הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת אבות"
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מסכת אבות''' היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר. | '''מסכת אבות''' היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר. | ||
| − | מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] [[רבי | + | מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] [[רבי חנניה בן עקשיא]]: רצה [[הקדוש ברוך הוא]] לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם [[תורה]] ו[[מצוות]]. |
בשבתות הקיץ ביאר [[הרבי]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. | בשבתות הקיץ ביאר [[הרבי]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ== | ==לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ== | ||
| − | '''מנהג לימוד פרקי אבות''', הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. | + | '''מנהג לימוד פרקי אבות''', הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג [[חב"ד]] (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה{{הערה|בעדות אחרות המסכת נאמרת מ[[פסח]] ועד [[חג]] ה[[שבועות]] בלבד}}, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. |
שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות ב[[שבת]] אחר [[מנחה]] הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות. | שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות ב[[שבת]] אחר [[מנחה]] הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת. | טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת. | ||
| − | הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': '''נ'''שא, '''פ'''נחס, '''ש'''ופטים{{הערה|ספר התודעה.}}. | + | הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': '''נ'''שא, '''פ'''נחס, '''ש'''ופטים{{הערה|ספר התודעה. הובא והתבאר בהתוועדויות תשמ"ז חלק ג' עמוד 461.}}{{הערה|[[שנה|בשנה]] [[מעוברת]] הסדר אינו כך}}. |
| − | === | + | בנוגע לאמירת פרקי אבות בקביעות שחלה [[שבת אסרו חג פסח]] ויוצרת הפרש בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, התפשט המנהג בין חסידי חב"ד להשתוות עם בני חו"ל{{הערה|ראו בהרחבה בפיסקה [[שבת אסרו חג פסח#פרקי אבות]].}}. |
| − | [[קובץ:פרקי אבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בדף מצולם של פרקי אבות, בסיום [[ההתוועדות הפתאומית - נשא ה'תנש"א]] | + | |
| + | ===הוראות הרבי=== | ||
| + | [[קובץ:פרקי אבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בדף מצולם של פרקי אבות, בסיום [[ההתוועדות הפתאומית - נשא ה'תנש"א]]]] | ||
לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג: | לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג: | ||
| − | א. פרקי אבות הם חלק מ[[תורה שבעל פה]] שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. | + | א. פרקי אבות הם חלק מ[[תורה שבעל פה]] שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. עם זאת לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל ה[[משניות]] של כל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שקשה לדרוש זאת, אבל יש ללמוד על כל פנים משנה אחת בכל פרק. להוראה זו יש שייכות בפרט ל[[תמימים]]{{הערה|שם=נשא נא|ר"ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש"א, התוועדות א'.}}. |
| − | ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו"ר הזקן, ו'''לידו''' להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר | + | ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו"ר הזקן, ו'''לידו''' להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר [[תוספות יום טוב]] ו[[רבינו עובדיה מברטנורא]]{{הערה|שם=נשא נא}}. |
ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.}}, וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות{{הערה|כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.}}. | ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.}}, וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות{{הערה|כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.}}. | ||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.}}. | ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה{{הערה|ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.}}. | ||
| − | הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה{{הערה|שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.}}. | + | הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה{{הערה|שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.}}. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | * הרב מנחם מענדל הראל, [http:// | + | * הרב מנחם מענדל הראל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68353 הקשר בין פרקי אבות לגאולה], ל [[ניסן]] ה'תשע"ב - {{אינפו}} |
| + | *'''[https://collive.com/rabbi-hodakovs-clever-tactic-that-worked-wonders/ המשמעות של פרקי אבות]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית) | ||
===ביאורי הרבי=== | ===ביאורי הרבי=== | ||
גרסה אחרונה מ־19:33, 2 ביוני 2022
מסכת אבות היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר.
מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של התנא רבי חנניה בן עקשיא: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
בשבתות הקיץ ביאר הרבי בכל שבת משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר ביאורים לפרקי אבות.
תוכן עניינים
אודות המסכת[עריכה]
שם המסכת[עריכה]
לטעם שם המסכת, מופיעים בדברי המפרשים מספר הסברים:
א. שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם.
ב. "מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה".
ג. על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה[1].
ד. "קרא למסכת זו בשם אבות, כי על האמת החכמים הם האבות. כענין שאמר אלישע 'אבי אבי' על אליהו ז"ל, וכן נקראו התלמידים בנים כו'", כלומר שהמסכת נקראת על שם החכמים ששנו אותה[2].
בנוסף, המסכת מכונה גם בשם 'פרקי אבות' כיוון שנהוג לשנות וללמוד אותה פרקים פרקים (בשונה מדרך הלימוד של המסכתות האחרות שאין מנהג קבוע של קצב והספק לימוד קבוע).
חשיבות המסכת[עריכה]
לפי גרסת המאירי מסכת אבות היא המסכת הראשונה שבכל הש"ס.
הרבי מבאר שהסיבה לכך היא מפני שמסכת זו היא המקור ("אבות") לכל שאר המסכתות, מכיוון שמאמריהם של התנאים בכל מסכתות הש"ס הם בהתאם לדרכי עבודתם, הבאים לידי ביטוי במאמריהם שבמסכת אבות[3].
לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ[עריכה]
מנהג לימוד פרקי אבות, הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב"ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה[4], סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים.
שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות בשבת אחר מנחה הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס"ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות.
טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת.
הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': נשא, פנחס, שופטים[5][6].
בנוגע לאמירת פרקי אבות בקביעות שחלה שבת אסרו חג פסח ויוצרת הפרש בין בני חו"ל לבני ארץ ישראל, התפשט המנהג בין חסידי חב"ד להשתוות עם בני חו"ל[7].
הוראות הרבי[עריכה]
לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג: א. פרקי אבות הם חלק מתורה שבעל פה שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. עם זאת לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל המשניות של כל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שקשה לדרוש זאת, אבל יש ללמוד על כל פנים משנה אחת בכל פרק. להוראה זו יש שייכות בפרט לתמימים[8].
ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו"ר הזקן, ולידו להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר תוספות יום טוב ורבינו עובדיה מברטנורא[8].
ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים[9], וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות[10].
ד. יש להמשיך את לימוד פרקי אבות גם בשאר ימי השבוע[8].
ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה[11].
הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה[12].
ראו גם[עריכה]
- ביאורים לפרקי אבות - מאת הרבי
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב מנחם מענדל הראל, הקשר בין פרקי אבות לגאולה, ל ניסן ה'תשע"ב -
- המשמעות של פרקי אבות, בתכנית הוידאו השבועית של ר' שלום דובער שפירא
(אנגלית)
ביאורי הרבי[עריכה]
- מסכת אבות עם שערי אבות, ביאורי הרבי -
- פ"א מי"ב: אוהב את הבריות - לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 315 (עמ' 31) -
- פ"ב מ"ט: חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי - התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1960 (עמ' 214) -
- פ"ג מ"ח: כל השוכח דבר אחד..." לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36) -
- פ"ד מ"ו: "כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות" - לקוטי שיחות חל"ג עמ' 40 (עמ' 52) -
- פ"ו מ"ב: "כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף" - שיחות קודש תשכ"ב עמ' 592 -
- משה שילת, שווה לכל נפש - ביאורים מעובדים מהרבי על מסכת אבות: הקדמה • פרק א' • פרק ב' • פרק ג' • פרק ד' • פרק ה' • פרק ו', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
הערות שוליים
- ↑ בשם הגר"א.
- ↑ פירוש התוספות יום טוב.
- ↑ הרבי מציין גם את העובדה שסדר הש"ס מתחיל באות מ"ם ומסתיים באות מ"ם (כמבואר במפרשים בסוף סדר טהרות ובמאמרי אדמו"ר מהר"ש ד"ה 'מאימתי' תרמ"ב), וגם מסכת אבות מתחילה באות מ"ם ומסתיימת (במשנה) באות מ"ם, דבר המבטא את היותה מסכת כללית, בדוגמת כללות הש"ס. משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ב, התוועדויות חלק ג' עמוד 1384 ו-1399 ואילך (השיחה מעובדת המסכת שמגדירה את הש"ס כולו).
- ↑ בעדות אחרות המסכת נאמרת מפסח ועד חג השבועות בלבד
- ↑ ספר התודעה. הובא והתבאר בהתוועדויות תשמ"ז חלק ג' עמוד 461.
- ↑ בשנה מעוברת הסדר אינו כך
- ↑ ראו בהרחבה בפיסקה שבת אסרו חג פסח#פרקי אבות.
- ↑ 8.0 8.1 8.2 ר"ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש"א, התוועדות א'.
- ↑ ר"ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א.
- ↑ כיון שאדמו"ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו "השווה לכל נפש". שיחת שבת פרשת נשא ה'תש"נ.
- ↑ ר"ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש"א.
- ↑ שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש"א הערה 123.
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
