שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (44 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[ | [[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]] | ||
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]]. | |||
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}. | |||
==סדר החג ומנהגיו== | |||
===הקפות=== | |||
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}} | |||
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן= | |||
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}} | |||
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}). | |||
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}. | |||
===אצל הרבי=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}} | |||
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר. | |||
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]]. | |||
= | הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}. | ||
===הקפות שניות=== | |||
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}} | |||
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}. | |||
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות. | |||
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך". | |||
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות. | |||
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם. | |||
==מקרים לאורך השנים== | |||
בשנת '''[[תקנ"ט]]''' נאסר אדמו"ר הזקן. | |||
בשנת '''[[תשל"ח]]''' [[הרבי]] עבר התקף לב. | |||
בשנת '''[[תשפ"ד]]''' התחילה [[מלחמת חרבות ברזל]]. | |||
==מהותו של החג== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
===שמחה על הלוחות האחרונות=== | |||
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}. | |||
=== ביאור שם החג === | |||
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים: | |||
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה. | |||
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}. | |||
== | === ישראל משמחים את התורה === | ||
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}. | |||
=== שמחה כללית לכל השנה === | |||
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד. | |||
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}. | |||
== ניגונים לשמחת תורה == | == ניגונים לשמחת תורה == | ||
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]] | |||
*[[ניגון על הסלע הך]] | *[[ניגון על הסלע הך]] | ||
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]] | *[[ניגון סטאוו יא פיטו]] | ||
| שורה 64: | שורה 75: | ||
*[[ניגון האסא דינא האסא]] | *[[ניגון האסא דינא האסא]] | ||
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]] | *ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]] | ||
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ | *[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]] | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[שמיני עצרת]] | |||
*[[תקנת המשקה]] | *[[תקנת המשקה]] | ||
*[[מלחמת חרבות ברזל]] | |||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/simchas_torah לקוטי שיחות מועדים - שמחת תורה] {{מפתח}} | ||
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט | |||
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה] | |||
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}} | ||
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}} | * [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}} | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}} | |||
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14 | |||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שמיני עצרת|*]] | [[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |||
גרסה מ־19:57, 11 ביוני 2024
שמחת תורה הוא חג הנחגג ביום האחרון שאחר סיום חג הסוכות, ובו מציינים את קריאת פרשת וזאת הברכה החותמת את קריאת התורה של כל פרשיות התורה, וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. בארץ ישראל נחגג יום זה יחד עם שמיני עצרת, בכ"ב בתשרי; ובחוץ לארץ יום זה הוא החג השני שלמחרת שמיני עצרת, בכ"ג בתשרי.
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת השמחה לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים[1].
סדר החג ומנהגיו
הקפות
| ערך מורחב – הקפות, אתה הראת |
מנהג ישראל להקיף את בימת קריאת התורה עם ספרי התורה בליל וביום שמחת תורה, בשמחה, שירים וריקודים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות אשכנז לפני מאות שנים[2], ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי חיים ויטאל הביא[3] שרבו האריז"ל נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג בספר הזוהר:
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
— זוהר חלק ג' רנו, בתרגום: ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה[4] (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך[5]).
בתורת החסידות מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות בלימוד התורה של כל השנה.
אדמו"ר הרש"ב שאל פעם את אביו אדמו"ר מהר"ש: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו הגוף והנפש הבהמית. רוקדים עם ספר התורה בשמחה, בראש פתוח ובלב פתוח, אבל בפנימיות נוזלות דמעות של דם[6].
אצל הרבי
|
| ערך מורחב – ניגונים שהרבי לימד |
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת תשכ"ד.
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות מבצע תורה ואודות מבצע אות בספר התורה[7].
הקפות שניות
|
| ערך מורחב – הקפות שניות |
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת האריז"ל, לפיו מקיימים במוצאי שמחת תורה פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר בצפת לבקר במוצאי שמחת תורה בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות[8].
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי 'אתה הראת' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון[9]. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".
הרבי הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב בחול המועד, ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.
מידי שנה נערך בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.
מקרים לאורך השנים
בשנת תקנ"ט נאסר אדמו"ר הזקן.
בשנת תשפ"ד התחילה מלחמת חרבות ברזל.
מהותו של החג
שמחה על הלוחות האחרונות
בשמחת תורה שמחים על הלוחות האחרונות, שניתנו ביום הכיפורים[10].
ביאור שם החג
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:
(א) התורה היא בשמחה, ולכן שמחים גם ישראל בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה[11].
ישראל משמחים את התורה
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות דירה בתחתונים, שעל ידי זה ממשיך את העצמות[12].
שמחה כללית לכל השנה
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני חודש תשרי הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד. וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים[13].
ניגונים לשמחת תורה
- ניגון על הסלע הך
- ניגון סטאוו יא פיטו
- ניגון להקפות
- ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים
- ניגון האסא דינא האסא
- ביום שמחת תורה, אחר קריאת התורה: ניגון אשריכם ישראל
- לסעודה: ניגון הופ קוזק
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לקוטי שיחות מועדים - שמחת תורה
- לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, תשרי תשע"ט
- אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה
- שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
- הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד -
- "השמחה ד'שמחת תורה'" קונטרס בהוצאת ועד חיילי בית דוד - 770, שיחות, יומן ועוד.
- - מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?
- שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו, סקירה בתוך שבועון התקשרות ערב שמחת תורה ה'תשפ"א
- שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות
- החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל, עיתון הגאולה גליון 44 עמ' 14
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב.
- ↑ רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. מרדכי יפה ורמ"א אורח חיים סימן תרסט.
- ↑ שער הכוונות קד, א.
- ↑ שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. ליל שמחת תורה תשד"מ. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.
- ↑ שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] עמוד נה.
- ↑ שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303.
- ↑ כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל בספרו שער הכוונות.
- ↑ כך לדוגמה מעיד החיד"א בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.
- ↑ אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב.
- ↑ תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א.
- ↑ מאמר שמחת תורה תשי"ב
- ↑ תורת מנחם תשי"ג עמ' 94.