עמרם מלכא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עמרם מורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עמרם מלכא כאברך צעיר עם תלמידי כיתתו ב[[נחלת הר חב"ד]]]] | [[קובץ:עמרם מורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עמרם מלכא כאברך צעיר עם תלמידי כיתתו ב[[נחלת הר חב"ד]]]] | ||
ר' '''עמרם מלכא''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1946), | ר' '''עמרם מלכא''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1946), הינו מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]]. זכה לשמש כ[[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] ו[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שני|ביתו של אדמו"ר הריי"צ]], זכה לקירובים ויחס נדיר מ[[הרבנית חיה מושקא]] אשת [[הרבי]], ומ[[הרבי]] עצמו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
ר' עמרם נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] ב יד' טבת [[תש"ו]], כילד במשפחה ברוכת ילדים בת שלוש עשרה נפשות, להוריו שלמה ומסעודה מלכא. כשהיה ילד קטן בגיל ארבע, בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך כשהבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפה המשפחה פעולה עם [[חסידי חב"ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי. | ר' עמרם נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] ב יד' טבת [[תש"ו]], כילד במשפחה ברוכת ילדים בת שלוש עשרה נפשות, להוריו ר' שלמה ומסעודה מלכא. ואחיו הוא ר' [[דוד מלכא]]. כשהיה ילד קטן בגיל ארבע, בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך כשהבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפה המשפחה פעולה עם [[חסידי חב"ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי. | ||
=== שנות הבחרות === | === שנות הבחרות === | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
== כמשב"ק == | == כמשב"ק == | ||
===הכניסה לתפקיד=== | ===הכניסה לתפקיד=== | ||
זמן קצר לאחר שהגיע ללמוד ב-770 הפך ל[[משב"ק]] בבית רבי וזכה לקירובים ויחס נדיר מצד [[הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבי]]. | זמן קצר לאחר שהגיע ללמוד ב-[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] הפך ל[[משב"ק]] בבית רבי וזכה לקירובים ויחס נדיר מצד [[הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבי]]. | ||
העזרה הראשונה שהגיש לבית רבי הייתה לפני [[חג הסוכות]] כשר' [[שלמה רייניץ]] ביקש ממנו לעזור בהרכבת ה[[סוכה]] של הרבי. הסוכה הראשונה שבנו הייתה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|דירתו של הרבי הריי"צ]], שם התקיימו סעודות החג של הרבי בשנים ההן. מאז היה נכנס ויוצא בביתו של [[הרבי הריי"צ]] בחופשיות. | העזרה הראשונה שהגיש לבית רבי הייתה לפני [[חג הסוכות]] כשר' [[שלמה רייניץ]] ביקש ממנו לעזור בהרכבת ה[[סוכה]] של הרבי. הסוכה הראשונה שבנו הייתה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|דירתו של הרבי הריי"צ]], שם התקיימו סעודות החג של הרבי בשנים ההן. מאז היה נכנס ויוצא בביתו של [[הרבי הריי"צ]] בחופשיות. | ||
שורה 42: | שורה 42: | ||
===סיום תפקידו=== | ===סיום תפקידו=== | ||
לפני שנסע לארץ פגש בו המשב"ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] ונתן לו בשם הרבנית מעיל, חולצות וגרביים של הרבי. [[בגד|בגדים]] אלו משמשים כיום את החתנים החב"דים במעמד ה'[[חופה]]'. | לפני שנסע לארץ פגש בו המשב"ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] ונתן לו בשם הרבנית מעיל, חולצות וגרביים של הרבי. [[בגד|בגדים]] אלו משמשים כיום את החתנים החב"דים במעמד ה'[[חופה]]'. | ||
אחיו ר' דוד מלכא זכה לבשל אוכל עבור בית הרבי. | |||
בשנים מאוחרות יותר הגיע ל-770 יחד עם הוריו, ונערכה להם פגישה עם הרבנית חיה מושקא. במהלך הפגישה שימש עמרם כמתורגמן, ולבסוף ביקשה הרבנית מאמו שתלמד אנגלית, כדי שבפגישה הבאה יוכלו לשוחח. בפעם נוספת שהגיע לרבי ביקשה ממנו הרבנית להגיע ב[[ליל שבת]] ל[[ספריית אגו"ח|ספרייה]] לאחל לה "שבת שלום". | בשנים מאוחרות יותר הגיע ל-770 יחד עם הוריו, ונערכה להם פגישה עם הרבנית חיה מושקא. במהלך הפגישה שימש עמרם כמתורגמן, ולבסוף ביקשה הרבנית מאמו שתלמד אנגלית, כדי שבפגישה הבאה יוכלו לשוחח. בפעם נוספת שהגיע לרבי ביקשה ממנו הרבנית להגיע ב[[ליל שבת]] ל[[ספריית אגו"ח|ספרייה]] לאחל לה "שבת שלום". | ||
שורה 56: | שורה 58: | ||
כשפתח הרבי את המעטפה התבונן בתמונה, וכשהוא מוציא את התמונה מהמסגרת אמר לו (תוכן בתרגום חופשי): {{ציטוטון|ב[[בית המקדש]] היו מביאים {{קישור אם יש|ביכורים}}. ה[[עשירות|עשיר]] היה מביא את ה[[ביכורים]] בכלים של כסף והעני בכלים עשויים קש. לעני היו לוקחים הכוהנים את הכול, ואילו מה[[עשירות|עשיר]] היו לוקחים רק את הפירות בעוד שאת הכלים היו מותירים אצלו. גם אני, הוסיף הרבי, לוקח רק את התמונה ומחזיר לך את המסגרת}}. | כשפתח הרבי את המעטפה התבונן בתמונה, וכשהוא מוציא את התמונה מהמסגרת אמר לו (תוכן בתרגום חופשי): {{ציטוטון|ב[[בית המקדש]] היו מביאים {{קישור אם יש|ביכורים}}. ה[[עשירות|עשיר]] היה מביא את ה[[ביכורים]] בכלים של כסף והעני בכלים עשויים קש. לעני היו לוקחים הכוהנים את הכול, ואילו מה[[עשירות|עשיר]] היו לוקחים רק את הפירות בעוד שאת הכלים היו מותירים אצלו. גם אני, הוסיף הרבי, לוקח רק את התמונה ומחזיר לך את המסגרת}}. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בתו נחמה דינה, אשת הרב חיים אטיאס - מנהל בית חב"ד ב[[אשקלון]] | *אחיו ר' [[דוד מלכא]] - קראון הייטס, מנהל קייטרינג, עסק בהכנת אוכל עבור בית הרבי | ||
* בנו, אבי מלכא - בעל חברת "אבי מלכא אירועים" וגבאי בית הכנסת [[יוסי רייטשיק שול]] ב[[כפר חב"ד]] | * בתו, נחמה דינה, אשת הרב חיים אטיאס - מנהל בית חב"ד ב[[אשקלון]] | ||
* בנו, ר' נתי מלכא - עסקן | * בנו, ר' לוי יצחק מלכא - [[מודיעין]] | ||
* בנו, ר' | * בנו, ר' דוד שניאור מלכא - ניצן | ||
* בנו, ר' | * בנו, ר' מנחם מענדל - נחושה | ||
* בנו, ר' אברהם (אבי) מלכא - בעל חברת "אבי מלכא אירועים" וגבאי בית הכנסת [[יוסי רייטשיק שול]] ב[[כפר חב"ד]] | |||
* בנו, ר' נתנאל שמעון (נתי) מלכא - עסקן בשכונת חב"ד [[לוד]] גבאי בית הכנסת [[בית הכנסת בית אריה (לוד)]] וחבר עמותה בארגון '[[יחד למענכם לוד]]' | |||
* בנו, ר' יהונתן מאיר - [[פתח תקווה]] | |||
* בנו, ר' ישראל שם טוב מלכא - [[קריית מלאכי]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
שורה 67: | שורה 72: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.shturem.net/images/news/54909_news_15022012_75627.mp3 ראיון עם ר' עמרם מלכא] {{שטורעם}} | *[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_20.html המשב"ק בבית הרבי חושף זכרונות מהקודש פנימה] {{לחלוחית}} | ||
*[https://col.org.il/news/136216 | *[http://www.shturem.net/images/news/54909_news_15022012_75627.mp3 ראיון עם ר' עמרם מלכא] {{שטורעם}} {{קישור שבור|}} | ||
*[https://col.org.il/news/136216 ר' עמרם מלכא חושף סיפורים מבית הרבי והרבנית • מרתק] {{col}} | |||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2222278 ביכורים בברוקלין] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2946212 הרבי חיפש אותי]''' - הרב מלכא מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2222278 ביכורים בברוקלין] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2946212 הרבי חיפש אותי]''' - הרב מלכא מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}} | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Malka%20-%20BM%20-%20Elul%202%2C%205777.pdf יומני ר' עמרם מלכא]''' | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Malka%20-%20BM%20-%20Elul%202%2C%205777.pdf יומני ר' עמרם מלכא]''' | ||
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/8/8e/364.-Bamidbar-5782.pdf כך הפך אותי הרבי לעשיר]''' ראיון עם עמרם מלכא של חברת [[JEM]], בגיליון הסיפור שלי 364 {{PDF}} | * '''[http://chabadpedia.co.il/images/8/8e/364.-Bamidbar-5782.pdf כך הפך אותי הרבי לעשיר]''' ראיון עם עמרם מלכא של חברת [[JEM]], בגיליון הסיפור שלי 364 {{PDF}} | ||
*[https://col.org.il/news/140446 "אל הקודש פנימה, ליחידות, איהו ומלכא בלחודוהי..." | *[https://col.org.il/news/140446 "אל הקודש פנימה, ליחידות, איהו ומלכא בלחודוהי..."{{COL}}] | ||
{{COL}}] | |||
{{נאמני בית רבינו}} | {{נאמני בית רבינו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה אחרונה מ־08:32, 20 במרץ 2024
ר' עמרם מלכא (יליד שנת תש"ו, 1946), הינו מחשובי חסידי חב"ד בכפר חב"ד. זכה לשמש כמשב"ק בביתו של הרבי וביתו של אדמו"ר הריי"צ, זכה לקירובים ויחס נדיר מהרבנית חיה מושקא אשת הרבי, ומהרבי עצמו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' עמרם נולד בקזבלנקה שבמרוקו ב יד' טבת תש"ו, כילד במשפחה ברוכת ילדים בת שלוש עשרה נפשות, להוריו ר' שלמה ומסעודה מלכא. ואחיו הוא ר' דוד מלכא. כשהיה ילד קטן בגיל ארבע, בשנת תש"י עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו בפרדס חנה. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך כשהבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפה המשפחה פעולה עם חסידי חב"ד, כמו ר' דוד ליסלבוים שהגיעו בשליחות הרבי לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' בבני ברק כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס לתלמוד תורה הכללי.
שנות הבחרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהגיע לגיל 12, בשנת תשח"י, רצה אביו לשולחו לישיבה ספרדית של הרב חפוטה שפעלה בתל אביב, אך הרב רפאל עבו[1] שהיה רבו של אביו המליץ לו על ישיבת תומכי תמימים בלוד של חסידות חב"ד, שאף בנו יהודה למד שם. יחד עם אחיו התאום אברהם נכנס ללמוד בישיבה בלוד, שם קיבל אותם הרב אליעזר הורוביץ.
באותה תקופה הישיבה בלוד פעלה ב"פרדס" והייתה מלאה בילדי עולים ממרוקו, תימן ורוסיה. המדריכים של עמרם היו הרב אהרון טייכמן והרב משה הלל. את בר המצווה חגג בבני ברק עם כל תלמידי הכיתה, כשהחגיגה נהפכת להתוועדות חסידית.
בישיבה בלוד ינק מעיקרי תורת החסידות והתקשרות לרבי, ולאחר סיום הלימודים בישיבה בלוד עבר ללמוד שלוש שנים נוספות בתומכי תמימים כפר חב"ד, שם קיבל על עצמו לנהוג במנהגי חב"ד.
לקראת חודש תשרי תשכ"ו נסע ללמוד ב-770 בתומכי תמימים המרכזית במסגרת שנת ה'קבוצה', כשהתוכנית המקורית הייתה להיות אצל הרבי במשך חצי שנה ולחזור לארץ לקראת חג הפסח. בהתוועדות הגדולה של הרבי בחג הפורים שררה שמחה גדולה, ושלושה בחורים מה'קבוצה', הרב זלמן גופין, נחום זווין והרב שלום בער וולפא ניצלו את ההזדמנות וביקשו מהרבי ברכה ששנת הקבוצה לא תסתיים קודם הזמן. הרבי נתן ברכה וביקש שזה יהיה בדרך חוקית. העניינים סודרו, והקבוצה נשארה שנה שלמה, ור' עמרם חזר רק אחרי פסח תשכ"ז.
כמשב"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכניסה לתפקיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן קצר לאחר שהגיע ללמוד ב-770 הפך למשב"ק בבית רבי וזכה לקירובים ויחס נדיר מצד הרבנית חיה מושקא והרבי.
העזרה הראשונה שהגיש לבית רבי הייתה לפני חג הסוכות כשר' שלמה רייניץ ביקש ממנו לעזור בהרכבת הסוכה של הרבי. הסוכה הראשונה שבנו הייתה בדירתו של הרבי הריי"צ, שם התקיימו סעודות החג של הרבי בשנים ההן. מאז היה נכנס ויוצא בביתו של הרבי הריי"צ בחופשיות.
למחרת בנו את הסוכה בדירתו הפרטית של הרבי ברחוב פרזידנט. כשנכנסו לביתו של הרבי פגשו במטבח את הרבנית חיה מושקא, ובסיום העבודה הגישה לפניהם הרבנית כיבוד שכלל תפוחים ומיץ תפוחים. זמן קצר אחרי שסיימו לבנות את הסוכה קרא לו מזכירו של הרבי, ר' בנימין קליין ונתן לו מעטפה מהרבנית ובתוכה היו עשרים וחמישה דולרים. כששאל את הרבנית לפשר הכסף ענתה לו שהיות והוא ישראלי השוהה בארצות הברית ודאי הוא זקוק לכסף.
מאז בכל פעם שר' שלמה רייניץ ושלום בער גנזבורג הוצרכו לעזרה קראו לר' עמרם. לפני חג הפסח נקרא לעזור בנקיונות לחג, ולמחרת הוזמן לסעוד את ליל הסדר יחד עם הרבי בדירתו של הרבי הריי"צ.
באחד מערבי שבת קרא לו מזכירו של הרבי ר' יהודה לייב גרונר וביקש ממנו לנקות את חדרו של הרבי - "גן עדן העליון", לקראת ביקורו של הפרזידנט שז"ר במוצאי שבת. במהלך עבודת הניקיון הבחין באחת המגירות שבשלחן שהייתה פתוחה והייתה מלאה בתמונות של חסידים ששלחו לרבי. מאוחר יותר, ביחידות האחרונה שהייתה לו בחדרו של הרבי הגיש לרבי תמונה משפחתית ממוסגרת.
קירובים מהרבי והרבנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזכות תפקידו כמשב"ק בבית הרבי, זכה למספר קירובים מהרבי והרבנית במשך השנים.
בחג השבועות למרות תפקידו כמשב"ק החליט לצאת ל'תהלוכה', אך לא ידע שקודם ההליכה לתהלוכה עושים קידוש, אוכלים סעודת חג, ואחר כך יורד הרבי לברך את הצועדים. כשחזר מהתהלוכה נכנס ל'גן עדן התחתון' מתוך כוונה להתפלל, שם סיפרו לו כי הרבי חיפש אותו. כשעמד בתחילת המדרגות המובילות לדירתו של הרבי הריי"צ ראה אותו הרבי וסימן לו להתקרב, אז שאל אותו אם התפלל ואכל. לאחר התפילה עלה למעלה, וכשכולם סיימו לאכול ואיחלו לרבי "גוט יום טוב" התיישב לאכול סעודת חג. מאוחר יותר סיפרו לו כי במהלך הסעודה שאל הרבי היכן הוא.
באחת הפעמים לאחר הסעודה בבית אדמו"ר הריי"צ, לא חש בטוב. הרבנית חיה מושקא ע"ה ניגשה להביא לר' עמרם כדור אספירין מהחדר שבה שבה ישנה אמה - הרבנית נחמה דינה. ומכיון שהריצפה הייתה עשויה מעץ, הלכה הרבנית צעד אחר צעד באיטיות עד החדר של אמה במשך זמן רב יחסית רק כדי להביא לר' עמרם את התרופה.[2]
במהלך השנים הגיע עמרם רבות לביקורים ב-770, ובכל פעם שהיה מגיע הגיש לו המזכיר ר' בנימין קליין את המספר בביתו של הרבי להתקשר לרבנית. בכל פעם הייתה הרבנית אומרת לו: "טוב לשמוע אותך, עוד נראה אותך".
בי' שבט הגדול של שנת תש"ל הגיע ל-770 ועלה לדירתו של הרבי הריי"צ שם פגש את הרבנית חיה מושקא, ובאותה הזדמנות סיפר לה כי קיבל הצעת נכבדות, אך עדיין לא קיבל תשובה מהרבי. הרבנית השיבה כי "יהיה בסדר", וזמן קצר לאחר מכן קיבל מהרבי תשובה חיובית, והשתדך עם רעייתו גב' שושנה.
לאחר השידוך הגיע ל-770 כחתן והלך לבשר לרבנית על השידוך. הרבנית שמחה מאוד, ולאחר שבירכה אותו ביקשה ממנו לבוא אליה קודם שהוא נוסע לקבל מתנה. לפני שנסע לארץ עבר אצל הרבנית שנתנה לו קופסת בונבוניירה גדולה "עבור הכלה במתנה ממני", והוסיפה ש"בטח גם אתה תתן מתנה לכלתך". בנוסף הציעה לו להישאר לגור בחוץ לארץ כיוון שהפרנסה שם יותר קלה. אך כששאל את הרבי על כך הורה לו הרבי להתייעץ עם הנהלת הישיבה.
סיום תפקידו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני שנסע לארץ פגש בו המשב"ק ר' שלום בער גנזבורג ונתן לו בשם הרבנית מעיל, חולצות וגרביים של הרבי. בגדים אלו משמשים כיום את החתנים החב"דים במעמד ה'חופה'.
אחיו ר' דוד מלכא זכה לבשל אוכל עבור בית הרבי.
בשנים מאוחרות יותר הגיע ל-770 יחד עם הוריו, ונערכה להם פגישה עם הרבנית חיה מושקא. במהלך הפגישה שימש עמרם כמתורגמן, ולבסוף ביקשה הרבנית מאמו שתלמד אנגלית, כדי שבפגישה הבאה יוכלו לשוחח. בפעם נוספת שהגיע לרבי ביקשה ממנו הרבנית להגיע בליל שבת לספרייה לאחל לה "שבת שלום".
לאחר שנולד לו בנו שנקרא לוי יצחק על שם אביו של הרבי הגיע ל-770 יחד עם ילדיו, ורצה לבקר את הרבנית בביתה. באותה תקופה שברה הרבנית את הרגל, והמשב"ק ר' חס"ד הלברשטאם לא נתן לו להיכנס. כשביקש למסור כי הגיע לומר שלום החזירה הרבנית כי הייתה שמחה מאוד לפגוש אותם, אך אינה יכולה בעקבות מצבה הבריאותי. הרבנית שלחה לו 10 דולר, וביקשה שיקנה ממתקים לכל ילד ב-5 דולר. זו הייתה הפעם האחרונה בה יכל לראות את הרבנית.
ביחידויות אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' עמרם שהה אצל הרבי ב'יחידות' שלוש פעמים. פעם אחת זמן קצר לאחר שהגיע מהארץ, ביום ההולדת, וזמן קצר קודם נסיעתו חזרה ארצה.
אחרי היחידות השניה, אחרי שצם במשך היום עלה לדירתו של הרבי הריי"צ שם פגש גם ברבנית חיה מושקא. הרבנית חיה מושקא שהבחינה שהוא לא מרגיש טוב ביקשה ממנו לשבת, וצעדה בשקט תוך השתדלות שלא להעיר אף אחד, ונתנה לו שתי כדורים נגד כאבי ראש תוך שהיא מצווה עליו לקחת אותם ואוסרת עליו לצאת החוצה שלא יתקרר.
לפני היחידות האחרונה רצה ר' עמרם להגיש לרבי מתנה, ונזכר בתמונות החסידים שראה כשניקה את חדרו של הרבי. לפני שנכנס ליחידות מסגר ברחוב קינגסטון תמונה משפחתית, ובסוף היחידות הגיש לרבי מעטפה בתוכה פ"נ והתמונה הממוסגרת.
כשפתח הרבי את המעטפה התבונן בתמונה, וכשהוא מוציא את התמונה מהמסגרת אמר לו (תוכן בתרגום חופשי): "בבית המקדש היו מביאים ביכורים. העשיר היה מביא את הביכורים בכלים של כסף והעני בכלים עשויים קש. לעני היו לוקחים הכוהנים את הכול, ואילו מהעשיר היו לוקחים רק את הפירות בעוד שאת הכלים היו מותירים אצלו. גם אני, הוסיף הרבי, לוקח רק את התמונה ומחזיר לך את המסגרת".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו ר' דוד מלכא - קראון הייטס, מנהל קייטרינג, עסק בהכנת אוכל עבור בית הרבי
- בתו, נחמה דינה, אשת הרב חיים אטיאס - מנהל בית חב"ד באשקלון
- בנו, ר' לוי יצחק מלכא - מודיעין
- בנו, ר' דוד שניאור מלכא - ניצן
- בנו, ר' מנחם מענדל - נחושה
- בנו, ר' אברהם (אבי) מלכא - בעל חברת "אבי מלכא אירועים" וגבאי בית הכנסת יוסי רייטשיק שול בכפר חב"ד
- בנו, ר' נתנאל שמעון (נתי) מלכא - עסקן בשכונת חב"ד לוד גבאי בית הכנסת בית הכנסת בית אריה (לוד) וחבר עמותה בארגון 'יחד למענכם לוד'
- בנו, ר' יהונתן מאיר - פתח תקווה
- בנו, ר' ישראל שם טוב מלכא - קריית מלאכי
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נתן אברהם, זכרונות מהקודש פנימה, בית משיח, ט' בשבט תשע"ב.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המשב"ק בבית הרבי חושף זכרונות מהקודש פנימה
- ראיון עם ר' עמרם מלכא (הקישור אינו פעיל, י' באדר ב' ה'תשפ"ד)
- ר' עמרם מלכא חושף סיפורים מבית הרבי והרבנית • מרתק
- ביכורים בברוקלין • הרבי חיפש אותי - הרב מלכא מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- יומני ר' עמרם מלכא
- כך הפך אותי הרבי לעשיר ראיון עם עמרם מלכא של חברת JEM, בגיליון הסיפור שלי 364
- "אל הקודש פנימה, ליחידות, איהו ומלכא בלחודוהי..."