דבר מלכות בשלח

"	והוראה נוספת וג"כ עיקרית בענין השירה בנוגע לעבודת התפלה (שנקראת גם בלשון רינה(שירה)) באופן של שירה (כידוע שרבינו הזקן הי' מתפלל בקול ושירה) – שנוסף על השירה הקשורה עם העלי' מלמטה למעלה, צ"ל עכשיו (לאחרי גמר כל העליות) השירה שמצד הדביקות וההתכללות בהעליון, כהכנה והתחלה ל"שיר חדש" דלעתיד לבוא (כנ"ל ס"ו). ובמיוחד בנוגע להתפלה על הגאולה האמיתית והשלימה (ובפרט לאחרי שכבר "כלו כל הקיצין", ונשלמו כל עניני העבודה, כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) – שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים להגאולה (עד עתה), צ"ל עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש	"
– שיחת שבת פרשת בשלח תשנ"ב. אות ט.

דבר מלכות בשלח הינה שיחה מוגהת המורכבת משיחות שאמר הרבי ביום ה' פרשת בשלח י"א שבט ובשבת קודש פרשת בשלח, שבת שירה, י"ג שבט תשנ"ב.

השיחה עוסקת בתוכנו של יום י' שבט בקשר עם פרשת השבוע ובמהלכה מתגלה כיצד כל העניינים הקשורים לשבת זו מתקשרים לנושא המרכזי של גילוי עצמותו ית' בגאולה השלימה על ידי עבודתם של ישראל, עם דגשים מיוחדים על הקשר לדורנו הדור השביעי, ולתקופתנו המיוחדת כאשר נסתיימה העבודה כולה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

כידוע, ביו"ד שבט תש"י נסתלק אדמו"ר הריי"צ, ושנה לאחר מכן באור לי"א שבט תשי"א קיבל הרבי מלך המשיח את הנשיאות באמירת המאמר "באתי לגני". במאמר הודיע הרבי על תפקיד דורנו, דור השביעי, להמשיך את השכינה למטה ולהשלים את הכוונה העליונה של דירה בתחתונים, גילוי עצמותו יתברך בעולם הזה. הרבי התווה את הדרך לכך על ידי הפצת יהדות וחסידות בכל מקום.

במשך השנים מאז הגשים הרבי את התכנית להבאת הגאולה על ידי עבודתו ועבודת צבא השלוחים המקיף את העולם, וכעבור ארבעים שנה, בעיקר במהלך שנת הנשיאות תנש"א-ב, הודיע שנשלמה העבודה וכעת הכל מוכן לגילוי עצמותו ית' בגאולה האמיתית והשלימה.

שיחה זו עוסקת בתוכנו של יום י' שבט בקשר עם פרשת השבוע ובמהלכה מתגלה כיצד כל העניינים הקשורים לשבת זו (פרשיות בשלח-יתרו) – יציאת מצרים, שבת שירה, מלחמת עמלק, הודאת יתרו וההכנה למתן תורה – כולם מתקשרים לנושא המרכזי של גילוי עצמותו ית' בגאולה השלימה על ידי עבודתם של ישראל. עם דגשים מיוחדים על הקשר לדורנו הדור השביעי, ולתקופתנו המיוחדת כאשר נסתיימה העבודה כולה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח.

תוכן השיחה

העלאת נושאים לביאור. התאריך והפרשה.

בפתח השיחה מסדר בקצרה את הנקודות שיתבארו באריכות בהמשכה: (א) הקשר של יו"ד שבט ליום רביעי בו נתלו שני המאורות. (ב) הקשר המיוחד לשבת הקרובה, שבת שירה (ומבאר בקצרה הקשר של שבת, שירה, והילולא, כיון שכל העליות – כולל העליות של יום השבת ויום ההילולא – הם על ידי שירה). (ג) ההמשך בט"ו בשבט. (ד) והקשר לפרשיות בשלח ויתרו (ס"א). מפרט ומציין נקודה משותפת לפרשיות אלו, בהם מסופר על קריעת הים מלחמת עמלק והודאת יתרו, המהווים כולם הכנה למתן תורה (ג' קטעים ראשונים בס"ב), והעיקר, הכנה לגילוי ה"תורה חדשה" לעתיד לבוא (ג' קטעים הבאים בס"ב). ומכאן עלינו להבין את התוכן הפנימי של האירועים הנ"ל והקשר שלהם ל"תורה חדשה" דלעתיד.

ביאור חלק א. תוכן פרשיות בשלח ויתרו, גילוי עצמותו ית' לבני ישראל על ידי עבודתם.

בכדי לבאר את כל הנ"ל, פותח ומבאר את המושגים "אחד עשר" – גילוי עצמותו יתברך, ו"ארבעים" – המשכה בפנימיות אצל בני ישראל. ועל פי זה מבאר כיצד הפסוקים המתארים את היציאה למדבר, רומזים לגילוי עצמותו יתברך לבני ישראל בפנימיותם (ס"ג). מוסיף ומבאר את הדרך בה זכו בני ישראל לגילוי זה, על ידי עבודתם בבירור הניצוצות וזיכוך העולם בארבעים השנה בהם הלכו במדבר. ומקשר זאת ג"כ למלחמת עמלק והודאת יתרו, הקשורים ג"כ עם בירור הניצוצות ועל ידי זה גילוי בחינת הי"א (ס"ד). וכעת מובן הקשר של כל הנ"ל לתורה החדשה שתתגלה לעתיד (כפי שנשאל בס"ב), כיון שגילוי "אחד עשר" – עצמותו ית', יהיה בגאולה האמיתית בגילוי התורה החדשה (ס"ה).

ביאור חלק ב. ענינה של שבת שירה, החיבור של שירת הים ושיר חדש.

עובר מענין לענין, אך עדיין סביב אותו ענין: מבאר שבירור העולם ועליית הניצוצות נקרא שירה (לשון נקבה), שיר של תשוקה וגעגועים להכלל באלקות. ובשלימות הבירור כשיתגלה עצמותו ית' זהו השיר חדש (לשון זכר) שיהיה לעתיד, שיר של דביקות והתכללות בהקב"ה. ועל פי זה מבאר עוד, ששבת שירה (ועל דרך זה שיר השירים) הם כעין ממוצע בין השירה והשיר, לאחר שנשלמו כל הבירורים והעליות ונרגש כבר השיר חדש דלעתיד לבוא.

הקשר לזמן ולתקופה.

חוזר לקשר כל הנ"ל לתאריך בו אנו עומדים: מבאר שחודש שבט בכלל, ובפרט הימים שבין יו"ד-ט"ו בו, זהו זמן הקשור עם גילוי הי"א ועצמותו ית' בגאולה האמיתית (ס"ז). במיוחד הדברים אמורים כלפי דורנו, שבימים אלו הייתה הסתלקות אדמו"ר הריי"צ והחלה עבודת הדור השביעי. ובמיוחד הדברים אמורים כלפי שנה זו – תשנ"ב – כאשר נשלמו כבר כל העליות ובירור הניצוצות, והגיע זמן הגאולה (ס"ח).

המעשה הוא העיקר (ס"ט-י"א).

חותם את השיחה בהוראות: א. להשלים את עניני ההילולא. ב. כעת יש להתחיל את השיר חדש דלעתיד, השיר של הדביקות וההתכללות בעליון, השיר של הבטחון שהגאולה באה בפועל ממש (ס"ט). ג. סדר ההנהגה, ההתוועדויות והדיבורים, בט"ו בשבט (ס"י). ויהי רצון ועיקר: שכל הענינים המדוברים יתגשמו תיכף ומיד (סי"א).

ראו גם

• שבת שירה
• השירה העשירית
• אחד עשר

קישורים חיצוניים

• שיחת שבת פרשת בשלח
• השיחה - בלתי מוגה בתוספת יומן מההתוועדות
• נשלמה העבודה. נרגש גילוי עצמות ית' דף עזר ללימוד הדבר מלכות את"ה העולמי 770
• דבר מלכות לש"פ בשלח: הדרך להתעלות על ידי שירה שיעור מאת הרב חיים יוסף גינזבורג