דוד הלוי סגל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד הלוי סגל
לידה שמ"ו
וולדימיר
פטירה כ"ו שבט תכ"ז.
מקום פעילות פולין
תחומי עיסוק רבנות ופסיקה
רבותיו רבי יצחק הלוי, רבי יואל סירקיש
בני דורו רבי שבתי כהן, הש"ך

רבי דוד הלוי סגל (ה'שמ"ו - כ"ו שבט ה'תכ"ז) ידוע בכינוי הט"ז על שם חיבורו "טורי זהב" היה אחד מגדולי וחשובי הפוסקים ונושאי כלי השלחן ערוך, ורבן של קהילות רבות בפולין.

תולדות חיים[עריכה]

רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת ה'שמ"ו בוולדימיר שבפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי, כצאצא למשפחה רבנית מפורסמת. אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' מתוך הרחבת הדעת.

בצעירותו למד אצל אחיו רבי יצחק סגל[1] ואצל רבי יואל סירקיש, הב"ח.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם בתו של רבו המובהק הב"ח. במשך שנים רבות היה סמוך על שולחן חותנו וניצל את זמנו ללימוד התורה ולעבודת ה', כשאת עיקר כוחותיו הקדיש ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.

בצעירותו כאשר שימש כרבה של העיר קראקא נפטרו לו שני ילדים, והוא תלה זאת בכך שהתגורר מעל בית הכנסת בדירת הקהילה[2].

במשך הזמן היטלטל במשרות רבניות כשבע פעמים בגלל שהיה צריך לעבור ממקום למקום, בזמן זה מצבו הכלכלי התדרדר והוא סבל ממחסור ממשי, אך מנגד שמו הלך והתפרסם ברחבי העולם והוא נודע כפוסק בעל שם. ייסוריו הסתיימו כאשר הוזמן לכהן כרב בעיר אוסטרוג שהייתה מלאה חכמים וסופרים. ראשי הקהילות בעיר סייעו לו בעבודתו הספרותית ועודדו אותו להשלים את חיבורו ה'טורי זהב' על השולחן ערוך, בעוד שהוא עצמו חשש מפרסום הספר בהיותו איש עניו וצנוע שנחבא אל הכלים.

בשנת ה'ת"א הגיע לעיר אוסטרהה ומונה לשמש כרב העיר, שם כתב את ספרו טורי זהב.

עם הש"ך[עריכה]

בשנת ת"ו הוציא רבי רבי דוד את חיבורו "הטורי זהב", באותה שנה יצא בוילנא הספר "שפתי כהן" של רבי שבתי כהן המכונה הש"ך, למרות שהיו ביניהם מחלוקות חריפות בענינים תורניים, עמדו בקשרים טובים והיו ידידים נאמנים.

במשך הזמן שיתפו ביניהם פעולה והדפיסו ביחד מהדורה חדשה של השולחן ערוך, ביחד עם חיבוריהם מסביב לשולחן ערוך והגהות הרמ"א, כמו פירושי רש"י ותוספות מסביב לגמרא. כך נדפס השלחן ערוך עד היום, כשבצידיו ספרי הט"ז והש"ך.

על אף שהט"ז היה מבוגר מהש"ך בכ-35 שנים, לא היסס הש"ך לחלוק עליו, וכתב עליו השגות בשם "נקודות הכסף", הט"ז השיב עליהן בקונטרס שנקרא "דף אחרון", והש"ך תקף את התשובות "קונטרס אחרון".

בהקדמתו להשגותיו על הט"ז כתב הש"ך:

אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמיםמרכאות=כן

הקדמת הש"ך לספרו 'נקודות הכסף'

הט"ז התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים, ביניהם: רבי מרדכי יפה (בעל "הלבושים"), ר' נתן נטע שפירא (המגלה עמוקות), ועוד.

גזרות ת"ח ות"ט והסתלקותו[עריכה]

בשנת ת"ח בעת הפרעות, כיהן כרב העיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו, מיד אחר כך ברח הט"ז לעיר לובלין. לאחר סיום הפרעות התיישב הט"ז בעיר לבוב, ובשנת תי"ד מונה לשמש כרב העיר במקום רבי יוסף גץ שנפטר לפני כן.

בשנת תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסתים, ועד יומו האחרון לא נתן מרגוע לנפשו בעקבות זאת.

בכ"ו שבט תכ"ז הסתלק הט"ז ונטמן בלבוב. לאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם.

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ אמר: אבי אדמו"ר כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך[3], והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[4].

בהתוועדות כ' מנחם אב תש"י אמר הרבי שרבי נחמיה מדוברובנה היה מדייק בלשון הט"ז והמגן אברהם ומוציא מזה ענין להלכה[5].

ספריו[עריכה]

טורי זהב[עריכה]

חיבורו המפורסם של הט"ז, על שמו הוא נקרא, הוא ה"טורי זהב", חיבור על השולחן ערוך אותו כתב בכדי לפתור את המחלוקות הרבות שהיו באותו זמן. ה"טורי זהב" נקרא גם בשם "מגן דוד"[6].

בר הפלוגתא המרכזי של הט"ז הוא הש"ך[7], ופסקי הט"ז הם שהתקבלו במדינות פולין וגרמניה, אך עם השנים התקבלו יותר פסקי הש"ך. אדמו"ר הזקן בשולחנו לא פוסק בצורה גורפת כאחד מהם.

דברי דוד[עריכה]

חוץ מספרו "טורי זהב", חיבר הט"ז ספר נוסף לו קרא "דברי דוד - טורי זהב", והוא פירוש על פירוש רש"י על התורה, הספר יצא בהוצאה מהודרת ע"י מוסד הרב קוק, בעריכת ר' חיים דוב שעוועל. ה"דברי דוד" מוזכר פעמים רבות בלקוטי שיחות ברש"י שיחות.


הערות שוליים

  1. מחבר שו"ת מהר"י הלוי.
  2. 'טורי זהב' הלכות תפילה.
  3. במקומות אחרים הגירסא היא "עד המהרש"א".
  4. מובא בהמשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו, ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ, ובלוח היום יום ו' שבט.
  5. תורת מנחם חלק א' עמ' 153.
  6. וביחד עם הספר "מגן אברהם" של רבי אברהם אבלי גומבינר נקראו "מגיני ארץ".
  7. ראה לעיל בפיסקה עם הש"ך.