ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)

ישיבת תומכי תמימים חובבי תורה היא ישיבה גדולה חב"דית הממוקמת בשכונת קראון הייטס. בישיבה לומדים כמאה חמישים תלמידים, והיא הישיבה החב"דית השניה בגודלה בקראון הייטס.

בראש הישיבה עומדים הרב ברוך אלכסנדר זושא וינר והרב ישראל לבקובסקי, ובמקום פועל גם מכון סמיכה לבוגרים.

תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המבנה בו שוכנת הישיבה, שימש בעבר כבית כנסת לאחד מהקהילות הלא חב"דיות שהתגוררו בשנים שאחרי השואה בשכונת קראון הייטס, שנקראה בשם 'קהילת חובבי תורה'. הקהילה הוקמה בשנת תר"פ, והיא נחשבה לקהילה פשרנית-קונסרבטיבית, דבר שהתבטא בין השאר בעובדת מיקומו של ארון הקודש בבית הכנסת, שנקבע בכותל בו היה מתאים למהנדס מבחינה אסתטית.

עם בואו של אדמו"ר הריי"צ בשנת ת"ש להתגורר בשכונה, דאג להקים סניף של ישיבת תומכי תמימים, שהפך עד מהרה לישיבה המרכזית של חסידי חב"ד. הישיבה עברה גלגולים שונים, ובשנת תשמ"ב תלמידי הישיבה הפעילו לחץ על המנהלים והמשפיעים שברצונם ללמוד בסמיכות למוקד ההתרחשויות בחצר הרבי.

ההנהלה תרה אחר מקום מתאים, עד שבסופו של דבר בחרה את מבנה בית הכנסת 'חובבי תורה' בפינת הרחובות איסטרן פארקווי ואולבני כמבנה שיכול לשרת את תלמידי הישיבה הן מצד גודלו, והן מצד קירבתו ל-770 (כשלוש דקות הליכה).

לאחר שגבאי בית הכנסת הגיעו להסכם עם הנהלת הישיבה, עברו הכיתות הגבוהות של תלמידי הישיבה ללמוד במקום.

בשנים שלאחר מכן, שופץ והורחב הזאל הגדול ב-770, ותלמידים רבים קיבלו את אישור הנהלת הישיבה לעבור ללמוד שם באופן קבוע, ובסופו של דבר עברו כל תלמידי הישיבה ללמוד שם, והזאל של ישיבת 'חובבי תורה' התפנה.

במשך שנים למדו במקום תלמידי ה"קבוצה" מארץ הקודש.

במקביל, הוקמה במקום ישיבה בראשותו של הרב ברוך אלכסנדר זושא וינר, כסניף של ה'ליובאוויטשער ישיבה'. במשך מספר שנים התקבלו בישיבה תלמידים משכונת קראון הייטס בלבד, והתלמידים נשלחו לישון בבתיהם.

בשנים מאוחרות יותר, נפתחה מחלקה לתלמידי חוץ, והישיבה החלה להפעיל פנימיה בסמיכות למבנה הלימודים.

אחי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים האחרונות נפתח בישיבה אגף מיוחד לבחורים שמתקשים בלימוד בשם אחי תמימים, שם הבחורים לומדים חומר לימוד יותר קל, וכן מקבלים יחס אישי ומיוחד מהצוות.

אנשי הצוות הם: הרב דוד לוס, הרב יהודה פנטון, הרב יוסי פלטיאל, הרב יעקב וייס, הרב בן בורסק, הרב מנחם קנין, והרב יוסף יצחק גייסינסקי.

מכון סמיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ע נפתח במקום מכון סמיכה בשיתוף עם הנהלת הישיבה ב-770.

ונכון לשנת תשפ"ד לומדים שם כ25 אברכי כולל.

שימושים נוספים במבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הסיכום בין הגבאים להנהלת הישיבה, גם לאחר שהוקמה הישיבה, בית הכנסת שפעל במבנה עד אז המשיך את פעילותו, ועד היום מתקיימים במבנה מנייני תפילות בשבתות ובמועדים.

בקומת המרתף של המבנה, נבנה אולם שמחות קטן, המשמש בעיקר לבר מצוות, ווארטים, ואירועים קטנים עד למאה איש. לצורכי שמירה על גדרי הצניעות, כניסת הגברים לאולם היא מגרם מדריגות הנמצא מצידו השמאלי של הבניין, וכניסת הנשים היא מגרם מדריגות מצידו השמאלי.

ההכנסות מכספי האולם, משמשות להחזקת הוצאות הישיבה.