דבר מלכות לך לך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
{{שיחות הדבר מלכות}} | |||
{{מיון רגיל: לך לך, דבר מלכות}} | {{מיון רגיל: לך לך, דבר מלכות}} | ||
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות]] | [[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות]] | ||
[[קטגוריה:פרשת לך לך]] | [[קטגוריה:פרשת לך לך]] | ||
גרסה מ־22:30, 27 באוקטובר 2020
דבר מלכות לך לך היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת לך לך, י"א חשון תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי ביידיש.
השיחה עוסקת בהוראה הנצחית של "לך לך" - הכנה למתן תורה, וכן על הציווי "לך לך...אל הארץ" - כניסה לארץ ישראל, העומדים וקיימים בכל דור.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
סיכום
- אות א'. שבת פרשת לך לך היא שבת כללית כי בה מתחילים לקרוא בתורה על אברהם אבינו - היהודי הראשון, ועל ההציווים והבריתות שה' כרת עמו. דברים אלו צריכים לבטאות את התוכן של כללות התורה והיהדות.
- אותיות ב' וג'. אברהם אבינו התחיל את התקופה של ההכנה למתן תורה, זאת בעיקר בציווי ה' אליו "לך לך". ההוראה והפעולה החוזרת בכל שנה, מהציווי לאברהם שהיה הכנה למתן תורה הוא, מכיון שבכל יום יש שוב מתן תורה בדרגה עליונה יותר משל יום האתמול, לכן צריך לעשות בכל יום שוב הכנה - למתן תורה העליון יותר.
- אותיות ד' וה'. בעומק יותר: הצורך ב"לך לך" כל יום מחדש, הוא כי הוא נצרך בשביל שלימות המתן תורה[1]. כך גם לגבי הציווי "לך לך...אל הארץ" - כניסה לארץ ישראל: כשה' נתן לאברהם את ארץ ישראל, הוא לא נתן לו רק את ארץ שבעת עמים, אלא גם את ארץ שלוש אומות[2] - אותם לא כבשנו בפועל עד היום. ולכן כל עוד לא מחזיקים בפועל בארץ ג' עמים, חסר גם בשלימות של העמים שכן כבשנו.
- אותיות ו' וז'. וזוהי ההוראה לפועל ב"לך לך...אל הארץ". שהיות ועוד לא כבשנו את ארץ ג' עמים, נמצאים עדין באמצע קנין הארץ. ובמיוחד עכשיו, שנמצאים בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, שצריכים להתכונן לירושת ארץ ג' עמים - "לך...אל ארצך". באותו אופן יש לומר לבאר גם את הציווי "לך לך" - הכנה למתן תורה, שהשלימות במתן תורה תהיה רק בתורה חדשה מאתי תצא בימות המשיח, ולכן אנו אוחזים עדיין בשלבי ההכנה לקבלת התורה וצריכים להתכונן אליה בעבודה של לך לך.
- אותיות ח' - י"א מתן תורה ענינו חיבור עליונים ותחתונים, עד לדירה בתחתונים; ענין שהחל בציווי "לך לך" . תוכן זה מודגש במצות מילה של אברהם, שבו מתבטאת החדרת האור האלוקי בגוף הגשמי. וזהו גם התוכן של קנין הארץ על ידי אברהם, דירה לה' בארץ הגשמית.
- אותיות י"ב - ט"ו המעשה הוא העיקר: יש להתכונן ("לך לך") לגאולה, לשלימות קנין ארץ ישראל, ושלימות פעולת מתן תורה. ג' הארצות שנירש לעתיד רומזים לג' מוחין, ומוחין בעצם, שלמעלה משייכות למידות. ומכך ההוראה שעלינו ללמוד תורה באופן השייך לג' המוחין. ובנוגע לפועל: גילוי כוחות נעלמים בלימוד התורה לעצמנו ולזולת, ולימוד פנימיות התורה.
קישורים חיצוניים
- השיחה המקורית ביידיש
- השיחה בתרגום ללשון הקודש]ֻ
- הנחה לא מוגהית
- השיחה בגרסת טקסט
- גליון מדקדקים על השיחה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |