תהלים ה'

תהילים ה' לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד.
א: לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. ב: אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' בִּינָה הֲגִיגִי. ג: הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵא-לֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל. ד: ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה. ה: כִּי לֹא אֵ-ל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע. ו: לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן. ז: תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה'. ח: וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ. ט: ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ. י: כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן. יא: הַאֲשִׁימֵם אֱ-לֹהִים יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי מָרוּ בָךְ. יב: וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. יג: כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.

תהלים ה' הוא המזמור החמישי בספר תהלים. הפרק מיוחס לדוד, והוא הפרק היחיד בתהלים שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות".

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ביום ההולדת ה-4, ועד ליום ההולדת ה-5.

תוכן

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו, וצדיקים ישמחו בשביל מעשיהם הטובים".

ניתן לחלק את הפרק לארבעה חלקים:

• פסוקים ב'-ד': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני ה'.
• פסוקים ה'-ז': הבעת ביטחון שה' לא רוצה במעשי הרשעים.
• פסוק ח: הקבלה בין הרשעים לבין דוד, הדבק ה'.
• פסוקים ט'-י"ג: תפילה לה' שיברך אותו עם שאר הצדיקים, ויאבד את הרשעים.

בנוסח התפילה

פסוק ח' נאמר מידי יום, בפתיחת לקרבנות, כחלק בתפילת "מה טובו" הנאמרת בכניסה לבית הכנסת.

פסוקים ב' וד' נאמרים כחלק מהסליחות, בהטיה ללשון רבים: "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו", "ה' בוקר תשמע קולנו, בוקר נערוך לך ונצפה".

(בנוסח עדות המזרח נוהגים לומר את פסוק ג' בתפילת מנחה בין 'אשרי' לתפילת עמידה).

בתורת החסידות

• למנצח אל הנחילות - נחילות לשון רבים, רומז גם לנחלה של לעתיד לבוא, וההתפעלות של דוד היא מהצירוף של ה'נחלה' בעולם הזה עם ה'נחלה' של העולם הבא יחד, והכח לזה הוא הירושה שכל יהודי מקבל, שמתגלה אצלו על ידי שהוא בעצמו בבחינת קטנות וביטול, כמו דוד שהיה הקטן שבאחים.
• בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך - הבוקר הראשון הוא כנגד הבוקר שכתוב באברהםש הוא מידת החסד, והשני הוא כנגד הבוקר של יוסף שהוא מידת היסוד, שענינה היא כפי שהדבר נמשך ומתקבל למטה. והחיבור של שני המעלות האלו יחד הוא ההמשכה של הענינים הכי נעלים, אלא שנמשכים למטה עם כל המעלות שלהם כפי שהם.
• אערוך לך ואצפה - אצפה הוא גם מלשון ציפיה ותקווה וגם מלשון ציפוי וכיסוי, שמורה על האיחוד של שתי המעלות של ההמשכה למטה ועם זאת כשהענין נמשך למטה ו'מתכסה' הציפוי הוא כעין ציפוי זהב, שלא רק שהוא לא נראה כדבר זר ופחות, אלא יש בו את כל המעלות.
• לא יגורך רע - פסוק זה עוסק בעולם האצילות, שם אין אפילו נתינת מקום לרע, ועל דרך זה בכל יהודי מישראל.
• ואני ברוב חסדך אבוא ביתך - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים.
• אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך - בגמרא במסכת ברכות ריש פרק ה' חולקים האמוראים מהיכן לומדים שצריך להתפלל דווקא מתוך כובד ראש, ורבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת דווקא מפסוק זה, כיון שלדעתו לא מספיק הכנעה ושפלות סתם, אלא צריך דווקא השתחוואה וביטול לקב"ה שנובעת מתוך יראת השם.

קישורים חיצוניים

• צילום הפרק בתהילים 'אוהל יוסף יצחק'