בנוגע לחמשה עשר במנחם אב, כאשר הרב שלמה זלמן לבקיבקר נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".
  11. ↑ במכתב באנגלית ששלח הרבי לר' זלמן יפה, שהתגורר במנצ'סטר שבאנגליה, נכתב בתאריך: "Tu bishevat". האם אמנם הרבי לא השתמש בביטוי "ט"וּ בִּשְׁבָט"? • מיוחד באתר חב"ד און ליין.
  12. ↑ להלן נסמנו מראי מקומות חלקיים, רבים מהרעיונות מופיעים במובאות נוספות ולא צויינו כאן.
  13. ↑ דברים כ, יט.
  14. ↑ ממכתב ד' שבט תשכ"ה.
  15. ↑ ממכתב כ"ז שבט תש"ד.
  16. ↑ ממכתב י"א שבט תשכ"ה.
  17. ↑ ממכתב ערב ט"ו שבט תשכ"ח.
  18. ↑ לקוטי שיחות חלק ג', ט"ו שבט. ושם: עבודת השם מתוך תענוג היא עבודה מוכרחת הן בשל כך שאם לא ישתמשו בכח התענוג שבנפש לעבודת השם הוא ינוצל לענינים אחרים, וגם מכיון שאין זה מן הראוי שחלק מכוחות הנפש אינם משועבדים לעבודת השם. בנוסף, עבודת השם מתוך תענוג מוסיפה בהידור בקיום המצוות מתוך להט וחשק.


הפתגם היומי - ט"ו בשבט - מלוח היום יום
אין אומרים תחנון.
כשנגשו להדפיס חלק שני של ה"תורה אור" - כבר נודע להחסידים, אשר ישנם הגהות וביאורים מהצמח צדק על המאמרים. ויפצירו בהצמח צדק אשר ידפיסם עם המאמרים, וימאן הצמח צדק. ויחלום חלום אשר זקנו אדמו"ר הזקן בא לבקרו ומבקשו להדפיסם, מכל מקום העלים הדבר, עד אשר גם שלשה מבניו חלמו החלום הזה ויספרו לאביהם, ואז הסכים להדפיס גם הגהותיו וביאוריו לחלק שני, ויקראו לו בשם "לקוטי תורה".
חגים וזמנים
מדברי תורה שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ט%22ו_בשבט&oldid=690271"