ועד סעודת שלמה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוודים גדולים להרתחת התה והקפה ב'לשכה'

ועד סעודת שלמה הוא ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. הועד פועל מתוך לשכת עושי חביתין (המכונה בעיקר ‘הלשכה') - חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט).

היסטוריה[עריכה]

שבירת הצום בעזרת הוועד

בשנים הראשונות לא היו ב-‏770 כל האמצעים לרווחת באי המקום. מלבד מספר ברזי מים, לא היה כלום. באחת ההתוועדויות הרבי אף דיבר על כך בחריפות, ובין הדברים אמר שאפילו מי שרוצה לשתות רק מים - אין לו כוס והוא נאלץ לשתותם מספל.

בעקבות זאת, כדי לתקן את העניין, קנו הגבאים מכונה קטנה של תה שאפשר היה לקבל ממנה תה החל מהשעה תשע בבוקר. מובן שאין הקומץ משביע את הארי, ובפרט בימי תשרי שהמו באלפי חסידים שנתקבצו מכל רחבי העולם.

במוצאי שבת כ"ף מנחם אב תשמ"ו קרה אסון בשכונה, כאשר יהודי צרפתי וערירי צבאי 770 נמצא ללא רוח חיים[1].

במוצאי שבת שלאחר האסון הזה, ארגן "ועד המימוש" התוועדויות בה נשא דברים בין היתר המרא דאתרא הרב יהודה קלמן מארלו.

כיוון שזכר האסון היה עדיין טרי וכואב, זה היה הנושא המרכזי בדבריו של הרב. הוא הזכיר את הכתוב באותה פרשה על הרוג שנמצא בדרך ולא ידוע מי רצחו, ועל כך אומר רש"י "ידינו לא שפכו את הדם הזה - לא הנחנוהו בלא לוויה". הרב מארלו אמר, שכדי לעשות תיקון לעניין הזה, כדאי שיתחילו לחלק בכל שבת אוכל ב-‏770.

הועד שהוקם נשא את השם "ועד סעודת שלמה", על שמו של הקדוש הנרצח - ר' שלמה פישמן.

את ניהול הוועד לקח על עצמו ר' יהודה בלסופסקי[2]

הרבי נכנס לתפילת ערבית בסיום הצום ועובר בסמיכות לשולחן של ועד סעודת שלמה

הוועד התחיל את פעולתו לקראת שבת פרשת כי תצא תשמ"ו, אז הוכן סיר הטשולנט הראשון[3]

במוצאי שמחת תורה תשמ"ז עבר ר' יהודה ב'כוס של ברכה'. הרבי מילא את כוסו ועשה תנועה בידו הקדושה. הוא הוסיף ונתן לר' יהודה בקבוק משקה ובירך ‘שיהיה בהצלחה רבה'.

בהמשך, קיבל ר' יהודה את האחריות גם על מכונת התה הקטנה, והוא החליפה במכונה גדולה וחדישה שעבדה תמיד בחלק המזרחי של 770 מתחת לעזרת נשים איסטערן פארקווי. כך הלכה הלשכה והתפתחה ורבים נהנו ממנה.

עד לשנים האחרונות, אוחסנו כלי הוועד בכל מיני פינות ב-‏770 מבלי שיהיה לזה מקום מסודר. לאחר שבנו והרחיבו את הכניסה החדשה ל-‏770 - הרחיבו ופתחו גם מתחת לעזרת נשים איסטערן פארקווי - ואז שיכנו את הלשכה בחדר מיוחד - שם הוא מקומה הנוכחי עד היום הזה.

דו"ח לרבי[עריכה]

ר' יהודה נהג להכניס לרבי דו"ח בכל פעם על פעילות הוועד. באחת הפעמים הכניס ר' יהודה דו"ח לרבי, והרבי הוציא שטר של 20$ ומענה קודש: "וגדול הזכות".

בתשעה באב (נדחה) תנש"א דיבר הרבי שיחה לפני תפלת ערבית. בין הדברים הזכיר הרבי את הענין של ‘סעודת שלמה בשעתה'. כרגיל בכל סיום צום, חילקה הלשכה אוכל לקהל המתפללים. ר' יהודה ביקש מהגבאי הרב יהושע פינסון שיכריז לאחר ערבית שכל הקהל מוזמן לשבור את הצום.

ר' יהושע עמד אפוא לנוכח הקהל והכריז, בעוד הרבי עומד ומקשיב. כשהחל לומר את המילים ‘סעודת שלמה' תיקן אותו הרבי ואמר ‘סעודת שלמה בשעתה'.

כיום מנהלים את הלשכה ר' יוסף ברוך שפילמן ויוסף יצחק קרץ.

הערות שוליים

  1. באותו מוצאי שבת נצפה ב-‏770 בשעה שתים בלילה ושעה לאחר מכן, בשלוש לפנות בוקר, נמצאה גופתו ברחוב אולבני פינת מונטגומרי. התברר כי מישהו רצח אותו. עד היום לא יודעים מי עשה זאת ועל רקע מה.
  2. בנודע לזה מסופר: לקראת סיום ההתוועדות ניגש ר' יהודה בלסופסקי אל המנחה ואמר לו כי אם מישהו ייקח זאת על עצמו, הוא מוכן לסייע בכך. כשר' יהודה עמד לצאת מ-‏770 הוא עוד הספיק לשמוע את הכרזת הגבאי כי מי שמעונין לעזור בעניין, יפנה לר' יהודה בלסופסקי... אם לא די בכך, הרי כשהגיע למחרת ל-‏770, גילה כי זריזים ממנו כבר קבעו עבורו את העובדות, ומישהו תלה מודעה שר' יהודה מקים ארגון שיחלק אוכל. אותו אלמוני אף בחר את השם "ועד סעודת שלמה" על שמו של הקדוש הנרצח - ר' שלמה פישמן. כך אולץ ר' יהודה לקחת על עצמו את ניהול הלשכה, וזמן קצר לאחר מכן כתב על כך לרבי
  3. אפיזודה מעניינת בקשר לכך: באותה שנה, הגיע ר' זושא וילמובסקי ל-‏770 כבר לשבת ח"י אלול. ר' זושא ור' יהודה היו בידידות, ולאחר השבת סיפר ר' זושא לר' יהודה כי כבר שנים רבות הוא מגיע ל-‏770, ובכל פעם הוא תופס מקום להתוועדות בשעה מוקדמת, ובשעת ההתוועדות הוא נהיה רעב וקשה לו להתרכז בדבריו של הרבי. "הפעם" מספר ר' זושא "קיבלתי ממישהו צלחת טשולנט לפני ההתוועדות, וזה ממש החיה אותי". ר' זושא לא ידע כי ר' יהודה הוא זה שהכין וחילק את הטשולנט...