דבר מלכות נצבים וילך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף דבר מלכות שבת שובה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "דבר מלכות ראש השנה" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיחות שאמר הרבי בערב ראש השנה, ראו דבר מלכות ערב ראש השנה.

"

שכן תהיה לנו בפועל ממש, ויתירה מזה, שכבר היתה לנו, בלשון עבר, ובפרט על-פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאינו על-דבר הפירסום דביאת המשיח בעיתונים, כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה-וכמה עיתונים בעולם כולו (ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר) ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", ותיכף – כבר בא – בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, ובגלוי לעיני כל באי עולם, ועל אחת כמה וכמה "לעיני כל ישראל", ותיכף ומיד ממש

"

– שיחת פרשות נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב. אות יב.

עלי הגהה של הרבי על השיחה: "הנה זה משיח בא ותיכף כבר בא"

דבר מלכות נצבים וילך וראש השנה הינה שיחה מוגהת המורכבת משיחות שאמר הרבי בשבת פרשת נצבים, יום ב' דראש השנה, ושבת פרשת וילך ו' תשרי תשנ"ב[1].

השיחה עוסקת במעלת עבודתם של בני ישראל בהקשר לקביעות השנה החדשה.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

תמצית השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראש השנה הוא זכרון לבריאת העולם על ידי הקב"ה, ובמיוחד זכרון לבריאת האדם הראשון ותחילת עבודתו בעולם כאשר הכריז "בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו".

בשיחה מאריך הרבי לבאר את משמעות הדברים הפנימית: בעת הבריאה הטביע הקב"ה בעולם כח אלקי מצומצם, הנקרא בשיחה 'אלקות שבערך העולם'. אדם הראשון על ידי עבודתו, ואחריו כל בני ישראל, מגלים בעולם את הכח האלקי שנמצא בו, ועוד מוסיפים וממשיכים אליו כחות אלוקיים נעלים שלא היו בו עד עתה. בלשון השיחה 'אלקות שלמעלה מהעולם'.

לאורך השיחה מתקשרים הדברים לתאריך בו אנו עומדים, הזמן והפרשה, ולשנה החדשה הנכנסת, שנת תשנ"ב. ובכל פרט ופרט שמבאר חוזר ומדגיש כיצד משתקפים בו אותם שתי דרגות, שלימות העולם מצד עצמו והשלימות המתווספת בו על ידי עבודתם של ישראל, 'אלקות שלמעלה מהעולם'[2].

בסיום השיחה מדגיש הרבי שעבודתם של בני ישראל תסתיים ותגיע לשלימותה רק בגאולה, אז יגיע העולם לשלימותו והאלקות תתגלה בו על כל דרגותיה.

בתוך הדברים ישנו גם לימוד זכות על עם ישראל לקראת יום הדין (ס"ח בשיחה), ודברים נפלאים על הגאולה שאנו כה קרובים אליה (סי"ב בשיחה).

מבנה השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פתיחה – חיפוש אחר המעלה המיוחדת.

בפתיחת השנה יש להכיר את מעלתה המיוחדת, זאת אפשר למצוא על פי הסימנים שגדולי ישראל קבעו לשנה זו. בשיחה יבאר היטב הרמזים הטמונים בסימנים אלו הפשוטים לכאורה, ויבאר את שייכותם המיוחדת לשנה זו, שנת תשנ"ב (ס"א).

נקודת הביאור. החידוש של עבודת היהודי.

בתחילה (ס"ב) מבאר בקצרה תוכנו של ראש השנה בו נשלמה הבריאה בבריאת האדם, אז ה' הוכתר למלך. יום המבטא את שלימות הבריאה על ידי שהיא מכירה במי שברא אותה. ונקודה עמוקה יותר הקיימת בראש השנה, החידוש והוספה שנעשים בבריאה על ידי עבודת האדם.

בהמשך (ס"ג) מרחיב ומבאר, שהכח האלקי הקיים בבריאה מצד עצמה הוא כח אלקי מצומצם, 'אלקות שבערך לעולם'. ועל ידי עבודת האדם מתגלה בעולם כח אלקי בלתי מוגבל 'אלקות שלמעלה מהעולם'. [זוהי בעצם הנקודה המרכזית של השיחה, הצגת שני ענינים אלו. שלימות הבריאה על ידי הקב"ה, וההוספה בראש השנה על ידי עבודת האדם, כפי שיפורט בהמשך השיחה].

פירוט הביאור.

כעת כל הענינים הקשורים עם קביעות השנה והשבתות שבסמיכות לראש השנה (כמוזכר בס"א), כולם מתקשרים לאותה נקודה (שנתבארה בס"ב-ג), הדגשת ההוספה שישראל פועלים בעולם על ידי עבודתם. כמבואר בנוגע לפרקי אבות שאומרים בשבת זו (ס"ד), הסימן של ב"ג המלך (ס"ה), פרשת נצבים-וילך (ס"ו), שבת שובה (ס"ז), פתבג (ס"ח), והסימן של בש"ז (ס"ט).

מעלת השנה – גאולה שלימה.

מבאר שאמנם כל המדובר לעיל שייך לכל שנה שקביעותה זהה, אך שנת תשנ"ב קשורה במיוחד לגאולה השלימה, בה תתרחש בפועל שלימות הבריאה ושלימות העבודה של האדם. ומפרט ומבאר את כל המשמעויות בר"ת של השנה, נפלאות בכל ונפלאות בינה (ס"י). בהמשך (סי"א-י"ב) גם פרטי התאריך שדובר עליהם במשך כל השיחה, מתקשרים גם הם לגאולה השלימה המבטאת את שלימותם האמיתית.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. השיחה הוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.
  2. אמנם בכל קטע הנושא מדובר מזוית שונה (ההוספה בעולם, ההוספה בתורה, ההוספה בישראל), ומוגדר בביטויים שונים (עליה מעשר לאחד עשר, מדיבור למחשבה, מגוף לנשמה, ממחלוקת לאחדות). אך כולם ביטויים של אותה נקודה, החידוש שנעשה על ידי עבודתם של ישראל.