דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הקומה השניה ב770 - מרכז חב"ד העולמי הקומה השניה היא דירת מגורי אדמו"ר הריי"צ.

דירת הרבי הריי"צ[עריכה]

הקומה השניה נועדה מאלול ת"ש, למגורי אדמו"ר הריי"צ ומשפחתו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל, התוועד וקיבל שם אנשים ליחידות.

1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של הרבנית שטרנא שרה. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 לספריית ליובאוויטש (נבנה בשנת תשנ"ג).

לאחר הסתלקותו בי' בשבט תש"י המשיכה להתגורר שם רעייתו, הרבנית נחמה דינה, שהייתה מקבלת שם אורחים מיוחסים ובני משפחה.

הרבי גם המשיך להשתתף שם בסעודות החגים. משיחות של הרבי בסעודות אלו יצא לאור סט הספרים המלך במסובו. כמו כן בימי פגרא מיוחדים כגון י"ט כסלו וי"ב תמוז, נהגו לערוך התוועדות קצרה בהשתתפות הרבי ומספר מוצמצם של זקני אנ"ש, קודם ההתוועדות המרכזית. לאחר הסתלקותה של הרבנית נחמה דינה, בשנת תשל"א הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו הפרטי שברחוב פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.

במהלך משפט הספרים נלקחו חלק מהספרים והחפצים למשמרת על מנת שלא יגע בהם יד זר. ולאחר מכן הושבו כל אחד למקומו.

נכון לשנת תשע"ג הגישה לשם אפשרית לעובדי ספרית אגודת חסידי חב"ד ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון בחודש תשרי ובי' שבט.

בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם יו"ד שבט תש"י.

חדר היחידות של הרבי הריי"צ[עריכה]

בתחילה היה הרבי הריי"צ מקבל אנשים בימי שלישי לא בחדרו הפרטי אלא בחדר שלימים עבר להיות חדרו שבקומה הראשונה.

לאחר מכן קיבל קהל בחדר עבודתו שבקומה השנייה של 770 בצד ימין, מעל חדר המזכירות, עד להסתלקות ביו"ד שבט תש"י.

קירותיו של חדר זה מוקפים בארונות ספרים, ומוצב בו שולחן הדומה לשולחן שבחדר הרבי ששימש לפני כן את הרבי הריי"צ. בחדר זה גם קיבל הרבי הריי"צ ליחידות. כאשר הרבי הפסיק לרדת לתפילות לזאל הקטן, היה נערך מנין בחדר הסמוך והרבי היה מתפלל בחדרו, כאשר הדלת פתוחה.

בחדר זה גם נערך מעמד קבלת האזרחות של הריי"צ.

לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ, במשך השנה הראשונה להסתלקות נערכו מניינים בחדר זה, בהם עברו הרש"ג והרבי לפני התיבה כשליחי ציבור (הרש"ג התפלל במניין מוקדם יותר מהרבי).

הרבי רצה שישבו ללמוד במקום אברכים, אך אמר שהוא חושש האם יכולים לשמור על קדושת המקום.

ולאחר סיום שנת האבל החדר נותר סגור למעט מניינים שנערכו בראש השנה ויום הכיפורים, שם התפללו בדרך כלל כמה מזקני החסידים כגון ר' חיים ליברמן וחסידים נוספים.

הדירה לאחר משפט הספרים[עריכה]

בתקופת משפט הספרים, בה נגנבו ספרים מספריית הרבי הקודם, הורה הרבי לפנות את הספרים מהשולחן שבחדר, הפסיקו את מניינים אלו.

לאחר הפרשה הרבי ביקש להחזיר הדברים לחדר, ואנשי הספריה כתבו לרבי שהחזירו הדברים כפי שהיו לפני יו"ד שבט תש"י, על פי תמונה, דבר שגרם נחת רוח לרבי.

הוראות הרבי על דירת הרבי הריי"צ וחדרו הקדוש.

בסוף הפרשיה, כשהספרים הוחזרו לשולחנו של הרבי הריי"צ, הורה הרבי: "כדאי להקדיש את כל הדירה, ובפרט חדר היחידות וחדר שבו התפללל כ"ק כל הימים (לא שיהיה מוזיאום, אלא) שיהי' מקום תפלה ושפיכות נפש וקראת פ"נ של כל הצריך לישועה וזה יהיה עיקר השימוש של הדירה."[1].

הרב שלום דובער לוין כותב על השתלשלות הדברים[2], שאלנו את הרבי: האם לעשותו למוזיאום עם תערוכות משתנות מזמן לזמן. והיינו, א) בשני חדרי האוכל ובחדר השינה של הרבנית שטרנא שרה ע"ה יבנו תיבות זכוכית על גבי השלחנות וכו' שישמשו לתערוכות. ב) חדר היחידות וחדר השינה יהיו סגורים בדלתות זכוכית שיהיה אפשר לראותם דרך דלתות הזכוכית מבחוץ. ג) המטבח יהיה סגור ובו יהיו מונחים אוסף חפצי הערך, אוסף התמונות וכיוצא בזה.

או אולי כדאי להקדיש את כל הדירה, ובפרט חדר היחידות וחדר שבו התפלל כ"ק כל הימים (לא שיהיה מוזיאום, אלא) שיהיה מקום תפלה ושפיכות נפש של כל הצריך לישועה ואולי גם ללמוד מעט. וזה יהיה עיקר השימוש של הדירה.

הרבי מחק את האפשרות הראשונה והדגיש לאשר את האפשרות השניה. וגם בה מחק את המלים "אולי גם ללמוד מעט", והשאיר רק "שיהיה מקום תפלה ושפיכות נפש של כל הצריך ישועה", והוסיף: וקריאת פ"נ.

שאלנו שוב:

כאשר זכינו למענה כ"ק אדמו"ר שליט"א, להקדיש את חדר היחידות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע למקום תפלה בשפיכות הנפש, האם לעשות זאת מיד עתה או אחרי סיום הבניה.

והרבי הדגיש את המלים "אחרי סיום הבניה".

בימים הנוראים היינו פותחים את הדירה לאמירת תהלים ולתפלה, אמנם הרבי הורה אז להשאיר את חדר היחידות סגור.

גלריית תמונות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


הערות שוליים

  1. http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf צורת הבית], יו"ל על ידי ועד חב"ד.
  2. בספרו עבודת הקודש.