דבר מלכות תזריע מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:49, 18 ביוני 2023

דבר מלכות תזריע מצורע הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש ו' אייר תשנ"א.

השיחה עוסקת בכך שהדרך הטובה ביותר להביא את המשיח הוא על ידי לימוד ענייני גאולה ומשיח.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיחה נאמרה כהמשך להשיחה הידועה שנאמרה כשבוע קודם לכן בה זעק הרבי "עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!". כמה ימים לפני אמירת השיחה הוציאו מספר בחורים חוברת של "מפתח עניינים" של שיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח שזכה להסכמה מהרבי. שלוחים רבים ששאלו את הרבי לאחר אמירת השיחה מה יש עוד לעשות שלח להם הרבי את השיחה הזאת.

לאחר אמירת השיחה החל הרבי לחלק משקה והתבטא שאלו שהכינו את המשקה ופרסמו אותו הם יקחו את המשקה, ופרסום זה נעשה פרסום בסדר ההשתלשלות. לאחר מכן עלו דוד נחשון, אבי טאוב ושמריהו הראל וקיבלו "לחיים", ולאחר מכן הכריז דוד נחשון:"משקה זה יחולק בכל המטות והוועדים הקשורים עם ביאתו והתגלותו של המשיח, בקשר עם התגלותו והכתרתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א למלך המשיח! וזאת בקשר עם זה שכבר פסקו הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!", ולאחר מכן החל הקהל לשיר "יחי אדוננו" במנגינת "חיילי אדוננו" כאשר הרבי מעודד בפעם הראשונה את השירה בפומבי^[1].

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בתחילת השיחה הקשה על צירוף שני הפרשיות "פרשת תזריע ו"פרשת מצורע" יחד, בעוד תזריע מסמל על הולדה וגאולה, ומצורע מסמל על גלות וכיצד יתכן שפרשה על גלות באה אחרי פרשה של גאולה?, הרבי גם הקשה על שמם של הפרשה הרי פרשת תזריע ששמה הוא קשור לגאולה מדברת על נגעים, בעוד פרשת מצורע ששמה מסמל על גלות, מתאר דווקא כיצד איך לטהר את הנגעים.

הרבי עונה^[2] שהגלות (כמו נגעים) היא דבר מאוד גבוה אך בשל העלם וההסתר השרוי בעולם הם נראים דבר לא טוב, אך עם זאת הדבר הזה הוא רק בחיצוניות בלבד ולא בפנימיות, והדרך לתקן את זה זה על ידי הבאת הגאולה, ולכן פרשה של גאולה ("תזריע") מדברת על גלות שהוא דבר גבוה שיתגלה וימשך בגאולה, ופרשה של גלות ("מצורע") מדברת על גאולה שהוא העניין שמתגלה על ידי תיקון הגלות.

הרבי אמר שהדרך הטובה ביותר לתקן את הגלות היא על ידי לימוד תורה, ובמיוחד לימוד ענייני גאולה ומשיח, הרבי גם קישר זאת עם המידה שחלה ביום שבו נאמרה השיחה - מלכות שבתפארת, "מלכות"- ענייני משיח, "תפארת" - כינוי לתורה.

בעקבות השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – לימוד ענייני גאולה ומשיח

בעקבות הוראתו של הרבי בשיחה שלימוד ענייני גאולה ומשיח הוא הדרך הישרה לביאת המשיח, החלו שיעורים ברחבי העולם בענייני גאולה ומשיח, וכמו החל לצאת קובץ שבועי בשם "קונטרס דבר מלכות י"ב" המלקט את שיחותיו של הרבי מתוך הליקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח ואף חולק על ידי הרבי. הוראה זו (של לימוד ענייני גאולה ומשיח) חזרה על ידי הרבי גם בשיחות שלאחר מכן^[3].

הרבי בשיחה עצמה ציין גם מספר הוראות בקשר ללימוד ענייני גאולה ומשיח שהם: א. הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה גם בתורה שבכתב וגם בשעל פה. ב. כל אחד מחויב ללמוד, אנשים נשים וטף כולל בעלי עסק או לומדי תורה. ג. הלימוד צריך להיות ברבים ובעשרה^[4].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
משיחקאסט פרשת תזריע מצורע תכנית משיחקאסט אודות השיחה

הערות שוליים

↑ מאחורי השיחות, עמ' 63, בהוצאת חדור בד"ם.
↑ תשובה שעונה גם על השאלה איך יתכן שמשיח נקרא "מצורע".
↑ דבר מלכות בלק, דבר מלכות חיי שרה.
↑ סעיף י"ב ואילך.

[1] מאחורי השיחות, עמ' 63, בהוצאת חדור בד"ם.

[2] תשובה שעונה גם על השאלה איך יתכן שמשיח נקרא "מצורע".

[3] דבר מלכות בלק, דבר מלכות חיי שרה.

[4] סעיף י"ב ואילך.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וההוספה בלימוד התורה בעניני משיח והגאולה ("מלכות שבתפארת") היא ה"דרך ישרה" לפעול התגלות וביאת המשיח והגאולה בפועל ממש.}}סדרת הספרים '[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה שיצאה בעקבות הוראת הרבי בשיחה ללמוד ענייני גאולה ומשיח.]]
 '''דבר מלכות תזריע מצורע''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת קודש]] [[ו' אייר]] [[תשנ"א]].
@@ שורה 6: / שורה 7: @@
 שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
 ==רקע==
-{{להשלים}}
+[[קובץ:צילום שער מפתחות ענייני גאולה ומשיח.jpeg|ממוזער|שמאל|200px|החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח' שיצאה מספר ימים קודם השיחה, הרבי בשיחה עצמה התייחס לחוברת ואמר:{{ציטוטון|בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה}}.]]
+השיחה נאמרה כהמשך ל[[השיחה הידועה]] שנאמרה כשבוע קודם לכן בה זעק הרבי "עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!". כמה ימים לפני אמירת השיחה הוציאו מספר בחורים חוברת של "מפתח עניינים" של שיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח שזכה להסכמה מהרבי. [[שליח|שלוחים]] רבים ששאלו את הרבי לאחר אמירת השיחה מה יש עוד לעשות שלח להם הרבי את השיחה הזאת.
+לאחר אמירת השיחה החל הרבי לחלק [[משקה]] והתבטא שאלו שהכינו את המשקה ופרסמו אותו הם יקחו את המשקה, ופרסום זה נעשה פרסום ב[[סדר ההשתלשלות]]. לאחר מכן עלו [[דוד נחשון]], [[אבי טאוב]] ו[[שמריהו הראל]] וקיבלו "לחיים", ולאחר מכן הכריז דוד נחשון:"משקה זה יחולק בכל המטות והוועדים הקשורים עם ביאתו והתגלותו של המשיח, בקשר עם התגלותו והכתרתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א למלך המשיח! וזאת בקשר עם זה שכבר פסקו הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!", ולאחר מכן החל הקהל לשיר "[[יחי אדוננו]]" במנגינת "[[חיילי אדוננו]]" כאשר הרבי מעודד בפעם הראשונה את השירה בפומבי{{הערה|'''מאחורי השיחות''', עמ' 63, בהוצאת [[חדור בד"ם]].}}.
 ==תוכן השיחה==
 הרבי בתחילת השיחה הקשה על צירוף שני הפרשיות "[[פרשת תזריע]] ו"[[פרשת מצורע]]" יחד, בעוד תזריע מסמל על הולדה ו[[גאולה]], ומצורע מסמל על [[גלות]] וכיצד יתכן שפרשה על גלות באה אחרי פרשה של גאולה?, הרבי גם הקשה על שמם של הפרשה הרי פרשת תזריע ששמה הוא קשור לגאולה מדברת על נגעים, בעוד פרשת מצורע ששמה מסמל על גלות, מתאר דווקא כיצד איך לטהר את הנגעים.
@@ שורה 15: / שורה 21: @@
 ==בעקבות השיחה==
 {{ערך מורחב|לימוד ענייני גאולה ומשיח}}
+בעקבות הוראתו של הרבי בשיחה שלימוד ענייני גאולה ומשיח הוא הדרך הישרה לביאת המשיח, החלו שיעורים ברחבי העולם בענייני גאולה ומשיח, וכמו החל לצאת קובץ שבועי בשם "[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]" המלקט את שיחותיו של הרבי מתוך ה[[ליקוטי שיחות]] בענייני גאולה ומשיח ואף חולק על ידי הרבי. הוראה זו (של לימוד ענייני גאולה ומשיח) חזרה על ידי הרבי גם בשיחות שלאחר מכן{{הערה|[[דבר מלכות בלק]], [[דבר מלכות חיי שרה]].}}.
+הרבי בשיחה עצמה ציין גם מספר הוראות בקשר ללימוד ענייני גאולה ומשיח שהם: א. הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה גם בתורה שבכתב וגם בשעל פה. ב. כל אחד מחויב ללמוד, אנשים נשים וטף כולל בעלי עסק או לומדי תורה. ג. הלימוד צריך להיות ברבים ובעשרה{{הערה|סעיף י"ב ואילך.}}.
 ==קישורים חיצוניים==
-*[https://abc770.org/article_node_916/ השיחה באתר אור אין סוף].
+* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk/view?usp=drive_link&resourcekey=0-cjtJb1DmfkEUWwi9ANYTvw מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1Dr-6ThdsyrWf1BWCAKNMgtMFRGsiGqXVX_S2qHctNt0/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1vSsvb9J2KTu6cfIOjYnuUq03Zsvwh00yV824tHauWXg/edit?usp=drive_link בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
+*'''[http://hageula.com/vid/farbrengen/17863.htm משיחקאסט פרשת תזריע מצורע]''' תכנית [[משיחקאסט]] אודות השיחה {{הגאולה}}
+{{שיחות הדבר מלכות}}
 {{הערות שוליים}}
-{{שיחות הדבר מלכות}}
+[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|תזריע מצורע]]
+[[קטגוריה:חומש ויקרא|תזריע מצורע]]

שיחות הדבר מלכות
בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי
שמות	שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל
ויקרא	ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי
במדבר	במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי
דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה
הוספות	יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח