הבדלים בין גרסאות בדף "ליקוטי אמרים - פרק ל"ו"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"")
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ניווט
 +
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
 +
|הסתרה=כן
 +
|מוסתר=כן
 +
|תמונה=
 +
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}
 +
}}
 
{{תניא}}
 
{{תניא}}
 +
'''תניא פרק ל"ו - תכלית הבריאה היא "דירה בתחתונים"'''
  
 
==מבוא לפרק==
 
==מבוא לפרק==
'''פרק ל"ו''' ממשיך ועוסק כהמשך לשאלה שנידונה בפרקים הקודמים מה היא מעלתו המיוחדת של [[בינוני]] על פני צדיק. בפרק זה מבואר כי כל תכלית [[השתלשלות העולמות]] היא רק בכדי שיתגלה אור אלקותו יתברך דווקא בעולמות התחתונים, כלומר במקומות אשר הם נמוכים בדרגה, ואשר מצד מציאותם נסתר בהם מציאות השם יתברך. כאשר אדם מגלה את האלקות, על ידי האמונה ועל ידי תורה ומצוות בעולמות אלו, (ובמיוחד במצב של [[בינוני]] שלא הכניע לגמרי את גופו החומרי) הוא גורם נחת רוח לבורא ובכך משלים את תכלית כוונת הבריאה.
+
העניין שהתבאר ב[[תניא - פרק ל"ה|פרק הקודם]]{{הערה|שהתאחדות עם אלוקות היא ע"י דווקא קיום מצוות '''בגשמיות''', ולא על ידי דביקות בברגש ובמחשבה.}} מעורר תמיהה עצומה: הרי זה היפך השכל הישר! כיצד אפשר להבין שדבר גשמי כלשהו יחבר אותי לאלוקות יותר מעניין רוחני? בפרק זה מתרץ [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] את הקושיא.
 
==גוף הפרק==
 
==גוף הפרק==
 
{{פרק תניא|פרק=לו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ו}}}}
 
{{פרק תניא|פרק=לו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ו}}}}
  
 
==סיכום הפרק==
 
==סיכום הפרק==
 +
להידבק בבורא אפשר אך ורק על ידי קיום רצונו. ומאחר ורצונו הוא להתגלות דוקא פה למטה בעולם התחתון{{הערה|ולא בעולמות הרוחניים.}} הרי שהדביקות בו אפשרית דווקא על ידי עניינים תחתונים, דהיינו, קיום מצוות מעשיות.
  
 
+
בהמשך הפרק מתרץ [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] שתי שאלות העולות '''בעקבות''' ההסבר הנ"ל:
 +
:# כיצד יתכן שנברא מוגבל מצד אחד יראה את הקב"ה ויתאחד איתו ומצד שני ישאר על עומדו ולא יתבטל במציאות? את הכח לזה נותנת התורה.
 +
:# כיצד אומרים שקיום מצוות מביא להשראת השכינה - הרי אינני מרגיש כלום? למרות שגם עכשיו נעשית השראת השכינה{{הערה|על ידי כפיית הסטרא אחרא וקיום מצוות, כאמור לעיל.}} - שלימות קיום רצון ה'{{הערה|שיאיר האלוקות כאן בעולם הזה בשלימות, ובעיקר - בגילוי.}} יהיה רק לעתיד לבוא.
  
 
==מושגים יסודיים בפרק==
 
==מושגים יסודיים בפרק==
שורה 14: שורה 25:
 
*[[ימות המשיח]]
 
*[[ימות המשיח]]
  
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}}
 
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}}
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה מ־09:57, 29 במרץ 2020

תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

תניא פרק ל"ו - תכלית הבריאה היא "דירה בתחתונים"

מבוא לפרק

העניין שהתבאר בפרק הקודם[1] מעורר תמיהה עצומה: הרי זה היפך השכל הישר! כיצד אפשר להבין שדבר גשמי כלשהו יחבר אותי לאלוקות יותר מעניין רוחני? בפרק זה מתרץ הרבי את הקושיא.

גוף הפרק

פרק לו
פרק לו והנה מודעת זאת מארז"ל שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. והנה לא שייך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה כי הוא יתברך ממלא כל עלמין בשוה. אלא ביאור הענין כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם וגם עתה כן הוא לפניו יתברך רק שהשינוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו יתברך שמקבלים על ידי לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו יתברך כדכתיב "כי לא יראני האדם וחי" וכדפירוש רז"ל שאפילו מלאכים הנקראין חיות אין רואין כו' וזהו ענין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה על ידי ריבוי הלבושים המסתירים האור והחיות שממנו יתברך עד שנברא עולם הזה הגשמי והחומרי ממש והוא התחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו יתברך וחשך כפול ומכופל עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד. והנה תכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון שכך עלה ברצונו יתברך להיות נחת רוח לפניו יתברך כד אתכפיא סטרא אחרא ואתהפך חשוכא לנהורא שיאיר אור ה' אין סוף ברוך הוא במקום החשך והסטרא אחרא של כל עולם הזה כולו ביתר שאת ויתר עז ויתרון אור מן החשך מהארתו בעולמות עליונים שמאיר שם על ידי לבושים והסתר פנים המסתירים ומעלימים אור אין סוף ברוך הוא שלא יבטלו במציאות. ולזה נתן הקב"ה לישראל את התורה שנקראת עוז וכח וכמארז"ל שהקב"ה נותן כח בצדיקים לקבל שכרם לעתיד לבא שלא יתבטלו במציאות ממש באור ה' הנגלה לעתיד בלי שום לבוש כדכתיב "ולא יכנף עוד מוריך" [פירוש שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש] והיו עיניך רואות את מוריך וכתיב כי עין בעין יראו וגו' וכתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וגו' כי ה' יהיה לך לאור עולם וגו'. ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו*:
הגהה
*(וקבלת שכר עיקרו באלף השביעי כמו שכתב בלקוטי תורה מהאר"י ז"ל):
וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'. וכן לארבע רוחות ולמעלה ולמטה וכדפי' בתיקונים דלית אתר דלא מליל מיניה עמהון כו' והיינו מפני גילוי רצונו יתברך בעשרת הדברות שהן כללות התורה שהיא פנימית רצונו יתברך וחכמתו ואין שם הסתר פנים כלל כמו שכתב "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים" ולכן היו בטלים במציאות ממש כמארז"ל שעל כל דיבור פרחה נשמתן כו' אלא שהחזירה הקב"ה להן בטל שעתיד להחיות בו את המתים והוא טל תורה שנקרא עוז כמארז"ל כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו כו' רק שאחר כך גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת קץ הימין שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל על ידי התורה שנקראת עוז ומיתרון ההארה לישראל יגיה חשך האומות גם כן כדכתיב "והלכו גוים לאורך" וגו' וכתיב "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" וכתיב "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו" וגו' וכתיב "לבוא בנקרת הצורים ובסעיפי הסלעים מפני פחד ה' והדר גאונו" וגו' וכמו שכתב "והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וגו'":

סיכום הפרק

להידבק בבורא אפשר אך ורק על ידי קיום רצונו. ומאחר ורצונו הוא להתגלות דוקא פה למטה בעולם התחתון[2] הרי שהדביקות בו אפשרית דווקא על ידי עניינים תחתונים, דהיינו, קיום מצוות מעשיות.

בהמשך הפרק מתרץ הרבי שתי שאלות העולות בעקבות ההסבר הנ"ל:

  1. כיצד יתכן שנברא מוגבל מצד אחד יראה את הקב"ה ויתאחד איתו ומצד שני ישאר על עומדו ולא יתבטל במציאות? את הכח לזה נותנת התורה.
  2. כיצד אומרים שקיום מצוות מביא להשראת השכינה - הרי אינני מרגיש כלום? למרות שגם עכשיו נעשית השראת השכינה[3] - שלימות קיום רצון ה'[4] יהיה רק לעתיד לבוא.

מושגים יסודיים בפרק

הערות שוליים

  1. שהתאחדות עם אלוקות היא ע"י דווקא קיום מצוות בגשמיות, ולא על ידי דביקות בברגש ובמחשבה.
  2. ולא בעולמות הרוחניים.
  3. על ידי כפיית הסטרא אחרא וקיום מצוות, כאמור לעיל.
  4. שיאיר האלוקות כאן בעולם הזה בשלימות, ובעיקר - בגילוי.
הקודם:
פרק ל"ה
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ל"ז