שלום איידלמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלום איידלמן בהתוועדות

הרב שלום איידלמן (איידעלמאן) (תרצ"וט"ז ניסן תש"פ), היה שליח הרבי לקזבלנקה מרוקו.

תולדות חיים

נולד בשנת תרצ"ו לאביו הרב אריה דוב ולאמו מרת סלאווא איידלמן במוסקבה. בגיל 9 יצא עם משפחתו מברית המועצות בבריחה הגדולה דרך פולין, אל פריז.

למד בתומכי תמימים ברינואה, ולמרות בקשתו מהרבי להגיע וללמוד ב-770 לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים ברינוא'.

בתקופת בחרותו, יחד עם הרב הלל פבזנר בהכוונת הרבי איתר ספרים וכתבי יד עתיקים בכלל וכתבי חסידות, כאשר התאפשר שלחם לרבי, ובמקרים אחרים שלחו צילומים[1].

בשנת תשט"ז בעקבות המקרה שקרה בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד, שלח הרבי שלוחים מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי"ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.

בשליחות הרבי במרוקו

בשנת תשי"ט, עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות במרוקו. היציאה עצמה נעשתה בזאת חנוכה - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו גיטל לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי"ט כסלו. החל מאז שימש הרב שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.

ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר.

בעת ביקורו של שז"ר בתשל"ג, אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל הרב שלום איידלמן, מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו במרוקו[2].

ראש הישיבה וראש הכולל

במשך שנים רבות עמד בראשות הישיבה והכולל אשר כללו מוסדות בהם התחנכו ילדים, בחורים וגם נשואים:

ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו.

כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספריה על שם הרבנית חיה מושקא.

בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות.

בית מדרש לסופרות - בו למדו הלכות וייצור סת"ם ובו ייצרו בתי תפילין, רצועות, קלף, ובמקביל הסופרים כתבו את התפילין והמזוזות אשר הופצו במרוקו ובמדינות ערביות נוספות כמו לבנון.

בית מדרש לשוחטים - בו הרב איידלמן לימד שחיטה ופיקח על מערכת שחיטה.

פטירתו ורעייתו ממלאת מקומו

נפטר ביום טוב שני של גלויות - ט"ז ניסן תש"פ, בגיל 84 לאחר שנדבק בוירוס הקורונה[3]. נטמן ביום טוב שני בקזבלנקה מרוקו. וכעבור זמן הועבר ארונו לירושלים ולאחר הלויית רבת משתתפים נטמן בהר הזיתים בירושלים.

בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

רעייתו הרבנית גיטל איידלמן ממשיכה בשליחות גם לאחר פטירת בעלה. ומנהלת מוסדות, בתי כנסת פעילות נשים וילדים ומקוואות במתחם כולל אהלי יוסף יצחק חב"ד במרכז קזבלנקה.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז, נד.
  • השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית, ראיון עם השליחה הרבנית גיטל איידלמן שבועון בית משיח 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.
  • שלום, שלם בגופו, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1287 ע' 36–37.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)