תנש"א

שנת ה'תשנ"א

ה'תשמ"ה • ה'תשמ"ו
ה'תשמ"ז • ה'תשמ"ח
ה'תשמ"ט • ה'תש"נ

ה'תשנ"א

ה'תשנ"ב • ה'תשנ"ג
ה'תשנ"ד • ה'תשנ"ה
ה'תשנ"ו • ה'תשנ"ז

ה'תשנ"א (5751) ובקיצור תשנ"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי (אור ל-20 בספטמבר 1990), והסתיימה ביום כ"ט באלול (8 בספטמבר 1991).

מניין השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנה זו ראש השנה יוצא בימים חמישי ושישי ומיד לאחריהם יום שבת קודש, כך שישנם ישנם שלושה ימי קדושה רצופים.
קביעות שנה זו היא הכ"ז, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו בשבת קודש (ז).
שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.
זו שנה רביעית לשמיטה, ושנה 13 מתוך 19 במחזור העיבור ה-303.
בשנה זו מציינים 125 שנים להסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, בשנת תרכ"ו.
בשנה זו מציינים 130 שנים להולדת אדמו"ר הרש"ב, בשנת תרכ"א.
בשנה זו מציינים 40 שנים לנשיאותו הגלויה של אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, בשנת תש"י.
הרבי קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים במדרש^[1] אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בה", באירועי מלחמת המפרץ שבאותה שנה^[2].
ראשי התיבות של השנה^[3] הינם "תהא שנת אראנו נפלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק^[4] - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"^[5]; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות הגאולה האמיתית והשלימה^[2].
על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של תנש"א ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית^[6].

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבצעים, הוראות ופעילות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

א' חשון - בהתוועדות שבת פרשת נח, הרבי מעורר על תיקון הפירצה של נסיעת נשים עם נהג גבר (במונית) משום חשש איסור יחוד, ואומר שאשה צריכה להקפיד לנסוע עם נהגת.
כ"ב חשוון - בהתוועדות שבת פרשת חיי שרה, הרבי מורה להרגיל את בני ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום.
בקשר לכינוס השלוחים העולמי, מציע הרבי להוציא לאור "ספר השלוחים" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם.
הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.
בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך התוועדויות חסידויות בכל מקום.
ח' ניסן - בהתוועדות שבת פרשת צו, הרבי מעורר לערוך סדרים ציבוריים בשני הלילות של חג הפסח.
ליל כ"ח ניסן - הרבי אומר את השיחה הידועה, בה מתבטא "עשו כל אשר ביכלתכם . . להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!"
ה' סיוון - בהתוועדות שבת פרשת במדבר, הרבי מעורר שאלו היכולים יכתבו ויוציאו לאור חידושי תורה.
י"ב סיוון - בהתוועדות שבת פרשת נשא, הרבי מעורר לחזק את מנהג אמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ, וללמוד בעיון לפחות משנה אחת.
כ"ד תמוז - בהתוועדות שבת פרשת פנחס, מעורר הרבי שבעמדנו קרוב לפני הגאולה, ועל פי פתגם אדמו"ר הצ"צ "מאך דא ארץ ישראל" [= עשה כאן ארץ ישראל], יעשה כל אחד מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) "ארץ ישראל".
ז' אלול - בהתוועדות שבת פרשת שופטים, מעורר הרבי לפרסם לכל אנשי הדור שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות של שופט, יועץ ונביא דורנו - נשיא דורנו, ואת נבואתו העיקרית - נבואת הגאולה.
י"ד אלול - בהתוועדות שבת פרשת תצא, מעורר הרבי לפרסם שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפילה וגמילות חסדים, צריך להיות גם מעין ודוגמת ישיבת "תומכי תמימים", על ידי לימוד החסידות.‫

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

טיל מיורט במהלך מלחמת המפרץ, בשמי רמת גן

מוצאי כ' חשון - הרבי מחלק את הקונטרס "עץ חיים" של הרבי הרש"ב.
ליל כ"ה חשון - הרבי מחלק את המאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" של הרבי הרש"ב.
י"ט כסלו - הרבי מחלק את ספר התניא בהוצאה חדשה ומוגדלת.
כ"ז כסלו, נר ג' דחנוכה - הרבי מחלק מטבע של דולר מיוחד בתור דמי חנוכה (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").
י' שבט - הרבי מחלק את המאמר "ברוך שעשה ניסים - תרס"ד" של הרבי הריי"צ.
מלחמת המפרץ - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד לפורים.
ב' אייר - מוגש לרבי פסק דין מיוחד של רבני חב"ד לפיו הרבי הוא מלך המשיח. הרבי מקבל את הפסק בקורת רוח.
ו' אייר - בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע, מוכרזת לפני הרבי לראשונה ההכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". כמו כן עודד הרבי את שירת הניגון עם מילים אלו במוצאי שבת ו' אייר.
ט"ו אייר - הרבי מחלק את הקונטרס "דבר מלכות", המכיל משיחותיו בנושא הגאולה, ומעודד לראשונה לעיני המצלמות ובהשתתפות קהל רב את שירת יחי אדוננו.
ל"ג בעומר - הרבי מחלק מטבע מיוחדת (בקשר לב' אייר) - עליו מודפס מצד אחד "ב' אייר, תפארת שבתפארת ה'תנש"א", ותמונת בית אגודת חסידי חב"ד - 770; ומהצד השני "יום הולדת אדמו"ר מהר"ש ב' אייר תקצ"ד י"ג תשרי תרמ"ג", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג לכתחילה אריבער", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".
כ"ח סיון - מלאו חמישים שנה לבואו של הרבי לאמריקה. ביום זה מקבל הרבי ברכה מיוחדת מהחסידים ומשיב בברכה - שיחה, ואחריה מחלק את "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים".

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

י"ח בחשוון - הרב מאיר כהנא, ראש ישיבת 'הרעיון היהודי' בירושלים.
ו' בכסלו - הרב מנחם מענדל גורליק, פעל עם חיילים בבסיסי צה"ל קרוב לקרית מלאכי.
כ"ד בטבת - הרב מנחם בן ציון וילהלם, מראשי ישיבת תורת אמת בירושלים, חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
כ"א בשבט - הרב יוסף יהודה חן, שד"ר של מוסדות חב"ד בצרפת.
כ"ה בשבט - הרב מרדכי דב טלישבסקי, שד"ר של מרכז ישיבות תומכי תמימים באמריקה.
ז' באדר - הרב אבנר לויוב, מוהל.
ט"ז באדר - מרת חנה גוראריה, בתו הבכורה של אדמו"ר הריי"צ, ורעייתו של הרב שמריהו גוראריה.
י' בניסן - הרב אברהם דרייזין (מאיור), מגדולי המשפיעים בחסידות חב"ד בדור האחרון, ממנהלי ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות ובארץ הקודש.
ל' בניסן - הרב צבי הירש לרנר, תושב נחלת הר חב"ד.
כ"ו סיוון - הרב חיים ליברמן, מזכיר אדמו"ר הריי"צ
ג' בתמוז - הרב יהושע שניאור זלמן סרברנסקי, שליח רבותינו נשיאינו לאוסטרליה.
ו' בתמוז - הרב דב אליעזר הבלין, בעל תפילה ואיש חסד.
ו' באלול - הרב יעקב נוח קראנץ, שליח הרבי בדטרויט שבמישגן.
י"א באלול - הרב קלמן כהנא, רב הקיבוץ חפץ חיים.
ט"ו באלול - הרב חיים יוסף דוד נימוטין, שימש את הרב לוי יצחק שניאורסאהן והרבנית חנה הורי הרבי.
י"ז באלול - הרב צבי לייב לוין, סופר סת"ם, מנהל ומייסד בית ספר להכשרת סופרי סת"ם במרוקו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

121 מענות בפרסום ראשון תנש"א, תשורה חתונת אסולין - שגיב תשפ"ג
יומן של הרב דוד נחשון משנת תנש"א
ליקוט מענות קודש ה'תנש"א
לקט מענות משנת תנש"א בפרסום ראשון, בקובץ ויעקב הלך לדרכו עמ' 17, תשפ"א

הערות שוליים

↑ ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.
↑ ^2.0 ^2.1 ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.
↑ נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, תש"נ (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).
↑ מיכה ז, טו.
↑ ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.
↑ מענות קודש תש"נ מענה קצג.