הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל הגר"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (87 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | רבי ' | + | {{מפנה|ישראל הגר|הגר (פירושונים)}} |
| + | [[קובץ:ישראל הגר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' ישראל הגר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]] | ||
| + | [[קובץ:רבי ישראל הגר מויז'ניץ.jpg|ממוזער|ר' ישראל הגר]] | ||
| + | רבי '''ישראל הגר''' (יליד שנת [[תש"ה]]) הוא [[אדמו"ר]] חסידי המכהן כאדמו"ר חצר [[ויז'ניץ]] לצד אחיו רבי [[מנחם מענדל הגר]]. האדמו"ר נחשב לאוהד חב"ד המעודד את חסידיו להגות בתורתו של [[הרבי]], והוא עצמו חש קשר נפשי לרבי, דבר המתבטא באופן הנהגת החצר שלו, ובדבריו של הרבי אותם הוא משלב ב"טישים" שעורך. | ||
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| − | נולד ב[[ו' אייר]] [[ | + | נולד ב[[ו' אייר]] [[תש"ה]] לאדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ. הוא חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]]. לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות. הוא אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" לגביו. |
| − | + | ==הפגישות עם הרבי== | |
| + | ===ביחידות בחדרו של הרבי=== | ||
| + | ב[[כ"ב טבת]] [[תשד"מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו ע"י אנשי בליעל ששנאו אותו בגלל היותו רב ואב"ד בקהילת ויז'ניץ והיה פרימער...{{מקור}}) היה אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]] מיוחדת אודותיה נוהג להזכיר מפעם לפעם. האדמו"ר הגיע בשעה 8:00 בערב (לערך) ונכנס ליחידות בלווית גיסו הרב טברסקי (בן האדמו"ר מ[[טשרנוביל זצוק"ל]]) ושני אברכים נוספים{{הערה|ב[https://drive.google.com/file/d/1Ihs01ELErWf2bTyoaLCgYwM4BcMeEBOf/view יומן התמים צבי הירש רסקין - תלמיד ב-770 באותה תקופה.] נכתב שנכנס עם גיסו, גבאיו ואדם נוסף}} גם חברי [[המזכירות]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] נכנסו. לאחר כחצי שעה יצאו הנוכחים והוא נשאר עם הרבי ביחידות ממש. לאחר חצי שעה נוספת הסתיימה היחידות {{הערה| עפ"י [https://drive.google.com/file/d/1MXr4HedpodCEqD-DXeWq2uWKOg7Oz9iO/view ספר יומן רישומה של שנה] - מיומני תלמידי [[קבוצה]] תשד"מ}}. על פי בקשתו{{הערה|יומן רסקין דלעיל}} היחידות לא הוקלטה. | ||
| − | + | '''תוכן''' מחציתה הראשון{{הערה|הפרטים דלקמן נדפסו בספר [[רישומה של שנה]] שראה אור קרוב לשעת התרחשות הדברים (בתשמ"ה) עם ההבהרה שזהו "ללא כל אחריות לגבי דיוק הדברים, כמובן, וגם, מטבע הדברים, לא יכולנו לשמור על סדר קדימת ואיחור הדברים", וכן תוך ציון ש"חלק מהנ"ל נמסר ע"י המזכיר [[הריל"ג]] שי' במסיבת מלוה-מלכה מיוחדת של צאצאי אדמו"ר הזקן שהתקיימה במוצש"ק פ' וארא"}}: | |
| − | + | בתחילת השיחה ביקש הרבי לשמוע דברי תורה מארץ הקודש. בהמשך, עוררם הרבי אודות הדפסת כתבי החסידות של בית וויז'ניץ ואמר כי קיבל סידור שהם הוציאו לאור ובו אי-אלו הוספות וצריך היה להדפיס הרבה יותר. הרבי גם סיפר כי הרבי [[הרש"ב]] מנע מבנו, [[הריי"ץ]] להדפיס את הכתבים שלו ושל אביו, הרבי [[המהר"ש]], למרות שידע את גודל הרצון והתשוקה לכך. אך הרבי הריי"ץ עסק בהדפסת והפצת [[חסידות]] בשופי (אמנם רק עם בואו ל[[ארצות הברית]]). גם ב[[שואה]] - רחמנא ליצלן - הוכח כי אלו שלא הסכימו להדפסת דבריהם ונספו - השם יקום דמם - הרי כתביהם אבדו ואילו מי שמסר את כתביו לדפוס הרי הם קיימים עד היום הזה. | |
| − | + | בקשר למנהגים שנדפסו בסידור הנ"ל העיר הרבי כי יש צורך להדפיס את כולם, שכן כתוצאה מכך שהחסידים פזורים במקומות שונים נוצר מצב שכאשר נער נעשה "בר מצוה", אינו יודע כיצד לנהוג בפועל, וגם אביו אינו יודע להורותו... הרי צריך להיות "מנהג אבותיכם בידיכם"... | |
| − | + | בהמשך הדברים דובר אודות [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. מישהו מהנוכחים הזכיר שיש מסורת כי [[אדמו"ר הזקן]] חיבר את ה"מהדורא בתרא" לפני ה"מהדורא קמא" ועל כך העיר הרבי שאין מקום לומר זאת בהתאם למסופר ב"הקדמת בני הגאון המחבר" כי תחילת חיבור השולחן ערוך היתה בשבת אדמו"ר הזקן אצל [[המגיד ממעזריטש]] וגם, הוסיף הרבי, ע"ד הרגיל כותבים קודם "מהדורא קמא" ולאחר מכן "מהדורא בתרא"... הרבי אמר גם שב[[השגחה פרטית]] נותרו רק ארבעה סימנים מתוך ה"מהדורה בתרא" ותחילתם "יהודה (בן תימא)...", ב[[שם הוי']] - ויש בכך רמז כי תחילת בריאת העולם הייתה ב[[שם אלוקים]] ("בראשית ברא אלוקים"), אך יש לשאוף להגיע לשם הוי'. | |
| − | + | בקשר לתוכן היחידות סיפר האדמו"ר לימים כי הרבי דיבר איתו בעניינים הנוגעים לכלל ישראל{{הערה|הודפס בחוברת "פונעם רבינס הויף" של חסידות ויז'ניץ פרשת קורח תשפ"א}}. על פי עדות הרב משה דוד טובק שהשתתף ביחידות דיבר איתו הרבי גם על חוק "[[מיהו יהודי]]"{{הערה|שם=טובק|הרב משה דוד טובק, בראיון לקו "מערכת ויז'ניץ" במספר 0723709000, יום א' פרשת חוקת תשפ"א}}. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו והזכיר הרבי את הפסוק ראשיתך מצער ואחריתך יסגא מאוד{{הערה|מפי השמועה}}. | |
| − | + | ===בניחום אבלים אחר הסתלקות הרבנית=== | |
| + | בכ"ז שבט [[תשמ"ח]], במהלך ימי ה[[שבעה]] על [[הרבנית חיה מושקא]] הגיע לנחם את הרבי ששהה אז בביתו ברחוב פרזידנט. בהזדמנות זו אמר לו הרבי {{ציטוטון|הרי צריך להיות 'אוירא דארץ ישראל', החל מכל | ||
| + | מבצר; כל מבצר מקבל מיד קשר עם ארץ ישראל ע"י 'אוירא דארץ ישראל' – המערות שבחו"ל המובילות לארץ ישראל. שיהיה בקרוב ממש, ושיהיה בעיני בשר, ו'הקיצו ורננו שוכני עפר', ונפגשים כולם בארץ הקודש, בשמחה ובטוב לבב}}{{הערה|בתרגום מאידיש - דברי משיח}}. לימים ציין את התרשמותו בביקור זה מהפשטות והצניעות של הבית. | ||
| − | == | + | ===בחלוקת הדולרים=== |
| − | + | בכ' סיון [[תנש"א]] עבר יחד עם הרב [[אהרן שפירא]]. כשניגשו לרבי העניק הרבי לרב שפירא דולר והמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] אמר שזה "שפירא מ[[ארץ ישראל]]", הרבי הגיב בחיוך ש"ארץ ישראל" זה לא סימן והמזכיר אמר שהוא מ[[פרדס כ"ץ]] ואז נתן לו הרבי דולר נוסף באומרו: "'''פאר''' [=עבור] '''הפצת המעיינות אין''' [=ב]'''בני ברק בקרוב ממש'''". לאחר שעברו הביע האדמו"ר את השתאותו מכך שהרבי זכר שפרדס כ"ץ הינה שכונה בתוך בני ברק...{{הערה|רבות מופתי}}. כשהמזכיר הרב גרונר הציגו, בירכו הרבי: "'''ברכה והצלחה'''". הוא הציג את בנו כשאומר שנהיה עכשיו [[חתן]] והרבי בירכו: "שיהיה בשעה טובה, ובנין עדי עד" ונתן לו דולר עבור עצמו ודולר "'''עבור השידוך, עבור החתונה'''". לחתן נתן הרבי עוד שני [[דולר]] באומרו: "'''פאר צוזאמען איר מיטן כלה''' [=עבורך ועבור הכלה], '''זאל זיין''' [=שיהיה] '''בנין עד עד ובנים ובנות עוסקים בתורה ומצוותיה ע"פ תורת החסידות, בשורות טובות והצלחה רבה'''. לאחר מכן הציג הוא בן נוסף באומרו שהוא ראוי כבר לעשות שידוך והרבי שאל: '''"הוא כבר לאחרי שמונה עשרה שנים?'''" והוא השיב: "הוא בשנה השמונה עשרה", והרבי ענה: "'''נו, אין די זאכן''' [=בדברים אלו] '''הרי "כל המקדים הרי זה משובח"'''"{{הערה|'חדשות 770 בית חיינו - גל' 91'}}. | |
| + | ===בחלוקת דולרים בזאל הגדול=== | ||
| + | ב[[א' תמוז]] [[תש"נ]] עבר בתחילת חלוקת הדולרים שב[[זאל הגדול]] שהתקיימה אחרי [[תפילת ערבית]] וכשניגש ביקש בלחש דבר מה במשך רגעים ארוכים, והרבי בירך: "'''בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה, זאל ער זיין געזונט''' [=שהוא יהי' בריא]", נתן לו עוד דולר והוסיף: "'''בשורות טובות כפלים לתושיה'''"{{הערה| על פי [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57513 סרט הוידאו] ו[https://drive.google.com/file/d/1ofVqsY5uIPbRekTctL1Tvh0ncXMw0uCG/view יומן אחד התלמידים שהיה אז ב-770]}}. | ||
| + | |||
| + | ==הקשר עם חב"ד== | ||
| + | האדמו"ר אומר, כי על ידי לימוד בספר ה[[תניא]], מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי ה[[חסידות]] ואכן ידיו רב לו בחסידות חב"ד ואף בתורתו של הרבי. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשנ"ח]] סיפר ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של [[חסידות חב"ד]], מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב"ד]] בכלל. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשס"ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן אמר:{{ציטוטון|מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארצות הברית]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, ועל ידי הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם. | ||
| + | |||
| + | זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.}} | ||
| + | |||
| + | בסיום שיחתו, הורה האדמו"ר לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש ] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
| + | |||
| + | ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, והמשפיעים הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]]. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 116-118. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
| − | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל ר | + | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר] באתר {{col}} |
| − | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50351 ניגון חב"ד ב'טיש' בויז'ניץ] {{וידאו}} {{אינפו}} | + | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50351 ניגון חב"ד ב'טיש' בויז'ניץ] {{וידאו}} {{אינפו}} |
| − | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62450 | + | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62450 הרב סיפר לחסידי ויז'ניץ על "כוחו האדיר של הרבי"] {{אינפו}} |
| + | *'''[https://col.org.il/news/131497 בביקור המשלחת החב"דית: הרבי מויזניץ' חשף פרטים מה'יחידות']''' {{COL}} | ||
| + | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ|רשימה=אדמו"רי [[ויז'ניץ]]|שנה=מ[[כ' אדר]] [[תשע"ב]]|הבא=-}} | ||
| + | {{חצרות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | {{ | + | {{מיון רגיל:הגר, ישראל}} |
| − | + | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] |
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:04, 23 ביולי 2023
המונח "ישראל הגר" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הגר (פירושונים).
רבי ישראל הגר (יליד שנת תש"ה) הוא אדמו"ר חסידי המכהן כאדמו"ר חצר ויז'ניץ לצד אחיו רבי מנחם מענדל הגר. האדמו"ר נחשב לאוהד חב"ד המעודד את חסידיו להגות בתורתו של הרבי, והוא עצמו חש קשר נפשי לרבי, דבר המתבטא באופן הנהגת החצר שלו, ובדבריו של הרבי אותם הוא משלב ב"טישים" שעורך.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בו' אייר תש"ה לאדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ. הוא חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. לאחר פטירתו של אביו בכ' אדר תשע"ב, רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות. הוא אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" לגביו.
הפגישות עם הרבי[עריכה]
ביחידות בחדרו של הרבי[עריכה]
בכ"ב טבת תשד"מ (אחרי שהורחק מחצר אביו ע"י אנשי בליעל ששנאו אותו בגלל היותו רב ואב"ד בקהילת ויז'ניץ והיה פרימער...[דרוש מקור]) היה אצל הרבי ביחידות מיוחדת אודותיה נוהג להזכיר מפעם לפעם. האדמו"ר הגיע בשעה 8:00 בערב (לערך) ונכנס ליחידות בלווית גיסו הרב טברסקי (בן האדמו"ר מטשרנוביל זצוק"ל) ושני אברכים נוספים[1] גם חברי המזכירות הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, הרב יהודה לייב גרונר, הרב ירחמיאל בנימין קליין נכנסו. לאחר כחצי שעה יצאו הנוכחים והוא נשאר עם הרבי ביחידות ממש. לאחר חצי שעה נוספת הסתיימה היחידות [2]. על פי בקשתו[3] היחידות לא הוקלטה.
תוכן מחציתה הראשון[4]:
בתחילת השיחה ביקש הרבי לשמוע דברי תורה מארץ הקודש. בהמשך, עוררם הרבי אודות הדפסת כתבי החסידות של בית וויז'ניץ ואמר כי קיבל סידור שהם הוציאו לאור ובו אי-אלו הוספות וצריך היה להדפיס הרבה יותר. הרבי גם סיפר כי הרבי הרש"ב מנע מבנו, הריי"ץ להדפיס את הכתבים שלו ושל אביו, הרבי המהר"ש, למרות שידע את גודל הרצון והתשוקה לכך. אך הרבי הריי"ץ עסק בהדפסת והפצת חסידות בשופי (אמנם רק עם בואו לארצות הברית). גם בשואה - רחמנא ליצלן - הוכח כי אלו שלא הסכימו להדפסת דבריהם ונספו - השם יקום דמם - הרי כתביהם אבדו ואילו מי שמסר את כתביו לדפוס הרי הם קיימים עד היום הזה.
בקשר למנהגים שנדפסו בסידור הנ"ל העיר הרבי כי יש צורך להדפיס את כולם, שכן כתוצאה מכך שהחסידים פזורים במקומות שונים נוצר מצב שכאשר נער נעשה "בר מצוה", אינו יודע כיצד לנהוג בפועל, וגם אביו אינו יודע להורותו... הרי צריך להיות "מנהג אבותיכם בידיכם"...
בהמשך הדברים דובר אודות שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. מישהו מהנוכחים הזכיר שיש מסורת כי אדמו"ר הזקן חיבר את ה"מהדורא בתרא" לפני ה"מהדורא קמא" ועל כך העיר הרבי שאין מקום לומר זאת בהתאם למסופר ב"הקדמת בני הגאון המחבר" כי תחילת חיבור השולחן ערוך היתה בשבת אדמו"ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש וגם, הוסיף הרבי, ע"ד הרגיל כותבים קודם "מהדורא קמא" ולאחר מכן "מהדורא בתרא"... הרבי אמר גם שבהשגחה פרטית נותרו רק ארבעה סימנים מתוך ה"מהדורה בתרא" ותחילתם "יהודה (בן תימא)...", בשם הוי' - ויש בכך רמז כי תחילת בריאת העולם הייתה בשם אלוקים ("בראשית ברא אלוקים"), אך יש לשאוף להגיע לשם הוי'.
בקשר לתוכן היחידות סיפר האדמו"ר לימים כי הרבי דיבר איתו בעניינים הנוגעים לכלל ישראל[5]. על פי עדות הרב משה דוד טובק שהשתתף ביחידות דיבר איתו הרבי גם על חוק "מיהו יהודי"[6]. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו והזכיר הרבי את הפסוק ראשיתך מצער ואחריתך יסגא מאוד[7].
בניחום אבלים אחר הסתלקות הרבנית[עריכה]
בכ"ז שבט תשמ"ח, במהלך ימי השבעה על הרבנית חיה מושקא הגיע לנחם את הרבי ששהה אז בביתו ברחוב פרזידנט. בהזדמנות זו אמר לו הרבי "הרי צריך להיות 'אוירא דארץ ישראל', החל מכל מבצר; כל מבצר מקבל מיד קשר עם ארץ ישראל ע"י 'אוירא דארץ ישראל' – המערות שבחו"ל המובילות לארץ ישראל. שיהיה בקרוב ממש, ושיהיה בעיני בשר, ו'הקיצו ורננו שוכני עפר', ונפגשים כולם בארץ הקודש, בשמחה ובטוב לבב"[8]. לימים ציין את התרשמותו בביקור זה מהפשטות והצניעות של הבית.
בחלוקת הדולרים[עריכה]
בכ' סיון תנש"א עבר יחד עם הרב אהרן שפירא. כשניגשו לרבי העניק הרבי לרב שפירא דולר והמזכיר הרב יהודה לייב גרונר אמר שזה "שפירא מארץ ישראל", הרבי הגיב בחיוך ש"ארץ ישראל" זה לא סימן והמזכיר אמר שהוא מפרדס כ"ץ ואז נתן לו הרבי דולר נוסף באומרו: "פאר [=עבור] הפצת המעיינות אין [=ב]בני ברק בקרוב ממש". לאחר שעברו הביע האדמו"ר את השתאותו מכך שהרבי זכר שפרדס כ"ץ הינה שכונה בתוך בני ברק...[9]. כשהמזכיר הרב גרונר הציגו, בירכו הרבי: "ברכה והצלחה". הוא הציג את בנו כשאומר שנהיה עכשיו חתן והרבי בירכו: "שיהיה בשעה טובה, ובנין עדי עד" ונתן לו דולר עבור עצמו ודולר "עבור השידוך, עבור החתונה". לחתן נתן הרבי עוד שני דולר באומרו: "פאר צוזאמען איר מיטן כלה [=עבורך ועבור הכלה], זאל זיין [=שיהיה] בנין עד עד ובנים ובנות עוסקים בתורה ומצוותיה ע"פ תורת החסידות, בשורות טובות והצלחה רבה. לאחר מכן הציג הוא בן נוסף באומרו שהוא ראוי כבר לעשות שידוך והרבי שאל: "הוא כבר לאחרי שמונה עשרה שנים?" והוא השיב: "הוא בשנה השמונה עשרה", והרבי ענה: "נו, אין די זאכן [=בדברים אלו] הרי "כל המקדים הרי זה משובח""[10].
בחלוקת דולרים בזאל הגדול[עריכה]
בא' תמוז תש"נ עבר בתחילת חלוקת הדולרים שבזאל הגדול שהתקיימה אחרי תפילת ערבית וכשניגש ביקש בלחש דבר מה במשך רגעים ארוכים, והרבי בירך: "בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה, זאל ער זיין געזונט [=שהוא יהי' בריא]", נתן לו עוד דולר והוסיף: "בשורות טובות כפלים לתושיה"[11].
הקשר עם חב"ד[עריכה]
האדמו"ר אומר, כי על ידי לימוד בספר התניא, מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי החסידות ואכן ידיו רב לו בחסידות חב"ד ואף בתורתו של הרבי.
בשנת תשנ"ח סיפר ב'טיש' סיפור מופת מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר רבות מופתי. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של חסידות חב"ד, מדבר על המאורע הספציפי ועל חב"ד בכלל.
בשנת תשס"ט בג' תמוז, בהתוועדות המרכזית הנערכת בשיכון ויז'ניץ מדי ליל שבת, בהשתתפות אלפי חסידים, פתח בניגון צמאה לך נפשי, ולאחר-מכן אמר:"מפעלו האדיר של הרבי - למען כלל ישראל בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל השלוחים, כאשר רבבות יהודים, סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים בבתי חב"ד מקום להתפלל בו, ללמוד, ולטעום דבר בכשרות מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו בארצות הברית, מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, ועל ידי הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.
זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, והרה"ק רבי אהרן מבעלזא עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע הרבי מליובאוויטש, הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות."
בסיום שיחתו, הורה האדמו"ר לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את הניגון ד' בבות לאדמו"ר הזקן[12].
בחודש כסלו תש"ע השתתף במפגש עם הרב יואל כהן, בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות על פי משנת חסידות חב"ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי החסידות. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, והמשפיעים הרב אברהם מנדל ווכטר והרב אהרן שפירא.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 116-118.
קישורים חיצונים[עריכה]
- ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר באתר
- ניגון חב"ד ב'טיש' בויז'ניץ
- הרב סיפר לחסידי ויז'ניץ על "כוחו האדיר של הרבי"
- בביקור המשלחת החב"דית: הרבי מויזניץ' חשף פרטים מה'יחידות'
| הקודם: האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ |
אדמו"רי ויז'ניץ מכ' אדר תשע"ב |
הבא: - |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ ביומן התמים צבי הירש רסקין - תלמיד ב-770 באותה תקופה. נכתב שנכנס עם גיסו, גבאיו ואדם נוסף
- ↑ עפ"י ספר יומן רישומה של שנה - מיומני תלמידי קבוצה תשד"מ
- ↑ יומן רסקין דלעיל
- ↑ הפרטים דלקמן נדפסו בספר רישומה של שנה שראה אור קרוב לשעת התרחשות הדברים (בתשמ"ה) עם ההבהרה שזהו "ללא כל אחריות לגבי דיוק הדברים, כמובן, וגם, מטבע הדברים, לא יכולנו לשמור על סדר קדימת ואיחור הדברים", וכן תוך ציון ש"חלק מהנ"ל נמסר ע"י המזכיר הריל"ג שי' במסיבת מלוה-מלכה מיוחדת של צאצאי אדמו"ר הזקן שהתקיימה במוצש"ק פ' וארא"
- ↑ הודפס בחוברת "פונעם רבינס הויף" של חסידות ויז'ניץ פרשת קורח תשפ"א
- ↑ הרב משה דוד טובק, בראיון לקו "מערכת ויז'ניץ" במספר 0723709000, יום א' פרשת חוקת תשפ"א
- ↑ מפי השמועה
- ↑ בתרגום מאידיש - דברי משיח
- ↑ רבות מופתי
- ↑ 'חדשות 770 בית חיינו - גל' 91'
- ↑ על פי סרט הוידאו ויומן אחד התלמידים שהיה אז ב-770
- ↑ רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש באתר
