דבר מלכות מטות מסעי: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{ציטוט צף|ויש להוסיף ולהדגיש הקשר והשייכות דאהבת ישראל להגאולה העתידה – לא (רק)...") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף דבר מלכות מטות-מסעי לשם דבר מלכות מטות מסעי תוך דריסת הפניה) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ציטוט צף|ויש להוסיף ולהדגיש הקשר והשייכות דאהבת ישראל להגאולה העתידה – לא (רק) מפני שביטול הגלות הוא ע"י ביטול סיבת הגלות (שבא ע"י ההיפך דאהבת ישראל), שהרי בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל מ"ב המסעות ב"מדבר העמים", נמצאים כבר "על ירדן ירחו" (דרגתו של משיח ד"מורח ודאין"), על סף הגאולה, בודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות, ולכן, ההדגשה דאהבת ישראל היא – בתור טעימה ועד להתחלה דהגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות, שמודגשת באחדותם של ישראל, מצד בחי' היחידה (דרגא החמישית) שבכל ישראל בשווה, שהיא ניצוץ מנשמתו של משיח, יחידה הכללית.|שיחת שבת פרשת מטות מסעי תנש"א. אות י"ג.}} | {{ציטוט צף|ויש להוסיף ולהדגיש הקשר והשייכות דאהבת ישראל להגאולה העתידה – לא (רק) מפני שביטול הגלות הוא ע"י ביטול סיבת הגלות (שבא ע"י ההיפך דאהבת ישראל), שהרי בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל מ"ב המסעות ב"מדבר העמים", נמצאים כבר "על ירדן ירחו" (דרגתו של משיח ד"מורח ודאין"), על סף הגאולה, בודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות, ולכן, ההדגשה דאהבת ישראל היא – בתור טעימה ועד להתחלה דהגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות, שמודגשת באחדותם של ישראל, מצד בחי' היחידה (דרגא החמישית) שבכל ישראל בשווה, שהיא ניצוץ מנשמתו של משיח, יחידה הכללית.|שיחת שבת פרשת מטות מסעי תנש"א. אות י"ג.}} | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
בשיחות שאמר הרבי בשבתות הקודמות (בלק | בשיחות שאמר הרבי בשבתות הקודמות ([[דבר מלכות בלק|בלק]] ו[[דבר מלכות פנחס|פנחס]]) נתבארה העבודה המיוחדת בזמננו, [[סף הגאולה]], "לחיות עם הזמן דימות המשיח", "הנהגה בפועל במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן מיוחד זה". בהמשך לכך מגיעה שיחת ש"פ מטות-מסעי המבארת את ענין הגאולה ומורה דרך כיצד אנו יכולים לטעום ממנה כבר כעת. | ||
כמבואר | כמבואר ב[[תניא]], ענין הגאולה הוא "גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי", "להיות לו יתברך דירה זו בתחתונים". על רעיון זה מבוססות שיחותיו הרבות של הרבי בנושא, כשבכל שיחה מבאר רעיון זה מזוית נוספת. בשיחה זו מבאר את ענין ה"אחדות שלמעלה מהתחלקות". | ||
הקב"ה הוא הרי אחדות פשוטה, הבריאה | |||
בשיחה מוסיף ומעמיק שהאחדות האמיתית אינה באה מתוך מציאותם של הנבראים שמתחברים יחד (אחדות השייכת להתחלקות), אלא מצדו של גילוי אלקי שלמעלה מכל אותם מושגים (אחדות שלמעלה מהתחלקות). | הקב"ה הוא הרי אחדות פשוטה, הבריאה ו[[סדר ההשתלשלות]] מתחלקים לריבוי דרגות וריבוי נבראים השונים ונפרדים זה מזה, כל אחד מעלתו שלו ותפקידו בעולם, ויש בזה מה שאין בזה. כאשר תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ואחדותו של הקב"ה תאיר בעולם, יתאחדו יחד כל הנבראים וכל הדרגות שבסדר השתלשלות, כל המעלות האפשריות יחד. כמודגש ב[[בית המקדש השלישי]] שיכלול בתוכו את שתי המעלות של בית ראשון ושני. | ||
כמודגש בענין [[אהבת ישראל]] שתהיה לעתיד, שתאחד את כל עם ישראל לקהל אחד, מציאות אחת. | |||
בשיחה מוסיף ומעמיק שהאחדות האמיתית אינה באה מתוך מציאותם של הנבראים שמתחברים יחד (אחדות השייכת להתחלקות), אלא מצדו של גילוי אלקי שלמעלה מכל אותם מושגים (אחדות שלמעלה מהתחלקות). | |||
וההוראה לפועל – לטעום מהגילויים של הגאולה, גילוי האחדות שלמעלה מהתחלקות. אהבת ישראל מצד ניצוץ משיח שבכל אחד. | וההוראה לפועל – לטעום מהגילויים של הגאולה, גילוי האחדות שלמעלה מהתחלקות. אהבת ישראל מצד ניצוץ משיח שבכל אחד. | ||
| שורה 19: | שורה 22: | ||
השיחה נפתחת בהעלאת ענינים הדורש הבהרה: | השיחה נפתחת בהעלאת ענינים הדורש הבהרה: | ||
מהו הקשר הפנימי בין שבת חזק – חיזוק בכל עניני תורה ומצוות, | מהו הקשר הפנימי בין [[שבת חזק]] – חיזוק בכל עניני תורה ומצוות, ל[[תשעת הימים]] – זמן חלש לכאורה (ס"א). וכמו כן מהו הקשר ל[[פרשת מסעי]] המדגישה את התנועה והשינוי, להיפך לכאורה מענינה של שבת חזק – חוזק ותוקף בל ישונה (ס"ב). | ||
ביאור חלק א. חזקה אמיתית, חיבור אמיתי (סעיפים ג-ז). | |||
;ביאור חלק א. חזקה אמיתית, חיבור אמיתי (סעיפים ג-ז). | |||
מבאר את משמעות ענין ה'חזק' – התגברות על המנגד, ובשני האופנים דמטות ומסעי, התגברות על ידי התגלות כחו של העליון או מצד עבודתו של התחתון [וכאן כבר עונה על השאלה (בס"ב) על שייכותה של שבת חזק לפרשת מסעי דוקא]. וה'חזק' האמיתי היא בשילוב שני הענינים יחד, מטות-מסעי, כחו של העליון ועבודתו של התחתון, שדוקא אז המנגד מתבטל באמת ובאופן קבוע ונצחי (ס"ג). ומוסיף ומעמיק שחיבור העליון והתחתון מגיע מדרגה שלמעלה מהשתלשלות, למעלה מהגדרים של עליון ותחתון, שבכחה לחבר אותם יחד (ס"ד). | מבאר את משמעות ענין ה'חזק' – התגברות על המנגד, ובשני האופנים דמטות ומסעי, התגברות על ידי התגלות כחו של העליון או מצד עבודתו של התחתון [וכאן כבר עונה על השאלה (בס"ב) על שייכותה של שבת חזק לפרשת מסעי דוקא]. וה'חזק' האמיתי היא בשילוב שני הענינים יחד, מטות-מסעי, כחו של העליון ועבודתו של התחתון, שדוקא אז המנגד מתבטל באמת ובאופן קבוע ונצחי (ס"ג). ומוסיף ומעמיק שחיבור העליון והתחתון מגיע מדרגה שלמעלה מהשתלשלות, למעלה מהגדרים של עליון ותחתון, שבכחה לחבר אותם יחד (ס"ד). | ||
ממשיך ומקשר אותו רעיון לימי בין המצרים הקשורים עם בית המקדש: | ממשיך ומקשר אותו רעיון לימי בין המצרים הקשורים עם בית המקדש: | ||
| שורה 28: | שורה 33: | ||
;ביאור חלק ב. עבודתו של אהרן, אחדות שלמעלה מהתחלקות (סעיפים ח-יב). | ;ביאור חלק ב. עבודתו של אהרן, אחדות שלמעלה מהתחלקות (סעיפים ח-יב). | ||
שואל מה הענין המיוחד בתאריך פטירתו של אהרן בראש חודש אב, תאריך הפטירה היחיד המצויין בתורה (ס"ח). | שואל מה הענין המיוחד בתאריך פטירתו של [[אהרן]] בראש חודש אב, תאריך הפטירה היחיד המצויין בתורה (ס"ח). | ||
מבאר שמעניניו העיקריים של אהרן, אהבתו לכל יהודי, וענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל יחד. בענינים אלו מודגשת נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות (ס"ט). וכמרומז | מבאר שמעניניו העיקריים של אהרן, אהבתו לכל יהודי, וענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל יחד. בענינים אלו מודגשת נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות (ס"ט). וכמרומז בשמו 'אהרן' המורה על אהבה רבה שלמעלה מהשתלשלות ולכן מגיעה לכל ישראל גם לפחותים שבהם. אחדות שלמעלה מהתחלקות (ס"י). וכמרומז גם בתוכנה של [[ברכת כהנים]], חיבור של ברכה ותפלה – המשכה והעלאה, דרגה שלמעלה מהתחלקות (סי"א). | ||
וחוזר לשאלה שבתחלת הענין (ס"ח), ומבאר שכל עניניו הנ"ל של אהרן מרומזים בתאריך "בחודש החמישי באחד לחודש", תאריך המדגיש את האחדות שלמעלה מהתחלקות (סי"ב). | וחוזר לשאלה שבתחלת הענין (ס"ח), ומבאר שכל עניניו הנ"ל של אהרן מרומזים בתאריך "בחודש החמישי באחד לחודש", תאריך המדגיש את האחדות שלמעלה מהתחלקות (סי"ב). | ||
;הוראות לפועל. טעימה מהגאולה (סעיפים יג-ט"ז). | ;הוראות לפועל. טעימה מהגאולה (סעיפים יג-ט"ז). | ||
הדגשה על אהבת ישראל, ודוקא באופן של טעימה והתחלה מהגאולה, גילוי האחדות שלמעלה מהתחלקות (סי"ג). דברי ר"ש אודות זהירות | הדגשה על [[אהבת ישראל]], ודוקא באופן של טעימה והתחלה מהגאולה, גילוי האחדות שלמעלה מהתחלקות (סי"ג). דברי ר"ש אודות זהירות בקריאת שמע ותפלה. חיבור ואיחוד תורה ותפלה, המשכה והעלאה (סי"ד). עריכת [[סיום מסכת|סיומי מסכת]] ב[[תשעת הימים]], והדגשה מיוחדת שהסיומים יאחדו בתוכם ריבוי יהודים (סט"ו). | ||
ויהי רצון שהדיבור וההחלטות טובות בכל הנ"ל, ימהרו ויזרזו ויביאו בפועל ובגלוי ממש את ה(חוזק והתוקף ד)גאולה השלישית ובית המקדש השלישי (סט"ז). | ויהי רצון שהדיבור וההחלטות טובות בכל הנ"ל, ימהרו ויזרזו ויביאו בפועל ובגלוי ממש את ה (חוזק והתוקף ד)גאולה השלישית ובית המקדש השלישי (סט"ז). | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAazFId3RjU3drQlk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-8b5WfryfOYd3P2fP_vPPkA | * השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAazFId3RjU3drQlk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-8b5WfryfOYd3P2fP_vPPkA מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1rgyTmTFhFKT_bs5kSYBZk4kdGcQY3CIS3P71OD8cxcA/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAeWZIY0hUcXFONEk/edit?usp=drivesdk&ouid=114462190290367402824&resourcekey=0-mLNmEn0OxUAviOJtJ8pi0w&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]''' | ||
* | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwTUZiTGhRckJHUnM/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-acTAYLO5_-tkVEPJt52NaQ אחדות שלמעלה מהתחלקות]''' - דף עזר ללימוד הדבר מלכות {{PDF}} | *'''[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwTUZiTGhRckJHUnM/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-acTAYLO5_-tkVEPJt52NaQ אחדות שלמעלה מהתחלקות]''' - דף עזר ללימוד הדבר מלכות {{PDF}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-גינזבורג/68253/ דבר מלכות לש"פ מטות-מסעי: תיקון סיבת הגלות]''' שיעור מאת הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]{{וידפו}} | |||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|במדבר]] | |||
[[קטגוריה:חומש במדבר]] | [[קטגוריה:חומש במדבר]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:33, 30 באוגוסט 2023
| " | ויש להוסיף ולהדגיש הקשר והשייכות דאהבת ישראל להגאולה העתידה – לא (רק) מפני שביטול הגלות הוא ע"י ביטול סיבת הגלות (שבא ע"י ההיפך דאהבת ישראל), שהרי בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל מ"ב המסעות ב"מדבר העמים", נמצאים כבר "על ירדן ירחו" (דרגתו של משיח ד"מורח ודאין"), על סף הגאולה, בודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות, ולכן, ההדגשה דאהבת ישראל היא – בתור טעימה ועד להתחלה דהגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות, שמודגשת באחדותם של ישראל, מצד בחי' היחידה (דרגא החמישית) שבכל ישראל בשווה, שהיא ניצוץ מנשמתו של משיח, יחידה הכללית. | " |
– שיחת שבת פרשת מטות מסעי תנש"א. אות י"ג. | ||
דבר מלכות מטות-מסעי הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש ב' מנחם אב תנש"א[1].
השיחה עוסקת בביאור עניינם של ימי בין המצרים, עניינו של בית המקדש השלישי ואהבת ישראל כטעימה מהגאולה.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחות שאמר הרבי בשבתות הקודמות (בלק ופנחס) נתבארה העבודה המיוחדת בזמננו, סף הגאולה, "לחיות עם הזמן דימות המשיח", "הנהגה בפועל במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן מיוחד זה". בהמשך לכך מגיעה שיחת ש"פ מטות-מסעי המבארת את ענין הגאולה ומורה דרך כיצד אנו יכולים לטעום ממנה כבר כעת. כמבואר בתניא, ענין הגאולה הוא "גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי", "להיות לו יתברך דירה זו בתחתונים". על רעיון זה מבוססות שיחותיו הרבות של הרבי בנושא, כשבכל שיחה מבאר רעיון זה מזוית נוספת. בשיחה זו מבאר את ענין ה"אחדות שלמעלה מהתחלקות".
הקב"ה הוא הרי אחדות פשוטה, הבריאה וסדר ההשתלשלות מתחלקים לריבוי דרגות וריבוי נבראים השונים ונפרדים זה מזה, כל אחד מעלתו שלו ותפקידו בעולם, ויש בזה מה שאין בזה. כאשר תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ואחדותו של הקב"ה תאיר בעולם, יתאחדו יחד כל הנבראים וכל הדרגות שבסדר השתלשלות, כל המעלות האפשריות יחד. כמודגש בבית המקדש השלישי שיכלול בתוכו את שתי המעלות של בית ראשון ושני.
כמודגש בענין אהבת ישראל שתהיה לעתיד, שתאחד את כל עם ישראל לקהל אחד, מציאות אחת. בשיחה מוסיף ומעמיק שהאחדות האמיתית אינה באה מתוך מציאותם של הנבראים שמתחברים יחד (אחדות השייכת להתחלקות), אלא מצדו של גילוי אלקי שלמעלה מכל אותם מושגים (אחדות שלמעלה מהתחלקות).
וההוראה לפועל – לטעום מהגילויים של הגאולה, גילוי האחדות שלמעלה מהתחלקות. אהבת ישראל מצד ניצוץ משיח שבכל אחד.
תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פתיחה. הצגת ענינים הדורשים ביאור (סעיפים א-ב).
השיחה נפתחת בהעלאת ענינים הדורש הבהרה: מהו הקשר הפנימי בין שבת חזק – חיזוק בכל עניני תורה ומצוות, לתשעת הימים – זמן חלש לכאורה (ס"א). וכמו כן מהו הקשר לפרשת מסעי המדגישה את התנועה והשינוי, להיפך לכאורה מענינה של שבת חזק – חוזק ותוקף בל ישונה (ס"ב).
- ביאור חלק א. חזקה אמיתית, חיבור אמיתי (סעיפים ג-ז).
מבאר את משמעות ענין ה'חזק' – התגברות על המנגד, ובשני האופנים דמטות ומסעי, התגברות על ידי התגלות כחו של העליון או מצד עבודתו של התחתון [וכאן כבר עונה על השאלה (בס"ב) על שייכותה של שבת חזק לפרשת מסעי דוקא]. וה'חזק' האמיתי היא בשילוב שני הענינים יחד, מטות-מסעי, כחו של העליון ועבודתו של התחתון, שדוקא אז המנגד מתבטל באמת ובאופן קבוע ונצחי (ס"ג). ומוסיף ומעמיק שחיבור העליון והתחתון מגיע מדרגה שלמעלה מהשתלשלות, למעלה מהגדרים של עליון ותחתון, שבכחה לחבר אותם יחד (ס"ד). ממשיך ומקשר אותו רעיון לימי בין המצרים הקשורים עם בית המקדש: מבאר שענינם של בין המצרים הוא להגיע לגאולה השלישית והבית השלישי בהם ישתלבו העליון והתחתון (ס"ה). הבית הראשון קשור לגילוי אלקי שבא מלמעלה, בבית השני מודגשת עבודתם של ישראל בכחות עצמם, ובבית השלישי והנצחי ישתלבו שתי המעלות (ס"ו). ושוב מדגיש (כדלעיל ס"ד) שאין הכוונה רק שיהיו את שתי המעלות יחד, אלא שיהיה גילוי אלקי שמעל כל המושגים של עליון ותחתון, שיכלול בתוכו את כל המעלות האפשריות, כולל של בית ראשון ושני (ס"ז). ולסיכום: שבת חזק – מטות-מסעי – מדגישה את החוזק האמיתי והנצחי של הגאולה האמיתית והשלימה. זהו גם תכנם הפנימי של ימי בין המצרים [ובכך עונה על השאלה שבתחילת השיחה, ס"א].
- ביאור חלק ב. עבודתו של אהרן, אחדות שלמעלה מהתחלקות (סעיפים ח-יב).
שואל מה הענין המיוחד בתאריך פטירתו של אהרן בראש חודש אב, תאריך הפטירה היחיד המצויין בתורה (ס"ח). מבאר שמעניניו העיקריים של אהרן, אהבתו לכל יהודי, וענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל יחד. בענינים אלו מודגשת נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות (ס"ט). וכמרומז בשמו 'אהרן' המורה על אהבה רבה שלמעלה מהשתלשלות ולכן מגיעה לכל ישראל גם לפחותים שבהם. אחדות שלמעלה מהתחלקות (ס"י). וכמרומז גם בתוכנה של ברכת כהנים, חיבור של ברכה ותפלה – המשכה והעלאה, דרגה שלמעלה מהתחלקות (סי"א). וחוזר לשאלה שבתחלת הענין (ס"ח), ומבאר שכל עניניו הנ"ל של אהרן מרומזים בתאריך "בחודש החמישי באחד לחודש", תאריך המדגיש את האחדות שלמעלה מהתחלקות (סי"ב).
- הוראות לפועל. טעימה מהגאולה (סעיפים יג-ט"ז).
הדגשה על אהבת ישראל, ודוקא באופן של טעימה והתחלה מהגאולה, גילוי האחדות שלמעלה מהתחלקות (סי"ג). דברי ר"ש אודות זהירות בקריאת שמע ותפלה. חיבור ואיחוד תורה ותפלה, המשכה והעלאה (סי"ד). עריכת סיומי מסכת בתשעת הימים, והדגשה מיוחדת שהסיומים יאחדו בתוכם ריבוי יהודים (סט"ו). ויהי רצון שהדיבור וההחלטות טובות בכל הנ"ל, ימהרו ויזרזו ויביאו בפועל ובגלוי ממש את ה (חוזק והתוקף ד)גאולה השלישית ובית המקדש השלישי (סט"ז).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- אחדות שלמעלה מהתחלקות - דף עזר ללימוד הדבר מלכות
- דבר מלכות לש"פ מטות-מסעי: תיקון סיבת הגלות שיעור מאת הרב חיים יוסף גינזבורג
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ↑ השיחה הוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.