הבדלים בין גרסאות בדף "אחי תמימים ראשון לציון"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (עריכה כללית והרחבה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש. | ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש. | ||
| − | + | הישיבה נסגרה בשנת [[תשמ"ג]] ונפתחה שוב ב[[אלול]] [[תשמ"ו]]. בשנת [[תש"נ]] היא עברה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]]. | |
==הקמת וביסוס הישיבה== | ==הקמת וביסוס הישיבה== | ||
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]] | [[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]] | ||
| − | [[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין | + | [[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד''']] |
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו. | הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו. | ||
בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר. | בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר. | ||
| + | |||
| + | הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1655.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה]}}, בנתינת השם לישיבה{{הערה|שם=א'תסה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1465.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה]}} ואף בנוסח השלטים שהיו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5365.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה]}}. | ||
בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]]. | בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]]. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]]. | בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]]. | ||
| − | ב[[ח' באדר]] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק. | + | ב[[ח' באדר א']] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8949.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט].}}. |
ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק. | ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק. | ||
| − | ==לאחר פטירתו של הרב ברוק== | + | ===לאחר פטירתו של הרב ברוק=== |
לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה. | לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה. | ||
| − | הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות. | + | הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}. |
| + | |||
| + | בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב [[אליהו קוק]]. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]]. | ||
| + | |||
| + | בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה. | ||
| + | |||
| + | ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]]. | ||
| − | + | בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד. | |
| − | |||
| − | + | בהמשך מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]]. | |
| − | == | + | == מבנה הישיבה == |
| + | המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות. | ||
| − | הישיבה | + | בשנת [[תשט"ו]], כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3654.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4362.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב]}} (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") וב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4653.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג]}}. |
| − | + | כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4039.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4279.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט]}}, היא הושלמה רק לאחר פטירתו ב[[ט"ו כסלו]] [[תש"ל]] ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}. | |
| − | + | כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר. | |
| − | + | ==פעילות הישיבה== | |
| − | + | בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי. | |
| − | + | בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], [[סופר סת"ם|ספרות סת"ם]] ועוד. | |
==הצוות בישיבה== | ==הצוות בישיבה== | ||
| + | במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה. | ||
{{טורים|מספר=3|תוכן= | {{טורים|מספר=3|תוכן= | ||
| − | *הרב [[חיים שאול ברוק]] - [[משפיע]] | + | *הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה) |
| − | *הרב [[ | + | *הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה) |
| − | *הרב [[ | + | *הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו) |
| − | *הרב [[אלעזר ליפש]] - | + | *הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשנ"ו - תשס"ה) |
| − | *הרב [[יצחק דרוזינן]] - | + | *הרב [[אלעזר ליפש]] - ר"מ |
| − | *הרב [[בן ציון ליפסקר]] - | + | *הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר"מ |
| − | *הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - | + | *הרב [[בן ציון ליפסקר]] - ר"מ |
| − | *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - | + | *הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - ר"מ |
| − | *הרב [[פנחס נוישטט]] - | + | *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - ר"מ |
| − | *הרב [[יעקב הורוביץ]] - | + | *הרב [[פנחס נוישטט]] - ר"מ |
| − | *הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני | + | *הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע |
| − | *הרב [[אליעזר ברוד]] - | + | *הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח) |
| − | *הרב [[אשר אייזנבך]] - | + | *הרב [[אליעזר ברוד]] - ר"מ |
| − | * הרב [[משה הורביץ]] - | + | *הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע |
| − | *הרב [[ | + | * הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ |
| + | * הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה) | ||
}} | }} | ||
| שורה 100: | שורה 112: | ||
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}} | * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}} | ||
| − | {{ | + | {{תומכי תמימים}} |
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]] | [[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]] | [[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]] | ||
גרסה מ־10:07, 15 באוקטובר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה על ידי המשתמש חלוקת קונטרסים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ישיבת אחי תמימים ראשון לציון הייתה סניף ישיבה קטנה של רשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, שנפתחה בראשון לציון בשנת תשי"ב, ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.
הישיבה נסגרה בשנת תשמ"ג ונפתחה שוב באלול תשמ"ו. בשנת תש"נ היא עברה לבניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד עד לסגירתה בשנת תשס"ה.
תוכן עניינים
הקמת וביסוס הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ב על ידי הרב חיים שאול ברוק, שכיהן קודם לכן כמשפיע ומנהל רוחני של ישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר שהעביר את תפקידו לרב שלמה חיים קסלמן החל לעסוק בהוראת הרבי בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כמשפיע, ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.
בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב יעקב פלס (שניהל אז את אגודת יוצאי קישינוב והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' יוסף שמוטקין ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.
הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה[1], בנתינת השם לישיבה[2] ואף בנוסח השלטים שהיו בה[3].
בשנת תשכ"ד מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב מרדכי גולדברג.
בשנת תשכ"ה חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים בבית הרפואה. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם הישיבה בכפר והישיבה בלוד. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה בכפר חב"ד ולוד, וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף בר"ח אדר.
בח' באדר א' הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק[4].
בי"ב ניסן תשכ"ה נפטר הרב ברוק.
לאחר פטירתו של הרב ברוק
לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב יעקב יוסף רסקין, והרב מנחם מענדל ברוק יהיו חברי הנהלת הישיבה.
הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת תומכי תמימים לוד, אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות[5].
בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב אליהו קוק.
בשנת תשמ"א התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב אברהם סלומון.
בעקבות פתיחת ישיבת הבוכרים בשנת תשמ"ג, חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.
בחודש תשרי תשמ"ו נסעו אל הרבי הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן בחודש אלול של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב יהושע זליג פלדמן.
בשנת תש"נ עברה הישיבה לכפר חב"ד.
בהמשך מונה הרב ברוך שלמה בליזינסקי לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת תשס"ה.
מבנה הישיבה
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות לבית הכנסת חב"ד המקומי בראשון לציון, וכראש הישיבה מונה הרב חיים שאול ברוק[2]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.
בשנת תשט"ו, כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש[6] (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") ובחודש מנחם אב תשט"ז הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל חנוכת הבית[7].
כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים[8], היא הושלמה רק לאחר פטירתו בט"ו כסלו תש"ל ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'[9].
כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.
פעילות הישיבה
בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.
בישיבה פעלו חוגים מיוחדים לשחיטה, ספרות סת"ם ועוד.
הצוות בישיבה
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- הרב חיים שאול ברוק - מייסד, ראש ישיבה, משפיע, ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
- הרב משה צבי הלפרין - ראש ישיבה ור"מ (תשכ"ה - תשנ"ה)
- הרב יהושע זליג פלדמן - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
- הרב ברוך שלמה בליז'ינסקי - ראש ישיבה ור"מ (תשנ"ו - תשס"ה)
- הרב אלעזר ליפש - ר"מ
- הרב יצחק דרוזינן - ר"מ
- הרב בן ציון ליפסקר - ר"מ
- הרב מאיר שלום בליז'ינסקי - ר"מ
- הרב פנחס טודרוס אלטהויז - ר"מ
- הרב פנחס נוישטט - ר"מ
- הרב יעקב הורוביץ - משפיע
- הרב אליהו קוק - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
- הרב אליעזר ברוד - ר"מ
- הרב אשר אייזנבך - משפיע
- הרב משה הורביץ - ר"מ
- הרב חיים פרוס - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
- הנהלת הישיבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- הרב מנחם מענדל ברוק - חבר ההנהלה
- הרב יעקב יוסף רסקין - חבר ההנהלה
- הרב אליהו קוק - מנהל וראש הישיבה.
- הרב שמעון משה דיסקין - חבר ההנהלה
- הרב מרדכי גולדברג - מנהל
- הרב אברהם סלומון - מנהל.
בוגרי הישיבה
- הרב אסף חנוך פרומר, משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה
- הרב חיים אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב
- הרב נחום יצחק גורליק, שליח הרבי בקאזאן, רוסיה
- הרב אברהם יצחק ששונקין, משפיע קהילת חב"ד בתענך
- הרב זושא וולף, עורך סדרת ימי תמימים ומנהל סניף חברת jem בארץ הקודש
- הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
- הרב לוי יצחק הבלין מנכ"ל מוסדות חב"ד בקריית גת.
גלריית תמונות
הכניסה לבניין הפנימיה
הרב הלפרין במסירת שיעור בישיבה
שיעור בישיבה
חזית בניין הזאל
תמונה של כמה מתלמידי הישיבה
זאל הישיבה
חדר האוכל בישיבה
קישורים חיצוניים
- מענדל אמיתי, ישיבה של הרבי, קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע"ח
- גלריית תמונות מהישיבה באתר שטורעם. נט
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה
- ↑ 2.0 2.1 אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה
- ↑ אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה
- ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט.
- ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז.
- ↑ אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב
- ↑ אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג
- ↑ אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ.
