אהרן יעקב דיסקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אהרן יעקב דיסקין (?-כ"ו תמוז תשל"ד) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם אביו של הרבי, ולאחר סיום מלחמת העולם השניה עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו הרב שמעון משה דיסקין רבה של לכוביץ'.

בסביבות שנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו בעיירה לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה לאלמא אטא וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר תולדות לוי יצחק של הרב נפתלי צבי גוטליב.

עם סיום מלחמת העולם השניה הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת 'הבריחה הגדולה' והתעכב במשך מספר שנים בצרפת ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.

בחודש מנחם אב תשי"ג נסע לביקור בחצר הרבי, ובמהלך ההתוועדות הסמוכה ליום היארצייט של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ההתוועדות לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר בחרקוב (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי.

זכה לכשרון דיבור יוצא מגדר הרגיל, והיה הנואם הראשי במסיבות והאירועים שאורגנו על ידי חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנים הראשונות לנשיאות הרבי.


נפטר בכ"ו תמוז תשל"ד, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה]