הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:בית שמש ישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הישיבה]]
 
[[קובץ:בית שמש ישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הישיבה]]
 
{{פירוש נוסף||נוכחי=ישיבה שהתקיימה בשנים תשס"ב-תשע"ד|אחר=ישיבה שנוסדה בתשע"ו|ראו=תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש}}
 
{{פירוש נוסף||נוכחי=ישיבה שהתקיימה בשנים תשס"ב-תשע"ד|אחר=ישיבה שנוסדה בתשע"ו|ראו=תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש}}
ישיבת '''תומכי תמימים בית שמש''' היא ישיבה שנפתחה בעיר בית שמש, הישיבה הייתה קיימת כ12 שנה [[אלול]] [[תשס"ב]] - [[תשע"ד]].
+
ישיבת '''תומכי תמימים בית שמש''' היא ישיבה שנפתחה בעיר בית שמש, הישיבה הייתה קיימת כ-12 שנה: [[אלול]] [[תשס"ב]] - [[מנחם אב]] [[תשע"ג]].
==תולדות הישיבה==
 
ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש אלול תשס”ב.
 
  
 +
==היסטוריה==
 +
ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש [[אלול]] [[תשס"ב]].
  
מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק בחינוך במסגרת ישיבות חב”ד בארה”ק. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה בה בחורים ירגישו כמו בבית. “ש’תומכי תמימים’ תהיה הבית של הבחורים”.
+
מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק ב[[חינוך]] במסגרת ישיבות חב"ד בישראל. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה, הוא שאל על כך את הרבי מלך המשיח, ו[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|התשובה שקיבל באמצעות האגרות קודש]] לא הותירה מקום לספק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6379.htm אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'שע"ט].}}. היה זה [[חודש סיוון]], וכבר היה קשה להשיג בחורים לשנת הלימודים הבאה, אבל הרב [[זלמן נוטיק]] אמר שאם הרבי מורה לפתוח ישיבה ונותן ברכה לעניין, בוודאי שיהיו גם בחורים ואין מה לחשוש.
  
הוא שאל על כך את הרבי מלך המשיח, והתשובה המופלאה ב”אגרות קודש” לא הותירה מקום לספק מה עליו לעשות: “ויהי רצון שתהי’ הפתיחה וההתחלה בשעה טובה ומוצלחת ולהמשיך ההצלחה והברכה בכל עניני גן ישראל הגשמיים והרוחניים, אשר הא בהא תליא. וגן ישראל יתאים לשמו להעמיד אילנות טובים נושאים פירות טובים ויקויים בהם הכתוב, יבא דודי (זה הקב”ה) לגנו דירה לו יתברך, על ידי השפעה טובה על חניכיו בהתמדה ושקידה בלימוד תורתנו תורת חיים וקיום מצוותי’ בהידור באור וחום חסידותי. וזכות כל המשתדלים והמסייעים בזה והמדריכים בראשם וכדרשת רז”ל על הכתוב ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד תעמוד להם ולכל בני ביתם שי’ בהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות”.
+
הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ. הלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב"ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון. בתוך מספר ימים הצליחו להתארגן ולעבור למקום חדש.
  
היה זה חודש סיוון, וכבר היה קשה להשיג בחורים לשנת הלימודים הבאה, שכן למעשה ההרשמות לישיבות כבר היו סגורות מזמן, אבל הרב זלמן נוטיק אמר שאם הרבי מורה לפתוח ישיבה ונותן ברכה לעניין, בוודאי שיהיו גם בחורים ואין מה לחשוש.
+
באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר מבנה שהיה בנוי מתקופת הישיבה הקודמת ששכנה במקום. כעת ניסו לחפש מקום חלופי אך ללא הצלחה.
  
==ימי בראשית==
+
בשבוע שלפני [[תשעה באב]], חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול באיזור חרדי בבית שמש. כמה ימים לאחר מכן הוא הודיע שהחוזה בטל ומבוטל מאחר הופעלו עליו איומים.
למעשה הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ. הלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב”ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון.
 
  
בתוך מספר ימים הצלחו להתארגן ולעבור למקום החדש.
+
לאחר פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין בה הוא סיפר כי גם הוא עצמו למד ב[[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים ב'פרדס']] במשך ארבע שנים, ומשם הוא יודע שכיום כבר אין 'מתנגדים', הוא הוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב"דית. בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית הספר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.
  
באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר מבנה שהיה בנוי מתקופת הישיבה הקודמת. כעת היו חייבים לחפש מקומות נוספים אך לא מצאו מקום.
+
גם לאחר קבלת המגרש, לא הספיקו להשיג קרוואנים. חיפשו מקום חלופי מאובזר בבית שמש, אך לא מצאו. מספר ימים לפני תחילת הזמן, הוחלט להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל, אך לאור מענה ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם 'לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט'. ברגע האחרון, נודע שיש חסיד חב"ד מחו"ל שרכש וילה גדולה בבית שמש והוא הסכים להשכיר אותה עד שיכנסו לשטח שקבלו מהעירייה.
  
בשבוע שלפני תשעה באב, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול בתוך הקריה החרדית בבית שמש. כמה ימים לאחר מכן הוא הודיע שהחוזה בטל ומבוטל. הוא סיפר שהופעלו עליו איומים והוא נאלץ לבטל את החוזה.
+
באמצע שנת [[תשס"ח]] (לאחר [[חג הפסח]]) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכליים וה[[תמימים]] שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש.
  
בערב תשעה באב הייתה לר' רייניץ פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין. הפגישה נקבעה שלשה חודשים קודם לכן. בין היתר הועלתה בפגישה פרשת הצרות שנעשו לישיבה וכו’. ראש העיר היה מופתע וסיפר לראשונה כי הוא עצמו למד ב”תומכי תמימים” ב’פרדס’ במשך ארבע שנים, ומשם הוא יודע שכיום כבר אין ‘מתנגדים’... ראש העיר הפליג וסיפר את זכרונותיו, והוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב”דית.
+
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] פתח אותה שוב - [[משגיח]] הישיבה הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.
 
 
בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית הספר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.
 
 
 
גם לאחר קבלת המגרש היו בעיות נוספות. בזמן הקצר שנותר לא הספקו להשיג קרוואנים. חיפשו מקום חילופי, אך לא מצאו. ואז הגענו לימים האחרונים לפני תחילת הזמן, ומחוסר ברירה החלטו להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל. כל התנאים וההסכמים כבר נחתמו, אבל כמו תמיד, כתבו על כך לרבי לפני ההחלטה הסופית. זכו לקבל מכתב ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם ‘לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט’.
 
 
 
כמו תמיד הישועה הגיעה ברגע האחרון כאשר היו בטוחים שאין עוד מה לעשות. בדרך-לא-דרך נודע שיש חב”דניק מחו”ל שרכש וילה גדולה בבית שמש. בעל הבית הסכים להשכיר את המקום עד שיכנסו לשטח שקבלו מהעירייה.
 
 
 
באמצע שנת [[תשס"ח]] (לאחר [[חג הפסח]]) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכלכליים וה[[תמימים]] שלמדו בה עברו ללמוד ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ישיבות אחרות בארץ הקודש]].
 
 
 
לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח אותה שוב - [[משגיח]] הישיבה הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.
 
  
 
ראש הישיבה עד סגירתה הרב [[יצחק מאיר סגל]] נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה וב[[חודש סיון]] [[תשס"ח]] לקח על עצמו הרב [[שלמה רוזנברג]]{{הערה|במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק}} את האחריות הגשמית על הישיבה.  
 
ראש הישיבה עד סגירתה הרב [[יצחק מאיר סגל]] נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה וב[[חודש סיון]] [[תשס"ח]] לקח על עצמו הרב [[שלמה רוזנברג]]{{הערה|במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק}} את האחריות הגשמית על הישיבה.  
  
לקראת שנת הלימודים תשע"א, בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב אל לאחר חודש תשרי  נכנסו לניהול הגשמי ארגון מקומי והמקום ניצל מסגירה ברגע האחרון{{הערה|הרוחניות נשארה בידי צוות הישיבה}}.
+
לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]], בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב אל לאחר חודש תשרי  נכנסו לניהול הגשמי ארגון מקומי והמקום ניצל מסגירה ברגע האחרון{{הערה|הרוחניות נשארה בידי צוות הישיבה}}.
  
לקראת שנת הלימודית תשע"ד התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידהם{{הערה|גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית}} והישיבה נסגרה סופית.
+
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידיהם{{הערה|גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית}} והישיבה נסגרה סופית.
  
לאחר ארבע שנים בשנת תשע"ח עברה לעיר ישיבת חב"ד ראשון לציון בראשות הרב [[משה לידר]] ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ{{הערה|בתור יעוץ חינוכי}} וגם הרב קופצ'יק{{הערה|לקראת שנת תשפ"ב בתור משפיע ראשי}}.
+
לאחר ארבע שנים בשנת [[תשע"ח]] עברה לעיר [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבת חב"ד ראשון לציון]] בראשות הרב [[משה לידר]] ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ{{הערה|בשנת תשע"ט, בתור יעוץ חינוכי.}} וגם הרב קופצ'יק{{הערה|לקראת שנת תשפ"ב, בתור משפיע ראשי.}}.
  
 
==צוות הישיבה נכון לשנת תשס"ח==
 
==צוות הישיבה נכון לשנת תשס"ח==
שורה 46: שורה 35:
 
*[[משפיע|משפיעים]]: הרב חננאל קוט. הרב יחיאל יהודה קופצי'ק.
 
*[[משפיע|משפיעים]]: הרב חננאל קוט. הרב יחיאל יהודה קופצי'ק.
  
{{תבנית:תומכי תמימים}}
+
{{תומכי תמימים}}
 
+
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
+
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו|ב]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]

גרסה מ־01:50, 22 בנובמבר 2021

מראה הישיבה


שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף

פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישיבת תומכי תמימים בית שמש היא ישיבה שנפתחה בעיר בית שמש, הישיבה הייתה קיימת כ-12 שנה: אלול תשס"ב - מנחם אב תשע"ג.

היסטוריה

ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש אלול תשס"ב.

מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק בחינוך במסגרת ישיבות חב"ד בישראל. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה, הוא שאל על כך את הרבי מלך המשיח, והתשובה שקיבל באמצעות האגרות קודש לא הותירה מקום לספק[1]. היה זה חודש סיוון, וכבר היה קשה להשיג בחורים לשנת הלימודים הבאה, אבל הרב זלמן נוטיק אמר שאם הרבי מורה לפתוח ישיבה ונותן ברכה לעניין, בוודאי שיהיו גם בחורים ואין מה לחשוש.

הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ. הלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב"ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון. בתוך מספר ימים הצליחו להתארגן ולעבור למקום חדש.

באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר מבנה שהיה בנוי מתקופת הישיבה הקודמת ששכנה במקום. כעת ניסו לחפש מקום חלופי אך ללא הצלחה.

בשבוע שלפני תשעה באב, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול באיזור חרדי בבית שמש. כמה ימים לאחר מכן הוא הודיע שהחוזה בטל ומבוטל מאחר הופעלו עליו איומים.

לאחר פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין בה הוא סיפר כי גם הוא עצמו למד בתומכי תמימים ב'פרדס' במשך ארבע שנים, ומשם הוא יודע שכיום כבר אין 'מתנגדים', הוא הוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב"דית. בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית הספר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.

גם לאחר קבלת המגרש, לא הספיקו להשיג קרוואנים. חיפשו מקום חלופי מאובזר בבית שמש, אך לא מצאו. מספר ימים לפני תחילת הזמן, הוחלט להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל, אך לאור מענה ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם 'לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט'. ברגע האחרון, נודע שיש חסיד חב"ד מחו"ל שרכש וילה גדולה בבית שמש והוא הסכים להשכיר אותה עד שיכנסו לשטח שקבלו מהעירייה.

באמצע שנת תשס"ח (לאחר חג הפסח) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכליים והתמימים שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש.

לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח אותה שוב - משגיח הישיבה הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.

ראש הישיבה עד סגירתה הרב יצחק מאיר סגל נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה ובחודש סיון תשס"ח לקח על עצמו הרב שלמה רוזנברג[2] את האחריות הגשמית על הישיבה.

לקראת שנת הלימודים תשע"א, בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב אל לאחר חודש תשרי נכנסו לניהול הגשמי ארגון מקומי והמקום ניצל מסגירה ברגע האחרון[3].

לקראת שנת הלימודים תשע"ד התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידיהם[4] והישיבה נסגרה סופית.

לאחר ארבע שנים בשנת תשע"ח עברה לעיר ישיבת חב"ד ראשון לציון בראשות הרב משה לידר ובמשך השנים הצטרפו אליה גם הרב רייניץ[5] וגם הרב קופצ'יק[6].

צוות הישיבה נכון לשנת תשס"ח

  • מנהל הישיבה: הרב זאב רייניץ.
  • ראש הישיבה: הרב יצחק מאיר סגל.
  • משפיעים: הרב חננאל קוט. הרב יחיאל יהודה קופצי'ק.


הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'שע"ט.
  2. במקביל לתפקידו כראש ישיבת תות"ל בני ברק
  3. הרוחניות נשארה בידי צוות הישיבה
  4. גם ההנהלה הגשמית וגם הרוחנית
  5. בשנת תשע"ט, בתור יעוץ חינוכי.
  6. לקראת שנת תשפ"ב, בתור משפיע ראשי.