הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת נדרים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{פירוש נוסף|נוכחי=[[מסכת נדרים]]|אחר=מהות ומנהגי התרת נדרים|ראו=[[התרת נדרים]]}} | |
ב'''מסכת נדרים''' יש 11 פרקים ו90 דפים. | ב'''מסכת נדרים''' יש 11 פרקים ו90 דפים. | ||
המסכת עוסקת בדיני נדרים, הפרת הבעל והתרת החכם. | המסכת עוסקת בדיני נדרים, הפרת הבעל והתרת החכם. | ||
| − | == | + | == ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] == |
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[נדר]]}} | ||
נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן. | נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן. | ||
| − | למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]] | + | למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של [[נדר]] היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}} |
| − | כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו, | + | כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | === | + | === ביאורים נוספים === |
ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] במסכת הינם על [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4aaa62d0-abaa-4d75-83fa-e38fefb21de7&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=209 פרק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=211 פרק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=212 פרק חמישי], ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=213 פרק תשיעי] | ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] במסכת הינם על [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4aaa62d0-abaa-4d75-83fa-e38fefb21de7&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=209 פרק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=211 פרק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=212 פרק חמישי], ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=213 פרק תשיעי] | ||
| + | == ביאורי הרבי == | ||
| + | בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי. | ||
| + | |||
| + | משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם [[נדר]] שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו. | ||
| + | ===נזיפה=== | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[נזיפה]]}} | ||
| + | הרבי{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם: | ||
| + | |||
| + | 1. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת. | ||
| + | |||
| + | 2. '''נידוי''' חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם. | ||
| + | |||
| + | 3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה. | ||
| + | ===ביאורים נוספים === | ||
| + | *'''מסכת נדרים.''' ענין הנדרים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15945&hilite=8a310389-6343-467d-af1b-9787de13ae15&st=יבמות&pgnum=24 תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 222 (עמ' 243)] | ||
| + | |||
| + | *'''מ א.''' טבילה ב[[מעיין]]. '''[[מעיין|לערך מתומצת]]''' | ||
| + | |||
| + | *'''סב א.''' וקדשתו, לכל דבר שב[[קדושה]], לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)] | ||
| + | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
| − | + | *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=2&format=pdf מסכת נדרים] {{הב}} | |
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| + | {{שס}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020
ערך זה עוסק בבמסכת נדרים יש 11 פרקים ו90 דפים.
המסכת עוסקת בדיני נדרים, הפרת הבעל והתרת החכם.
תוכן עניינים
ביאורי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה]
| ערך מורחב – נדר |
נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.
למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר אדמו"ר הצמח צדק[1] כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את הבהמה לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות אותיות דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.[2]
כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,[3] הוא נאמן לאוסרה עליו.[4] ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.[5]
ביאורים נוספים[עריכה]
ביאורי אדמו"ר הצמח צדק במסכת הינם על פרק ראשון, פרק רביעי, פרק חמישי, ופרק תשיעי
ביאורי הרבי[עריכה]
בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי.
משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם נדר שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.
נזיפה[עריכה]
|
| ערך מורחב – נזיפה |
הרבי[6] מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:
1. חרם, שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר במסכת סנהדרין[7] "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.
2. נידוי חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.
3. נזיפה, אף אינה מצריכה הרחקה.
ביאורים נוספים[עריכה]
- מ א. טבילה במעיין. לערך מתומצת
- סב א. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)
קישורים חיצונים[עריכה]
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
