שלום דובער שאנוביץ
הרב שלום דובער שאנוביץ (שאנאוויטש) (כסלו תרפ"ז - ד' בכסלו תשפ"א) היה מזקני החסידים בקראון הייטס, חזן ב-770, שוחט, מוהל ומגיד שיעור בישיבת חובבי תורה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחודש כסלו תרפ"ז, לאביו החסיד ר' חיים יצחק בן ר' יהודה. ואמו מרת הינדר גיטל חיה באודסה. אביו, ר' חיים יצחק, הגיע מהעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל שברוסיה. בעקבות היכרותו עם חסידי חב"ד זכה ללמוד בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בקרמנצ'וג, עם החסיד הנודע ר' מענדל פוטרפס ועוד כמה חסידים. לאחר שר' חיים התחתן, נשלח על ידי אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרפ"ג לאודסה, לחזק את קהילת החסידים בעיר. על עשייתו של ר' חיים, התבטא אדמו"ר מוהריי"צ, "הגנרל שלי באודסה". ר' חיים יצחק עמד בקשר עם אדמו"ר מוהריי"צ למרות הסכנה שבדבר.
בכ"ד בכסלו ה'תרצ"ב, ערב חנוכה, בהיותו בן חמש נפטרה אמו בפתאומיות. אביו נישא בשנית וגידל אותו ואת אחיו עזריאל במסירות רבה. אביו, ר' חיים יצחק היה מלמדם בימי חול גמרא ובשבת חסידות, כהוראת אדמו"ר מוהריי"צ. לאור כך שאודסה שוכנת לחוף הים השחור, היא הפכה להיות תחנת מעבר למי שהצליח לקבל אישור לצאת ממסך הברזל, ולכן משפחתו ארחה לעיתים קרובות יהודים שעברו באודסה.
כאשר גדל, אביו סירב לשלות אותו לבית הספר המששלתי, שם חינכו לכפירה ונאלצו לחלל שבת, והותיר אותו ואת ואחיו בביתם.
אביו ר' חיים יצחק נאלץ לשלוח את ילדיו לגרוזיה. בהמשך הגיע ר' שמואל נוטיק והתיישב בכותאיסי ומונה לראש ישיבת חב"ד שם.
בכותאיסי פגש את ר' משה למברגר, מחסידי פולין, שעזר לו ולאחיו בהמשך, ודאג להם כמו לבניו, לאחר שמשפחתם נספתה בשואה. בשנת תש"ה נשלח להמשיך את לימודיו בישיבה המחתרתית בסמרקנד. עם סיום המלחמה, הוא ואחיו נצלו את ההזדמנות והצטרפו ליציאת רוסיה הידועה, וברחו לפריז. בשנים הראשונות למד אצל המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן, אך לאחר שהוא עלה לארץ הקודש, נהיה מתלמידיו המובהקים של ר' ניסן נמנוב. לאור הוראת של הרבי הריי"צ, שיעסקו בשחיטה, הלך ללמוד שחיטה. כשאר התלמידים בברינואה, נסע לארצות הברית בכדי להתראות עם אדמו"ר הריי"צ. בב' בניסן השתדך עם מרת שרה אסתר לבית הרב מרדכי ומרת בלומא לאקשין. לאחר חתונתו בפריז, הלך ללמוד מילה. כשנולדו לו ידיו, מל אותם בעצמו. בתקופה ההיא, עוררו הרבי לדווח במכתבים אודות השתתפותו בהתוועדויות, ובשיעור הלימוד שלו[1].
כאשר כתב לרבי על רעיונו לעבור לניו יורק, שלל זאת הרבי תחילה[2]
מאוחר יותר הסכים הרבי לבואו לניו יורק, וכאשר נכנס ליחידות המליץ לו הרבי שייכנס לעסקים. בגלל שלמרות עיסוקי הרבים וטרדותיו בפרנסה, הרב שאנוביץ עסק בלימוד התורה. בעקבות ברכת הרבי אכן נחל הרב שאנוביץ הצלחה בעסקיו.
עסק במסירות שיעורי גמרא בבית הכנסת 'כתב-סופר' וכן בבית כנסת אנ"ש ב-770 מונטגוממרי. כמו כן במשך כמה שנים היה מגיד שיעור בישיבת חובבי תורה, והיה עולה מדי פעם כחזן במניין של הרבי ב-770.
הקים קרן עזרה לשלוחים[3].
לאחר שעבר אירוע מוחי נפטר בשבת קודש, בד' בכסלו תשפ"א, בגיל 93.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו
- בניו
- הרב חיים יצחק, לוס אנג'לס.
- הרב נחמן, קראון הייטס.
- הרב זלמן, קראון הייטס.
- הרב יוסף יצחק, מונטריאול.
- בנותיו
- מרת הינדי קלמנסון, ניו הייבן.
- מרת רבקה פעווזנער, פריז, צרפת.
- מרת ראשי איטקין, סקרנטון.
- מרת חנה הרץ, ניו יורק .
- מרת דיני גורמן, טורונטו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם רייניץ, מסע חיים של 94 שנה, שבועון בית משיח 1239 עמוד 23
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שאנוביץ הלך בשבת לעולמו, סקירה קצרה על תולדות חייו בצירוף תמונות
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ למשל בב' באדר תשט"ו קיבלת מכתב מהרבי בו הוא כותב: "..כל יהודי ובפרט אנ"ש והתמימים מחוייבים שיהיה להם שיעורים הן בנגלה ובן בחסידות וגם להשפיע בזה על הסביבה בכלל, ועל ידידים טובים בפרט. ובוודאי יעשה בכל זה - לפחות מכאן להבא. והשי"ת יצליחו"
- ↑ הרבי כתב לו: "פעמים רבות כתבתי ומסרתי באמצעות האורחים והנוסעים מכאן, שלעת עתה איני אוחז מזה. הם גם לא מודיעים לכם את המעמד והמצב האמיתי כאן, כפי האמת שבזה - באי-הכתיבה - גורמים לדמיונות כוזבים על מעמדם כאן. ויתירה מזאת, שאם חלק מהם היה שואל אותי, הייתי ממליץ להם שייסעו חזרה לפריז."
- ↑ מתוך כתבה על פטירתו
