דבר מלכות ויקהל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה)
 
(הסרת קישורים עודפים, הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''דבר מלכות ויקהל''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] קודש [[כ"ה אדר]] [[תשנ"ב]].
'''דבר מלכות ויקהל'''היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] קודש [[כ"ה אדר]] [[תשנ"ב]].


בשיחה מבאר הרבי את המעלה של [[אהבת ישראל]], ושל האתחדות עם [[הקב"ה]] על ידי אמירת [[מודה אני]].
בשיחה מבאר הרבי את המעלה של [[אהבת ישראל]], ושל האתחדות עם [[הקב"ה]] על ידי אמירת [[מודה אני]].
שורה 6: שורה 6:
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
==רקע==
==רקע==
שיחה זו הינה השיחה האחרונה שנאמרה על ידי [[הרבי]], הנוהג היה שהרבי היה מגיה את כל השיחה, אך שיחה זו הגיה הרבי את ראשי הדברים שלה בלבד, וכשעתיים לאחר [[מוצאי שבת]], דבר שעורר את תמיהתם של החסידים, אך הובן למפרע כאשר אירע המאורע של [[הסטרוק הראשון|כ"ז אדר]] כיומיים לאחר מכן{{הערה|מאחורי השיחות, עמ' 47, בהוצאת [[חדור בד"ם]].}} .  
שיחה זו הינה השיחה האחרונה שנאמרה על ידי [[הרבי]], הנוהג היה שהרבי היה מגיה את כל השיחה, אך שיחה זו הגיה הרבי את ראשי הדברים שלה בלבד, וכשעתיים לאחר [[מוצאי שבת]], דבר שעורר את תמיהתם של החסידים, אך הובן למפרע כאשר אירע המאורע של [[הסטרוק הראשון|כ"ז אדר]] כיומיים לאחר מכן{{הערה|מאחורי השיחות, עמ' 47, בהוצאת [[חדור בד"ם]].}} .
==תוכן השיחה==
==תוכן השיחה==
הרבי בשיחה הסביר בפנימיות הדברים את הקביעות של אותה [[שנה]] בה [[פרשת ויקהל]] ו[[פרשת פקודי]], לא היו מחוברים, שבכך מתבטא השלימות של [[פרשת ויקהל]] בפני עצמה, שהיא לגלות את ה[[אחדות]] בבריאה ובין [[בני ישראל]]. הרבי הוסיף שקודם שהאדם פועל אחדות בינו לבין חברו, עליו לפעול אחדות בינו לבין [[הקב"ה]], דבר המתבטא בכך שמיד "כשניעור משנתו" הוא אומר [[מודה אני]].
הרבי בשיחה הסביר בפנימיות הדברים את הקביעות של אותה [[שנה]] בה [[פרשת ויקהל]] ו[[פרשת פקודי]], לא היו מחוברים, שבכך מתבטא השלימות של פרשת ויקהל בפני עצמה, שהיא לגלות את ה[[אחדות]] בבריאה ובין [[בני ישראל]]. הרבי הוסיף שקודם שהאדם פועל אחדות בינו לבין חברו, עליו לפעול אחדות בינו לבין [[הקב"ה]], דבר המתבטא בכך שמיד "כשניעור משנתו" הוא אומר [[מודה אני]].


בשיחה ציין הרבי, את העובדה שהחל "ויקהל" - "[[קיבוץ גלויות]]" של רבים מבני ישראל ל[[ארץ ישראל]], וזאת בשונה מ[[רבותינו נשיאנו]] שלא [[עלייה לארץ ישראל|עלו או ביקרו בארץ ישראל]], וגם [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה בגלל שלא יכל לבקר ב"קברי אבותיו" שב[[ליובאוויטש]] ו[[רוסטוב]].
בשיחה ציין הרבי, את העובדה שהחל "ויקהל" - "[[קיבוץ גלויות]]" של רבים מבני ישראל ל[[ארץ ישראל]], וזאת בשונה מ[[רבותינו נשיאנו]] שלא [[עלייה לארץ ישראל|עלו או ביקרו בארץ ישראל]], וגם [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה מפני שלא היה יכול לבקר ב"קברי אבותיו" שב[[ליובאוויטש]] ו[[רוסטוב]].


בנוסף עורר הרבי בשיחה להוסיף בנתינת [[צדקה]], באופן שיכניס בזה את כל עשר כוחות הנפש, ובכך יזרז את ה[[גאולה]].
בנוסף עורר הרבי בשיחה להוסיף בנתינת [[צדקה]], באופן שיכניס בזה את כל עשר כוחות הנפש, ובכך יזרז את ה[[גאולה]].
==קישורים חיצוניים==
*השיחה: '''[https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAYzVwREF3LVZxeEE/edit?resourcekey=0-tsWYBepOUKwv8Y8SfNc0Fw בלתי מוגה]''' {{*}} '''[https://docs.google.com/document/d/0B8JWSFpYuhAHR3RKZHJ3QnI1S2s/edit?resourcekey=0-wWGrN5TGgN4D0p6lfVC7JA מוגה]'''
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־12:41, 26 בספטמבר 2021

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

דבר מלכות ויקהלהיא שיחה שאמר הרבי בשבת קודש כ"ה אדר תשנ"ב.

בשיחה מבאר הרבי את המעלה של אהבת ישראל, ושל האתחדות עם הקב"ה על ידי אמירת מודה אני.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

שיחה זו הינה השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי, הנוהג היה שהרבי היה מגיה את כל השיחה, אך שיחה זו הגיה הרבי את ראשי הדברים שלה בלבד, וכשעתיים לאחר מוצאי שבת, דבר שעורר את תמיהתם של החסידים, אך הובן למפרע כאשר אירע המאורע של כ"ז אדר כיומיים לאחר מכן[1] .

תוכן השיחה

הרבי בשיחה הסביר בפנימיות הדברים את הקביעות של אותה שנה בה פרשת ויקהל ופרשת פקודי, לא היו מחוברים, שבכך מתבטא השלימות של פרשת ויקהל בפני עצמה, שהיא לגלות את האחדות בבריאה ובין בני ישראל. הרבי הוסיף שקודם שהאדם פועל אחדות בינו לבין חברו, עליו לפעול אחדות בינו לבין הקב"ה, דבר המתבטא בכך שמיד "כשניעור משנתו" הוא אומר מודה אני.

בשיחה ציין הרבי, את העובדה שהחל "ויקהל" - "קיבוץ גלויות" של רבים מבני ישראל לארץ ישראל, וזאת בשונה מרבותינו נשיאנו שלא עלו או ביקרו בארץ ישראל, וגם ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל היה מפני שלא היה יכול לבקר ב"קברי אבותיו" שבליובאוויטש ורוסטוב.

בנוסף עורר הרבי בשיחה להוסיף בנתינת צדקה, באופן שיכניס בזה את כל עשר כוחות הנפש, ובכך יזרז את הגאולה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מאחורי השיחות, עמ' 47, בהוצאת חדור בד"ם.