יואל סירקיש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

רבי יואל סירקיש, המכונה ה'ב"ח' על שם חיבורו הגדול - 'בית חדש' על הארבעה טורים. היה מגדולי הפוסקים שבדורו.

נולד לאביו הג"ר שמואל מלובלין בן הג"ר משה יפה[1] מקראקא.

כיהן כאב"ד בעיר קראקא, בעלזא[2].

חיבוריו[עריכה]

רבותיו[עריכה]

מתלמידיו[עריכה]

  • רבי דוד הלוי סג"ל, הט"ז.
  • הגאון בעל מגיני שלמה.

משפחתו[עריכה]

  • אשתו מרת בילא[3], בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.
  • בנו רבי שמואל צבי הירץ[4].
  • בתו רבקה, אשת תלמידו הט"ז[5].
  • בתו אשת הג"ר נפתלי הירץ ב"ר יהודה זעלקי, אב"ד לבוב[6].

הערות שוליים

  1. שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.
  2. לשם נבחר בשנת שע"ט.
  3. נפטרה בקראקא בשביעי של פסח שצ"ח.
  4. לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.
  5. בתנאים הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח לדין תורה בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.
  6. שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת פודוליה, והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.