הבדלים בין גרסאות בדף "מינוי מלך המשיח"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
{{לשכתב|בלתי ערוך}}{{מקורות}}
 
{{לשכתב|בלתי ערוך}}{{מקורות}}
 +
מצוות '''מינוי מלך''' היא אחת מתרי"ג מצוות התורה, כנאמר "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו", ה' הוא הבוחר את מלכי ישראל על ידי עבדיו הנביאים, והם המעמידים את המלך ומושחים אותו בשמן המשחה.
  
מצוות מינוי מלך היא אחת מתרי"ג מצוות התורה, כנאמר "שום תשים
+
==בחירת בית דוד==
עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו", ה' הוא הבוחר את מלכי ישראל על ידי
+
מאז שבחר ה' בבית [[דוד]], כל מלך העומד מבניו אינו צריך לא את בחירתו של ה[[נביא]] ולא [[שמן]] המשחה. אך גם לאחר מכן מצוות מינוי מלך לא בטלה והיא מתבטאת בחיוב המוטל עלינו להעמיד את המלכות בידיו של אותו מלך מבית דוד ולקבל עלינו את עולו, וכדברי התלמוד ירושלמי{{הערה|סנהדרין פרק ב' הלכה ו'}} "אשים לא נאמר אלא תשים דאת שוי עלך" [שאתה תעמיד על עצמך].
עבדיו הנביאים, והם המעמידים את המלך ומושחים אותו בשמן המשחה.
 
  
==בחירת בית [[דוד]]==
+
גם [[מלך המשיח]] לא אנו בוחרים אותו - המשיח הוא "מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו", ולכן הוא חייב להיות מבית דוד שלהם הובטחה המלוכה, אך עלינו הזכות והאחריות לבקש אותו ולקבל עלינו את מלכותו.
מאז שבחר ה' בבית דוד, כל מלך העומד מבניו אינו צריך לא את בחירתו
 
של ה[[נביא]] ולא [[שמן]] המשחה. אך גם לאחר מכן מצוות מינוי מלך לא בטלה
 
והיא מתבטאת בחיוב המוטל עלינו להעמיד את המלכות בידיו של אותו מלך מבית דוד ולקבל עלינו את עולו, וכדברי התלמוד ירושלמי "אשים לא
 
נאמר אלא תשים דאת שוי עלך" [שאתה תעמיד על עצמך]{{דרוש מקור}}.
 
  
גם [[מלך המשיח]] לא אנו בוחרים אותו{{דרוש מקור}}. המשיח הוא "מלך אשר יבחר ה'
+
וכמו שכתוב "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם". ונאמר על כך בירושלמי{{הערה|ברכות פרק ב' הלכה ד'}} "אהן מלכא משיחא' [זה מלך המשיח] שיבוקש על ידי העם.
אלוקיך בו", ולכן הוא חייב להיות מבית דוד שלהם הובטחה המלוכה, אך
 
עלינו הזכות והאחריות לבקש אותו ולקבל עלינו את מלכותו.
 
  
וכמו שכתוב "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם". ונאמר על כך
+
==אין מלך בלא עם==
בירושלמי {{הבהרה|איפה בירושלמי?}} "אהן מלכא משיחא' [זה מלך המשיח] שיבוקש על ידי העם.
 
  
==[[אין מלך בלא עם]]==
+
בנוסף לעצם המצווה של מינוי המלך, מזכיר רבינו-בחיי בפירושו על התורה{{הבהרה|בראשית לח, ל. במדבר כב, ב.}} את הכלל "[[אין מלך בלא עם]]". מבחינה מציאותית, המלך לעולם לא יוכל להיות מלך אם לא יהיה עם שמקבל אותו.
  
בנוסף לעצם המצווה של מינוי המלך, מזכיר רבינו-בחיי בפירושו על
+
כלל זה מתבטא גם בהלכה אשר כל מלך העומד על ישראל בין על ידי נביא ובין בירושה, נעשה למלך רק כאשר העם מקבל את מלכותו של המלך.
התורה{{הבהרה|איפה ברבנו בחיי?}} את הכלל "[[אין מלך בלא עם]]". מבחינה מציאותית, המלך לעולם לא
 
יוכל להיות מלך אם לא יהיה עם שמקבל אותו.  
 
  
כלל זה מתבטא גם בהלכה
+
עניין זה של כח העם בהכתרת המלך אנו מוצאים גם בדבריו של [[הרבי]]{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח}}:
אשר כל מלך העומד על ישראל בין על ידי נביא ובין בירושה, נעשה למלך רק
 
כאשר העם מקבל את מלכותו של המלך.
 
  
עניין זה של כח העם בהכתרת המלך אנו מוצאים גם בדבריו של [[הרבי]]{{דרוש מקור}}:
+
"מציאותו של המלך תלויה בהעם, "[[אין מלך בלא עם]]", כלומר, אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי ביחד עם זה (ואדרבה - בגלל זה) פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "[[יחי המלך]]" (כפי שמצינו גם במלכות בית [[דוד]]), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי המלך, חיים של מלך.. ובזה גופא "יצלח מלכא.. כי התפילה היא על החיים וההצלחה".
  
"מציאותו של המלך תלויה בהעם, "[[אין מלך בלא עם]]", כלומר, אף על פי שנקראים
+
אם בכל מלך כה חשוב הקשר עם העם, כשאנו עוסקים במלך המשיח הקשר של 'מלך - עם' מודגש ופנימי הרבה יותר, וכפי שמבאר בהמשך דבריו:
"עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי ביחד עם זה (ואדרבה - בגלל זה)
 
פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "[[יחי המלך]]" (כפי שמצינו גם במלכות בית [[דוד]]), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי
 
המלך, חיים של מלך.. ובזה גופא "יצלח מלכא.. כי התפילה היא על החיים
 
וההצלחה".
 
  
אם בכל מלך כה חשוב הקשר עם העם, כשאנו עוסקים במלך המשיח
+
"בנוגע למלך המשיח מודגש ביותר הקשר והשייכות לכל ישראל - שעצם נשמתם, בחינת ה[[יחידה]], היא ניצוץ מנשמתו של משיח, ולכן, גם העניין ד"[[אין מלך בלא עם]]" (תוכן הכרזת העם "[[יחי המלך]]") הוא בהדגשה יתירה אצל [[מלך המשיח]]".
הקשר של 'מלך - עם' מודגש ופנימי הרבה יותר, וכפי שמבאר בהמשך דבריו:
 
  
"בנוגע למלך המשיח מודגש ביותר הקשר והשייכות לכל ישראל - שעצם נשמתם,
+
הקשר בין כל יהודי למלך המשיח הוא קשר מבחינת ה'יחידה' - הדרגה הפנימית והעמוקה שבנשמה, זהו קשר על-מודע שקיים אצל כל יהודי בכל מצב, בין גדול בין קטן, בין [[צדיק]] ובין שאינו.
בחינת ה[[יחידה]], היא ניצוץ מנשמתו של משיח, ולכן, גם העניין ד"[[אין מלך בלא עם]]"
 
(תוכן הכרזת העם "[[יחי המלך]]") הוא בהדגשה יתירה אצל [[מלך המשיח]]".
 
 
 
הקשר בין כל יהודי למלך המשיח הוא קשר מבחינת ה'יחידה' - הדרגה
 
הפנימית והעמוקה שבנשמה, זהו קשר על-מודע שקיים אצל כל יהודי בכל
 
מצב, בין גדול בין קטן, בין [[צדיק]] ובין שאינו.
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 +
* [[מינוי הרבי כמלך המשיח]]
  
*[[מינוי הרבי כמלך המשיח]]
+
{{גאולה ומשיח}}
 
+
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מלך המשיח]]
 
[[קטגוריה:מלך המשיח]]
 
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]
 
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]
 
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
 

גרסה מ־11:02, 5 ביולי 2023

לשכתב.png יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: בלתי ערוך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מצוות מינוי מלך היא אחת מתרי"ג מצוות התורה, כנאמר "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו", ה' הוא הבוחר את מלכי ישראל על ידי עבדיו הנביאים, והם המעמידים את המלך ומושחים אותו בשמן המשחה.

בחירת בית דוד

מאז שבחר ה' בבית דוד, כל מלך העומד מבניו אינו צריך לא את בחירתו של הנביא ולא שמן המשחה. אך גם לאחר מכן מצוות מינוי מלך לא בטלה והיא מתבטאת בחיוב המוטל עלינו להעמיד את המלכות בידיו של אותו מלך מבית דוד ולקבל עלינו את עולו, וכדברי התלמוד ירושלמי[1] "אשים לא נאמר אלא תשים דאת שוי עלך" [שאתה תעמיד על עצמך].

גם מלך המשיח לא אנו בוחרים אותו - המשיח הוא "מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו", ולכן הוא חייב להיות מבית דוד שלהם הובטחה המלוכה, אך עלינו הזכות והאחריות לבקש אותו ולקבל עלינו את מלכותו.

וכמו שכתוב "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם". ונאמר על כך בירושלמי[2] "אהן מלכא משיחא' [זה מלך המשיח] שיבוקש על ידי העם.

אין מלך בלא עם

בנוסף לעצם המצווה של מינוי המלך, מזכיר רבינו-בחיי בפירושו על התורה[דרושה הבהרה] את הכלל "אין מלך בלא עם". מבחינה מציאותית, המלך לעולם לא יוכל להיות מלך אם לא יהיה עם שמקבל אותו.

כלל זה מתבטא גם בהלכה אשר כל מלך העומד על ישראל בין על ידי נביא ובין בירושה, נעשה למלך רק כאשר העם מקבל את מלכותו של המלך.

עניין זה של כח העם בהכתרת המלך אנו מוצאים גם בדבריו של הרבי[3]:

"מציאותו של המלך תלויה בהעם, "אין מלך בלא עם", כלומר, אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי ביחד עם זה (ואדרבה - בגלל זה) פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "יחי המלך" (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי המלך, חיים של מלך.. ובזה גופא "יצלח מלכא.. כי התפילה היא על החיים וההצלחה".

אם בכל מלך כה חשוב הקשר עם העם, כשאנו עוסקים במלך המשיח הקשר של 'מלך - עם' מודגש ופנימי הרבה יותר, וכפי שמבאר בהמשך דבריו:

"בנוגע למלך המשיח מודגש ביותר הקשר והשייכות לכל ישראל - שעצם נשמתם, בחינת היחידה, היא ניצוץ מנשמתו של משיח, ולכן, גם העניין ד"אין מלך בלא עם" (תוכן הכרזת העם "יחי המלך") הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח".

הקשר בין כל יהודי למלך המשיח הוא קשר מבחינת ה'יחידה' - הדרגה הפנימית והעמוקה שבנשמה, זהו קשר על-מודע שקיים אצל כל יהודי בכל מצב, בין גדול בין קטן, בין צדיק ובין שאינו.

ראו גם


הערות שוליים

  1. סנהדרין פרק ב' הלכה ו'
  2. ברכות פרק ב' הלכה ד'
  3. שיחת ב' ניסן תשמ"ח