הבדלים בין גרסאות בדף "ירחמיאל גרשון אדלשטיין"
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
|||
| (33 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין | |שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין | ||
|כינוי= | |כינוי= | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=גרשון אדלשטיין.jpg |
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין | |תיאור= הרב גרשון אדלשטיין | ||
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז' | |תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז' | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] | |מקום פעילות=[[בני ברק]] | ||
| − | |רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]] | + | |רבותיו= רבותיו החב"דיים [[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]] |
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= | ||
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]] | |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]] | ||
}} | }} | ||
| − | הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי | + | הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי ישיבת פוניבז' הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי. |
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
| − | נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], | + | נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין ב[[ברית המועצות]], ונקרא על שם זקנו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין{{הערה|המבשר, כ סיון תשפ"ג ושם כיצד הרב [[לוי מונדשיין]] שליח הרבי בסמולנסק איתר מיקום קבורת הסבא}}. |
| − | + | בילדותו למד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק. | |
| − | רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב | + | כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב יעקב אדלשטיין, המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה. |
| + | |||
| + | רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירות [[ז'לובין]] ו[[סוראז']] שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב בעיר [[רמת גן]] עד לפטירתו ב[[תש"כ]] ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'. | ||
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד. | בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]]. | אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]]. | ||
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים. | אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים. | ||
| + | [[קובץ:הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז.jpg|ממוזער|הרב [[נפתלי אסטולין]] מגיש לרב אדלשטיין את הספר "גאון וחסיד" על אביו ר' [[זלמן לייב אסטולין]]]] | ||
| + | לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'. בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]]. | ||
| − | + | עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת [[תשע"ח]] מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי דגל התורה, אשר הוקמה כמלחמה נגד ליובאוויטש, אך עם השנים חלה התמתנות ובשנים מאוחרות, אנשי המפלגה משתדלים לא להעביר ביקורת על ליובאוויטש ואדמו"ריה. | |
| − | + | החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל. | |
| + | אחד המפעלים הבולטים שלו היה החדרת לימוד המוסר הוא שב והדגיש בכל שיעור ודרשה שנתן כי חשוב לכל אחד ואחד ללמוד מוסר.הוא אמר כי מביא את האדם לחיים מאושרים ועל כל אחד לבחור ספר מוסר שנעים לו וללמוד בו יום יום. | ||
| − | |||
| − | + | בליל [[חג השבועות]] [[תשפ"ג]] לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים. | |
| − | |||
| − | |||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]] | [[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]] | ||
| − | למרות | + | למרות ההתנגדות החריפה בפונוביז' נגד ליובאוויטש בכלל ובמיוחד סביב [[בחירות תשמ"ט]] והרקע שקדם להם שהביאו להתנגדות חריפה לליובאויטש בשנים ההם מצד מנהיגי הזרם הליטאי דאז, לא השתתף הרב אדלשטיין בהתקפות נגד ליובאוויטש על אף כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז'. |
| − | כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו{{ | + | כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{הערה|[https://col.org.il/news/27885 מסכת הידידות בין הרב אסטולין לגדולי הליטאים: מה עשה הרב אדלשטיין כשראה תלמידים קורעים שיחות של הרבי?] באתר {{COL}}}}. |
| − | במשך השנים נפגש עם | + | [[קובץ:אליעזר ברוד אדלשטיין.jpg|ממוזער|הרב [[אליעזר ברוד]] אצל הרב אדלשטיין]] |
| + | במשך השנים נפגש עם רבנים ואישים חב"דיים שונים, ומהם: בשנת תשס"ט עם השליח ר' בן ציון גגולה ממנו שמע על אמונת החסידים שהרבי הוא נביא והוא המלך המשיח בצירוף המקורות ההלכתיים לכך כשהרב אדלשטיין דן בנושא עם הרב גגולה{{הערה| הדבר היה במהלך סבב ביקוריו של גגולה אצל רבנים חשובים כשמתעד ומתמלל את תוכן השיחות}}, בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של [[מרכז רבני אירופה]] בה נכחו גם רבני חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 ראשי ה'מרכז' נפגשו עם גדולי הליטאים והאדמו"רים] באתר {{COL}}}}, בשנת תשע"ח עם המרא דאתרא של [[בני ברק]] הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] שהגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו של הרב אדלשטיין{{הערה|[https://col.org.il/news/111800 תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם] באתר {{חב"ד און ליין}}}} ובחודש אלול באותה שנה עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] שיצא זמן לא רב קודם לכן לחירות ממאסרו{{הערה|[https://col.org.il/news/112963 ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] עם הרב [[אליעזר ברוד]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741 '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934 '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}}}, עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שהגיע בפגישה מיוחדת יחד עם ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/108128 וידאו מהמעמד] באתר {{COL}}}}, ועוד רבים. | ||
| − | בחודש [[ | + | כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' [[דודי פרקש]] עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אביו 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ"א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב"ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית<ref>[https://col.org.il/news/145743 '''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די'''] באתר {{חב"ד און ליין}}</ref>. |
| − | בחודש [[ | + | בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה{{הערה|[https://col.org.il/news/59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] באתר {{COL}}}}. |
| − | + | בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/107086 במעמד ראשי הישיבה: 'צמאה לך נפשי' וד' בבות בפונביז'] באתר {{COL}}}}. | |
| + | לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב שבח צבי רוזנבלט<ref>[https://chabad.info/news/708016 '''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק'''] באתר {{חב"ד אינפו}}</ref>. | ||
| + | |||
| + | ==ספריו== | ||
| + | *'''ממגד גרש ירחים''' - על תלמוד בבלי | ||
| + | *'''הערות וביאורים על סדר הרמב"ם''' | ||
| + | *'''הערות וביאורים על הש"ס''' - כרך ראשון על מסכת בבא בתרא | ||
| + | |||
| + | סביב תחילת שנות הסמ"ך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו: | ||
| + | |||
| + | *'''שיעורי רבי גרשון''' - על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז' | ||
| + | *'''שיעורי הגרי"ג''' - שיעוריו על מסכת יבמות | ||
| + | *'''זכרון יעקב''' - שיעוריו (יחד עם שיעורי הרב [[ברוך דב פוברסקי]]) על מסכת בבא בתרא | ||
| + | *'''אסיפת שמועות''' - על מועדי השנה | ||
| + | *'''דרכה של תורה''' - בענייני דרך הלימוד | ||
| + | *'''קונטרס דעת מבינים''' - על דרכי הלימוד | ||
| + | *'''פתגם המלך''' - על חג הפורים | ||
| + | *'''ענני כבוד''' - על חג הסוכות | ||
| + | *'''חותמו של כהן גדול''' - על ימי החנוכה | ||
| + | *'''דרכי החיזוק - פרקי הדרכה''', '''דרכי החיזוק - ענייני ציבור''' - לקט משיחותיו השבועיות. שיחות אלו ואחרות התפרסמו בעלון שבועי בשם "דרכי החיזוק" | ||
| + | בשנת [[תשע"ט]] החל לצאת מדי שבוע עלון ובו לקט מדברי תורתו, בשם "ממגד גרש ירחים" | ||
| + | |||
| + | == משפחתו == | ||
| + | בתו מאירה נשואה לרב דוד לוי ראש ישיבת פוניבז'. | ||
| + | בנו הרב צבי יהודה מראשי ישיבת ארחות תורה בבני ברק . | ||
| + | בנו הרב בצלאל ראש ישיבת "אהבת אהרן", נפטר ב[[א]]' דחוה"מ [[סוכות]] [[תשפ"ד]]. | ||
| + | בנו הרב ישראל מראשי ישיבת בית מדרש עליון בבני ברק, ראש ישיבת דעת יצחק ברחובות ורב קהילת "שיח תפילה" שיכון ו' בבני ברק. | ||
| + | בנו הרב שמעון יוסף, נפטר בחיי אביו | ||
| + | בתו בילה נשואה לרב אברהם ישעיהו אדלר - ראש ישיבת ביחת דוד לצעירים. | ||
| + | בתו שושנה נשואה לרב איתמר גרבוז - ראש ישיבת ארחות תורה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | * | + | *'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל]''' {{אינפו}} |
| − | * | + | *[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין] באתר {{חב"ד און ליין}}. |
| − | {{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}} | + | *[https://chabad.info/bdh/951157/ הקשר של המנהיג הליטאי וחסידי חב"ד] {{אינפו}} |
| + | *[https://col.org.il/news/145743 כשהרב אדלשטיין זצ"ל האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די] {{COL}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/145773 הפרופ' החב"די: “הרב אדלשטיין למד עד הרגע האחרון"] {{COL}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/145832 הנכד כמעט סגר את הדלת ואז הרב אדלשטיין פתח עם חיוך גדול] {{COL}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/145779 השליח התלווה לגנץ - וסיפר על הרב החב"די של הרב אדלשטיין זצ"ל] {{COL}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/145846 הרב לאזאר ניחם את משפחת אדלשטיין: "קירב בין חוגים בעם"] {{COL}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/145864 שיחת השבוע מקדיש את מאמר הפתיחה לרב אדלשטיין זצ"ל] {{COL}} | ||
| + | |||
| + | {{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=[[אפרים דוב לנדו]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 62: | שורה 102: | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:14, 21 במרץ 2024
| ירחמיאל גרשון אדלשטיין | |
|---|---|
 הרב גרשון אדלשטיין | |
| לידה | ב' באייר תרפ"ג |
| ברית המועצות | |
| פטירה | י' בסיוון תשפ"ג |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | מנהיג הציבור הליטאי |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת פוניבז' |
| רבותיו | רבותיו החב"דיים זלמן לייב אסטולין, מרדכי אליהו שניאור, משה אקסלרוד |
הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' אייר תרפ"ג - י' סיון תשפ"ג) היה מראשי ישיבת פוניבז' הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בב' אייר תרפ"ג לאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין בברית המועצות, ונקרא על שם זקנו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין[1].
בילדותו למד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.
כשאמו חלתה בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור . כאשר עלה לארץ ישראל עם אחיו הרב יעקב אדלשטיין, המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה בכפר חב"ד וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב משה אקסלרוד רב העיירות ז'לובין וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב בעיר רמת גן עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד. אח חמיו הוא - הרב אהרן יעקב דיסקין - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב חיים שלמה דיסקין, שליח הרבי ורב העיר קריית אתא. אחות חמיו גיסא, אשת הרב ישעיהו מאטלין - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב שמשון חריטונוב. אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב נפתלי גלוסקין - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'. בחודש אייר תש"ס החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי.
עם פטירתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי דגל התורה, אשר הוקמה כמלחמה נגד ליובאוויטש, אך עם השנים חלה התמתנות ובשנים מאוחרות, אנשי המפלגה משתדלים לא להעביר ביקורת על ליובאוויטש ואדמו"ריה.
החל מפטירתו של הרב חיים קנייבסקי בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל. אחד המפעלים הבולטים שלו היה החדרת לימוד המוסר הוא שב והדגיש בכל שיעור ודרשה שנתן כי חשוב לכל אחד ואחד ללמוד מוסר.הוא אמר כי מביא את האדם לחיים מאושרים ועל כל אחד לבחור ספר מוסר שנעים לו וללמוד בו יום יום.
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.
קשריו עם חב"ד[עריכה]
למרות ההתנגדות החריפה בפונוביז' נגד ליובאוויטש בכלל ובמיוחד סביב בחירות תשמ"ט והרקע שקדם להם שהביאו להתנגדות חריפה לליובאויטש בשנים ההם מצד מנהיגי הזרם הליטאי דאז, לא השתתף הרב אדלשטיין בהתקפות נגד ליובאוויטש על אף כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז'.
כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב זלמן לייב אסטולין, בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות הלקוטי שיחות. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו [2].
במשך השנים נפגש עם רבנים ואישים חב"דיים שונים, ומהם: בשנת תשס"ט עם השליח ר' בן ציון גגולה ממנו שמע על אמונת החסידים שהרבי הוא נביא והוא המלך המשיח בצירוף המקורות ההלכתיים לכך כשהרב אדלשטיין דן בנושא עם הרב גגולה[3], בשנת תש"ע עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו גם רבני חב"ד[4], בשנת תשע"ח עם המרא דאתרא של בני ברק הרב משה יהודה לייב לנדא שהגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו של הרב אדלשטיין[5] ובחודש אלול באותה שנה עם הרב שלום מרדכי רובשקין שיצא זמן לא רב קודם לכן לחירות ממאסרו[6], בחודש שבט תשפ"ב עם הרב אליעזר ברוד לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות[7], עם הרב עזרא שוחט בחול המועד פסח תשפ"ב שקיבלו בביתו ודברו בלימוד[8], עם הרב מרדכי שמואל אשכנזי שהגיע בפגישה מיוחדת יחד עם ר' יוסף יצחק אהרונוב והרב מרדכי גולדשמיד[9], ועוד רבים.
כמו כן בחודש אדר תשע"ט קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אביו 'הוד צבי' ובירכו לרגל הבר מצווה. בחודש אלול תשפ"א קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מכפר חב"ד, לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה מאמר חסידות, כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית[10].
בחודש שבט תשע"א השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב ישעיהו וובר, כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה[11].
בחודש תשרי תשע"ח במעמד הקפות שניות של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב ברוך דוב פוברסקי והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון ד' בבות ואת הניגון צמאה לך נפשי שלימד הרבי[12].
לאחר פטירת הרב משה יהודה לייב לנדא העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרב העיר בני ברק כשלצידו יכהן הרב שבח צבי רוזנבלט[13].
ספריו[עריכה]
- ממגד גרש ירחים - על תלמוד בבלי
- הערות וביאורים על סדר הרמב"ם
- הערות וביאורים על הש"ס - כרך ראשון על מסכת בבא בתרא
סביב תחילת שנות הסמ"ך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:
- שיעורי רבי גרשון - על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'
- שיעורי הגרי"ג - שיעוריו על מסכת יבמות
- זכרון יעקב - שיעוריו (יחד עם שיעורי הרב ברוך דב פוברסקי) על מסכת בבא בתרא
- אסיפת שמועות - על מועדי השנה
- דרכה של תורה - בענייני דרך הלימוד
- קונטרס דעת מבינים - על דרכי הלימוד
- פתגם המלך - על חג הפורים
- ענני כבוד - על חג הסוכות
- חותמו של כהן גדול - על ימי החנוכה
- דרכי החיזוק - פרקי הדרכה, דרכי החיזוק - ענייני ציבור - לקט משיחותיו השבועיות. שיחות אלו ואחרות התפרסמו בעלון שבועי בשם "דרכי החיזוק"
בשנת תשע"ט החל לצאת מדי שבוע עלון ובו לקט מדברי תורתו, בשם "ממגד גרש ירחים"
משפחתו[עריכה]
בתו מאירה נשואה לרב דוד לוי ראש ישיבת פוניבז'. בנו הרב צבי יהודה מראשי ישיבת ארחות תורה בבני ברק . בנו הרב בצלאל ראש ישיבת "אהבת אהרן", נפטר בא' דחוה"מ סוכות תשפ"ד. בנו הרב ישראל מראשי ישיבת בית מדרש עליון בבני ברק, ראש ישיבת דעת יצחק ברחובות ורב קהילת "שיח תפילה" שיכון ו' בבני ברק. בנו הרב שמעון יוסף, נפטר בחיי אביו בתו בילה נשואה לרב אברהם ישעיהו אדלר - ראש ישיבת ביחת דוד לצעירים. בתו שושנה נשואה לרב איתמר גרבוז - ראש ישיבת ארחות תורה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל
- ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין באתר
. - הקשר של המנהיג הליטאי וחסידי חב"ד
- כשהרב אדלשטיין זצ"ל האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די
- הפרופ' החב"די: “הרב אדלשטיין למד עד הרגע האחרון"
- הנכד כמעט סגר את הדלת ואז הרב אדלשטיין פתח עם חיוך גדול
- השליח התלווה לגנץ - וסיפר על הרב החב"די של הרב אדלשטיין זצ"ל
- הרב לאזאר ניחם את משפחת אדלשטיין: "קירב בין חוגים בעם"
- שיחת השבוע מקדיש את מאמר הפתיחה לרב אדלשטיין זצ"ל
| הקודם: חיים קנייבסקי |
מנהיג הציבור הליטאי ט"ו אדר שני תשפ"ב - י' סיון תשפ"ג |
הבא: אפרים דוב לנדו |
הערות שוליים
- ↑ המבשר, כ סיון תשפ"ג ושם כיצד הרב לוי מונדשיין שליח הרבי בסמולנסק איתר מיקום קבורת הסבא
- ↑ מסכת הידידות בין הרב אסטולין לגדולי הליטאים: מה עשה הרב אדלשטיין כשראה תלמידים קורעים שיחות של הרבי? באתר
- ↑ הדבר היה במהלך סבב ביקוריו של גגולה אצל רבנים חשובים כשמתעד ומתמלל את תוכן השיחות
- ↑ ראשי ה'מרכז' נפגשו עם גדולי הליטאים והאדמו"רים באתר
- ↑ תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם באתר
- ↑ ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות באתר
- ↑ הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק באתר
- ↑ ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק באתר
- ↑ וידאו מהמעמד באתר
- ↑ כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב"די באתר
- ↑ חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך באתר
- ↑ במעמד ראשי הישיבה: 'צמאה לך נפשי' וד' בבות בפונביז' באתר
- ↑ תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק באתר
