הבדלים בין גרסאות בדף "שמיני עצרת"
(←ימי חב"ד: הגהה) |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]] | [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]] | ||
| − | |||
'''שמיני עצרת''' הוא [[חג]] הנחגג ב[[כ"ב בתשרי]], היום האחרון שלאחר [[חג הסוכות]]. ב[[ארץ הקודש]] חוגגים ביום זה את החג [[שמחת תורה]], ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ב[[יום טוב שני של גלויות]] - כ"ג בתשרי. | '''שמיני עצרת''' הוא [[חג]] הנחגג ב[[כ"ב בתשרי]], היום האחרון שלאחר [[חג הסוכות]]. ב[[ארץ הקודש]] חוגגים ביום זה את החג [[שמחת תורה]], ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ב[[יום טוב שני של גלויות]] - כ"ג בתשרי. | ||
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}. | רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}. | ||
| + | |||
| + | ==מקור החג== | ||
| + | על חג שמיני עצרת נכתב בתורה: | ||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.|מקור=[[חומש במדבר]], כ"ט, ל"ה-ל"ח.}} | ||
| + | |||
| + | ב[[גמרא]] נכתב ששמיני עצרת נחשב כ[[חג]] בפני עצמו, בששה דינים המנויים בסימן "פז"ר קש"ב": פ' - פייס, ז' - זמן, ר' - רגל, ק' - קרבן, ש' - שיר, ב' - ברכה{{הערה|[[מסכת ראש השנה]], דף ד', עמ' ב'.}}. ב[[תורת החסידות]] מבואר עניינו של הסימן "פז"ר קש"ב", שהוא מבטא את כך שע"י "פז"ר" - פיזור וביטול ה[[ישות]], נעשה "קש"ב" - האפשרות להקשיב ולקלוט את ענייני ה[[קדושה]], שזהו ענייני של החג שמיני עצרת - לקלוט את הקדושה{{הערה|[[ליקוטי תורה]], דרושי שמיני עצרת, צ"א, ב.}}. | ||
==מצוות ומנהגי החג== | ==מצוות ומנהגי החג== | ||
===ישיבה בסוכה=== | ===ישיבה בסוכה=== | ||
| − | ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ ל[[סוכה]] גם בשמיני עצרת, למרות | + | ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ ל[[סוכה]] גם בשמיני עצרת, למרות שבשאר העדות, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה. |
| − | |||
===הקפות=== | ===הקפות=== | ||
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]] | [[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]] | ||
{{ערך מורחב|הקפות}} | {{ערך מורחב|הקפות}} | ||
| − | מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר | + | מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]: |
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן= | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן= | ||
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ | וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ | ||
{{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}} | {{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}} | ||
| − | רבי | + | רבי עמנואל חי ריקי הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם ב[[שמיני עצרת]] (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני){{הערה|משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.}}, ובעקבותיו [[אדמו"ר הזקן]] פסק כך ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.}}. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה{{הערה|שם=קובץ|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 5, ע' 72.}}. |
| + | |||
| + | אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}}. עם זאת, הנהיג [[הרבי]] שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד"מ הנ"ל.}}. | ||
| − | |||
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה. | ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה. | ||
| שורה 28: | שורה 33: | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שתפילת הגשם שייכת לתוכנו של היום - "שמיני עצרת", "עצרת" במשמעות קליטה, שביום זה נקלטים באופן פנימי כל ההמשכות שנמשכו ב[[חג הסוכות]] וכך באים בגלוי ונמשכים לכל השנה כולה בגשמיות; וענין זה הוא ענין הגשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/38/92d.htm לקוטי תורה שמיני עצרת צב, ד]. ועוד.}}. | ב[[תורת החסידות]] מוסבר שתפילת הגשם שייכת לתוכנו של היום - "שמיני עצרת", "עצרת" במשמעות קליטה, שביום זה נקלטים באופן פנימי כל ההמשכות שנמשכו ב[[חג הסוכות]] וכך באים בגלוי ונמשכים לכל השנה כולה בגשמיות; וענין זה הוא ענין הגשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/38/92d.htm לקוטי תורה שמיני עצרת צב, ד]. ועוד.}}. | ||
| + | |||
| + | ==בתורת החסידות== | ||
| + | בתורת החסידות מבואר{{הערה|לקו"ת דרושים לשמע"צ פו, ג. וראה גם לקו"ת דרושים לסוכות עח, סע"ג וריש ע"ד. שם עט, ג. פא, ג.}} ששמיני עצרת הוא מלשון קליטה (עצרת מלשון קליטה{{הערה|לקו"ת דרושים לשמע"צ פה, ג. שם פח, ד. צא, א. סידור (עם דא"ח) שער הלולב רסג, ג. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ס"ע שצ. וש"נ. אוה"ת סוכות שם. שם (הוספות) ס"ע א'תתקמו. ובכ"מ.}}) של כל העניינים של חודש תשרי, החל מעניין של "תמליכוני עליכם" שבראש השנה. | ||
| + | |||
| + | שמיני עצרת (שמיני מלשון שומן{{הערה|אוה"ת שמע"צ ע' א'תתיז; סד"ה ביום השמיני עצרת עדר"ת (המשך תער"ב ח"א ע' תלה); סד"ה ביום השמיני שלח תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' מה), ועוד – בשם הה"מ – דשמיני הוא ל' שמן. ובסד"ה ביום השמיני עצרת תרצ"ד (תשי"א) (סה"מ ה'תשי"א ע' 60), תש"ב (סה"מ ה'תש"ב ס"ע 35), תש"ג (סה"מ ה'תש"ג ע' 53) הוא כבפנים. וראה גם אוה"ת שם ריש ע' א'תתיח.}}) הוא התמצית וה"עסענץ"{{הערה|ראה אוה"ת בלק ע' תתקכו: אַסענצייע, כן אמר אדמ"ו נ"ע על בחי' שמיני עצרת.}} של כל הענינים דחודש תשרי{{הערה|ראה ד"ה ביום השמיני שלח תקס"ג (סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקנו), תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' לט), תרצ"ג (סה"מ קונטרסים ח"א רנד, א). ועוד.}}, ובו נקלטים (עצרת מלשון קליטה) כל ענינים אלו. ועל ידי זה נמשכים (כל הענינים דחודש תשרי) על כל השנה, כמ"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב"קיצור מתורה ע"פ ביום השמיני שילח וגו' .. תקס"ג" – אוה"ת שמע"צ ס"ע א'תתיח. וראה רד"ה זה תקס"ג שם.}} ש"בו (בשמיני עצרת) מקבלים כל ישראל שפע הנהגתם בתורתם ועבודתם כל השנה". | ||
| + | |||
| + | בשמיני עצרת מקבל כל יהודי נתינת כח על כל השנה, שבענייני העולם, שמצד עצמם הם חול, הוא יוכל להחדיר בהם קדושה ולעשות מהם [[דירה בתחתונים]]{{הערה|ד"ה ביום השמיני ספה"מ מלוקט ב'.}}. | ||
| + | |||
| + | ==ימי חב"ד== | ||
| + | *בליל שמיני עצרת [[תשל"ח]] לקה [[הרבי]] לעיני בשר בהתקף לב חמור בעיצומם של ה[[הקפות]], ולא יצא לביתו ולציבור החסידים עד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[שמחת תורה]] | *[[שמחת תורה]] | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט | ||
| + | *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה] | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
| − | {{ | + | {{הערות שוליים}} |
| − | [[קטגוריה:שמיני עצרת|*]] | + | |
| + | [[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:35, 24 בנובמבר 2022
שמיני עצרת הוא חג הנחגג בכ"ב בתשרי, היום האחרון שלאחר חג הסוכות. בארץ הקודש חוגגים ביום זה את החג שמחת תורה, ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ביום טוב שני של גלויות - כ"ג בתשרי.
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת השמחה לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים[1].
תוכן עניינים
מקור החג[עריכה]
על חג שמיני עצרת נכתב בתורה:
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
— חומש במדבר, כ"ט, ל"ה-ל"ח.
בגמרא נכתב ששמיני עצרת נחשב כחג בפני עצמו, בששה דינים המנויים בסימן "פז"ר קש"ב": פ' - פייס, ז' - זמן, ר' - רגל, ק' - קרבן, ש' - שיר, ב' - ברכה[2]. בתורת החסידות מבואר עניינו של הסימן "פז"ר קש"ב", שהוא מבטא את כך שע"י "פז"ר" - פיזור וביטול הישות, נעשה "קש"ב" - האפשרות להקשיב ולקלוט את ענייני הקדושה, שזהו ענייני של החג שמיני עצרת - לקלוט את הקדושה[3].
מצוות ומנהגי החג[עריכה]
ישיבה בסוכה[עריכה]
בחסידות חב"ד מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ לסוכה גם בשמיני עצרת, למרות שבשאר העדות, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה.
הקפות[עריכה]
| ערך מורחב – הקפות |
מנהג ישראל להקיף את בימת קריאת התורה עם ספרי התורה בחג שמחת תורה, בשמחה, שירים וריקודים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות אשכנז לפני מאות שנים[4], ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי חיים ויטאל הביא[5] שרבו האריז"ל נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג בספר הזוהר:
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
תרגום: ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו— זוהר חלק ג' רנו, ב
רבי עמנואל חי ריקי הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם בשמיני עצרת (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני)[6], ובעקבותיו אדמו"ר הזקן פסק כך בסידורו[7]. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה[8].
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה[9]. עם זאת, הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש[10]. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את הגלות על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את תקיעת השופר לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון במלחמת רוסיה-צרפת)[11].
בתורת החסידות מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות בלימוד התורה של כל השנה.
תפילת גשם[עריכה]
בתפילת מוסף ביום זה מתחילים להזכיר את הגשם בתפילה באמירת משיב הרוח ומוריד הגשם[12]. בקשר לכך, נקבעה בחזרת הש"ץ של מוסף "תפילת גשם", הכוללת מספר פיוטים שבהם תפילה לה' על הגשם.
בתורת החסידות מוסבר שתפילת הגשם שייכת לתוכנו של היום - "שמיני עצרת", "עצרת" במשמעות קליטה, שביום זה נקלטים באופן פנימי כל ההמשכות שנמשכו בחג הסוכות וכך באים בגלוי ונמשכים לכל השנה כולה בגשמיות; וענין זה הוא ענין הגשם[13].
בתורת החסידות[עריכה]
בתורת החסידות מבואר[14] ששמיני עצרת הוא מלשון קליטה (עצרת מלשון קליטה[15]) של כל העניינים של חודש תשרי, החל מעניין של "תמליכוני עליכם" שבראש השנה.
שמיני עצרת (שמיני מלשון שומן[16]) הוא התמצית וה"עסענץ"[17] של כל הענינים דחודש תשרי[18], ובו נקלטים (עצרת מלשון קליטה) כל ענינים אלו. ועל ידי זה נמשכים (כל הענינים דחודש תשרי) על כל השנה, כמ"ש אדמו"ר הצמח צדק[19] ש"בו (בשמיני עצרת) מקבלים כל ישראל שפע הנהגתם בתורתם ועבודתם כל השנה".
בשמיני עצרת מקבל כל יהודי נתינת כח על כל השנה, שבענייני העולם, שמצד עצמם הם חול, הוא יוכל להחדיר בהם קדושה ולעשות מהם דירה בתחתונים[20].
ימי חב"ד[עריכה]
- בליל שמיני עצרת תשל"ח לקה הרבי לעיני בשר בהתקף לב חמור בעיצומם של ההקפות, ולא יצא לביתו ולציבור החסידים עד ראש חודש כסלו תשל"ח.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, תשרי תשע"ט
- אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב.
- ↑ מסכת ראש השנה, דף ד', עמ' ב'.
- ↑ ליקוטי תורה, דרושי שמיני עצרת, צ"א, ב.
- ↑ רבי אייזיק מטירנא בספר המנהגים - שמיני עצרת. מרדכי יפה ורמ"א אורח חיים סימן תרסט.
- ↑ שער הכוונות קד, א.
- ↑ משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.
- ↑ ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.
- ↑ קובץ ליובאוויטש גליון 5, ע' 72.
- ↑ שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. ליל שמחת תורה תשד"מ. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.
- ↑ שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.
- ↑ שיחת תשד"מ הנ"ל.
- ↑ משנה וגמרא ריש מסכת תענית.
- ↑ לקוטי תורה שמיני עצרת צב, ד. ועוד.
- ↑ לקו"ת דרושים לשמע"צ פו, ג. וראה גם לקו"ת דרושים לסוכות עח, סע"ג וריש ע"ד. שם עט, ג. פא, ג.
- ↑ לקו"ת דרושים לשמע"צ פה, ג. שם פח, ד. צא, א. סידור (עם דא"ח) שער הלולב רסג, ג. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ס"ע שצ. וש"נ. אוה"ת סוכות שם. שם (הוספות) ס"ע א'תתקמו. ובכ"מ.
- ↑ אוה"ת שמע"צ ע' א'תתיז; סד"ה ביום השמיני עצרת עדר"ת (המשך תער"ב ח"א ע' תלה); סד"ה ביום השמיני שלח תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' מה), ועוד – בשם הה"מ – דשמיני הוא ל' שמן. ובסד"ה ביום השמיני עצרת תרצ"ד (תשי"א) (סה"מ ה'תשי"א ע' 60), תש"ב (סה"מ ה'תש"ב ס"ע 35), תש"ג (סה"מ ה'תש"ג ע' 53) הוא כבפנים. וראה גם אוה"ת שם ריש ע' א'תתיח.
- ↑ ראה אוה"ת בלק ע' תתקכו: אַסענצייע, כן אמר אדמ"ו נ"ע על בחי' שמיני עצרת.
- ↑ ראה ד"ה ביום השמיני שלח תקס"ג (סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקנו), תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' לט), תרצ"ג (סה"מ קונטרסים ח"א רנד, א). ועוד.
- ↑ ב"קיצור מתורה ע"פ ביום השמיני שילח וגו' .. תקס"ג" – אוה"ת שמע"צ ס"ע א'תתיח. וראה רד"ה זה תקס"ג שם.
- ↑ ד"ה ביום השמיני ספה"מ מלוקט ב'.
