מז'יבוז'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.

מזיבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה יהודית בצפון פודליה[1], שהייתה שנים רבות מרכז של תורה וחסידות. בפי היהודים היא כונתה ציון של פודליה[2] ודי קליינע ארץ ישראל (=ארץ ישראל הקטנה[3]).

שמה[עריכה]

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "מז'י" - בין, "בוז" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

מיקומה[עריכה]

מז'יבוז' שוכנת בין שני הערוצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה באוקראינה.

הסטוריה[עריכה]

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח אירופה והיא קיימת למעלה מאלף שנים. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות ליטא את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מפולין לליטא וחוזר חלילה.

בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות פולין. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'בוז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.

בשנת ת"ס כבשה מלכות פולין את העיר[4]. ובשנת תק"ו כבשה נסיכות וואהלין את העיר.

בית כנסת הבעל שם טוב במז'יבוז' (אב תשע"א)

יהודים[עריכה]

בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה יהודים שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת[5].

בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי יואל סירקיס שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל פולין. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות ישראל, וכונתה 'קהילת אורה של תורה'[6].

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר[7]. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת יהודי מזיבוז' מדור לדור[8].

בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר[9].

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה', 'קרן עור' ועוד ספרים[10].

פרעות ת"ח ות"ט חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש תמוז ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר[11].

לאחר מספר שנים חזרו יהודים להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטז[12] וכמו"צ כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.

הבעל שם טוב[עריכה]

מעיין הבעל שם טוב במז'יבוז' (אב תשע"א)

בשנת ת"ק חיפש הבעל שם טוב היכן לגור. תלמידו ר' נחמן מהורדנקא כתב על-כך לאחיו, מו"צ העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב הבעש"ט שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר נמירוב[13] שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם[14], אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי דגים בשפע לכבוד שבת"[15].

ואכן, באותה השנה[16]. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת אדל, חתנו הרב יחיאל מיכל אשכנזי[17], עוזרו וספרו ר' צבי סופר ותלמידו בן לוויתו ר' זאב וולף קיצס. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

בזמן מגורי הבעש"ט בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה יהודים ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל הבעש"ט ולקבל את ברכתו.

באותו זמן היה בית מדרשו של הבעש"ט בית המקדש של הדור ההוא[18] והבחינה הרוחנית של לוחות הברית שרתה בו[19].

בו' סיוון תק"כ נסתלק הבעש"ט[20], ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה[21]. בנו, רבי צבי, המשיך להנהיג את תנועת החסידות בעיירה, עד ל[[ז' סיוון תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות להמגיד ממזריטש בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז תנועת החסידות למזריטש, ר' צבי משיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן[22] העתיק את מושבו לפינסק. במז'יבוז נותרו ר' זאב וולף קיצס, חתן הבעש"ט ר' יחיאל אשכנזי, רעייתו מרת אדל ומספר חסידים שנותרו בעיירה. בין השנים תקכ"ז - תקל"ב שהה בעיירה גם הצדיק ר' זלמן מלוצק, מתלמידי הבעש"ט, אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.

בשנת תק"ל נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.

תקופת נכדי הבעש"ט[עריכה]

בערך בשנת תקמ"ז הגיע למקום הרה"ק ר' משה חיים אפרים מסדליקוב, בעל הדגל מחנה אפרים, נכדו של הבעל שם טוב שנולד וגדל בעיירה.

ר' משה חיים אפריים שימש כרב ומגיד בעיירה, ונערץ מאד עליהם.

אמנם, כיוון שלא היה אדמו"ר, לא נוצרה סביבו חסידות, והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.

ר' אפריים נפטר בי"ז אייר תק"ס.

לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' ברוך ממז'יבוז, שכיהן אז כאדמו"ר בטולצ'ין, במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.

בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי חסידים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.

מסופר[23] כי בזמן הנהגת ר' ברוך חסידי חב"ד נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך לאדמו"ר הזקן.

בשנת תקע"א נסתלק ר' ברוך[24].

תקופת האוהב ישראל וצאצאיו[עריכה]

לאחר פטירת ר' ברוך פנו אנשי הקהילה לאדמו"ר ר' אברהם יהושע העשל מאפטא, שהה אז בעיר יאס, בבקשה לבוא לכהן כרב בקהילתם[25]. הוא נעתר לבקשתם[26] והגיע לכהן כרב בעיר.

הוא הנהיג את חצרו במשך שלוש-עשרה שנה. נפטר בשנת תקמ"ה.

בנו ר' יצחק-מאיר הנהיג את עדתו בזינקוב שליד מז'יבוז', נכדו של רי"מ, הרבי ר' אברהם יהושע העשיל[27], חזר למז'יבוז' והנהיג שם חסידות משלו, נפטר בשנת תרמ"ח. את מקומו מילא בנו, ר' שלום יוסף ישראל, ולאחריו בנו בכורו ר' אברהם יהשוע ממזי'בוז' שאחר תקופה קצרה עבר לעיר טרנופול ושם הקים את חצרו. אחיו הרבי יצחק מאיר השיל ממזי'בוז' הנהיג את הקהילה אחריו כאשר אמו הרבנית בת שבע נשארה גם היא לגור שם. הוא קנה את בית המדרש של זקנו הרה"ק מאפטא מדודיו, והגן בחירוף נפש על בית הכנסת מפני הפקעה בידי השלטון. לאחר זמן לא רב הגיע גזירה מהשלטונות לפנות את כל היהודים מבית הכנסת והרבי יצחק מאיר עבר להנהיג את אדמרותו באודסה במחתרת. עלה לארץ הקודש והקים שם את בית מדרשו "אוהב ישראל" בחיפה.

משפחת ביק[עריכה]

כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.

מזיבוז' בשואה[עריכה]

בחודש אב תש"א נטש צבא רוסיה את מז'יבוז, והיא נכבשה על-ידי הצבא הגרמני. לאומים אוקראינים החלו לפרוע ביהודי העיירה, ובית המדרש של הבעש"ט נחרב עד-היסוד.

במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו בגטו שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפי', ורבים מהם מתו.

בתחילת שנת תש"ג שולחו רוב יהודי העיר למחנות השמדה, והנותרים שנמלטו - נתפסו ונרצחו. בד' ניסן תש"ג נרצחו רוב יהודי העיר במחנות ההשמדה, כשבראשם האדמו"ר ר' אברהם יהשוע העשיל מטרנופול.

בודדים מיהודי העיירה ניצלו.

מזיבוז' כיום[עריכה]

כיום אין שליח רשמי למז'יבוז', אך בעיר פועל השליח בחלמניצקי הסמוכה - הרב יהושע ראסקין.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כיום היא במחוז חלמניקי שבפולין.
  2. על משקל לשון הפסוק "עַל הַר צִיּוֹן שֶשָמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ" (מגילת איכה, ה, יח) והפסוק "הַר צִיּוֹן יַרְכּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים, מח, ג), העוסקים בעיר ירושלים כמרכז רוחני של העם היהודי. למקורות בהם מופיע ביטוי זה כלפי מז'יבוז', ראו בספר 'שרי המאה' חלק ג' פרק א'.
  3. ראה בחוברת 'אחד היה ואחריו לא יהיה.', שבועות תש"ע עמ' 14.
  4. מסורות חסידיות מסוימות טוענות כי הכיבוש הפולני אירע לאחר התיישבות הבעש"ט בעיר, בשנת ת"ק.
  5. בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.
  6. בהרחבה על תקופה זו ראה בספר שרי המאה מאת י"ל פישמאן מימון חלק ג' בתחילתו.
  7. שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".
  8. מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, שבועות ה'פרצת עמ' כ"ו.
  9. הב"ח נפטר בב' אדר ת"א.
  10. אחיינו של בעל הסמיכת חכמים
  11. בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי היה הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.
  12. כרב מטעם הממשלה כיהן ר' בעריש ביילואויס.
  13. עיר מרכזית וחשובה.
  14. בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי יחיאל מיכל מנמירוב.
  15. בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן על ידי הרב מטעם הממשלה של העיר, התלמי דחכם הנגיד ר' בעריש ביילואוייס, ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.
  16. ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.
  17. במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל הדגל מחנה אפרים, ר' ברוך ממז'יבוז והבת פייגא, אם ר' נחמן מברסלב.
  18. ראה קונטרס בית רבינו שבבבל, תשנ"ב.
  19. מחלומו של ר' זאב וולף קיצס, הובא בספר שמועות וסיפורים לחסיד ר' רפאל נחמן הכהן, ח"ב.
  20. ראה בארוכה בספר התולדות הבעל שם טוב מאת אברהם חנוך גליצנשטיין בפרק 'הסתלקותו'.
  21. בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי בחסידות ברסלב את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.
  22. 'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.
  23. מפי השמועה
  24. על פי אנצקלופדי' 'גדולי הדורות'.
  25. יחסי האוהב ישראל עם חסידות חב"ד היו מעט מתוחים.
  26. מסופר כי כאשר הגיע לעיר הבחין כי פני בני הקהילה נפולות מעט, הוא שיער כי זה כיוון שחששו שלא יאריך ימים - בשל גילו המבוגר. הוא אמר להם: "הנני מבטיח לכם כי אכהן פה כרב שלוש עשרה שנים - בדיוק כמו הדגל מחנה אפרים". ואכן, כך הי'.
  27. חתן ר' שלום יוסף פרידמן מסדיגורא