תהלים פ"ג

תהילים פ"ג שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ
א: שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. ב: אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵ-ל. ד: כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. ד: עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. ה: אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. ו: כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ. ז: אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים. ח: גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר. ט: גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה. י: עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. יא: נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה. יב: שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ. יג: אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱ-לֹהִים. יד: אֱ-לֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. טו: כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים. טז: כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם. יז: מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה'. יח: יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ. יט: וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:

תהילים פ"ג, הוא המזמור ה-83 בספר תהילים, החותם את אחד עשר המזמורים הרצופים שנאמרו על ידי אסף בן ברכיהו, מהמשוררים הלויים במשכן.

מזמור זה אמר אסף על מלחמת יהושפט, ועל הגלות הארוכה שהאומות מערימים סוד ומתייעצים כיצד להרע לעם ישראל.

בשל תוכן המזמור, בו מופיעה תחינה מהקב"ה לנקום באויבי ישראל, יש קהילות שונות הנוהגות לכלול מזמור זה בתחינות עשרה בטבת בו החל המצור על ירושלים, ובדור האחרון נפוצה קריאתו גם בפתיחתם של טקסים שונים הנערכים לזכר קדושי השואה, חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור.

אודות המזמור

חלקו הראשון של הפרק מתאר באופן קודר את המציאות של העמים שמציקים ומרעים לבני ישראל, ובחלקו השני פונה המשורר בתפילה ובתחנונים להצלה וישועה, ומבקש מה' שלא יעלים את עיניו לנוכח הצרות שמבקשים האויבים לגרום לישראל, וינהג בהם כפי שנהג בצבא מדין שנהרגו בידי גדעון בן יואש, כפי שנהג ביבין מלך חצור וסיסרא שר צבאו בנחל קישון, על ידי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, וכן זבח, צלמונע, עורב, וזאב מלכי ושרי מדין, בידי גדעון.

סיומו של המזמור חותם בתפילה לגאולה הנצחית.

שימושים במזמור

בשנים עברו, היה נהוג בקהילות אשכנז לומר מזמור זה בסיום תפילת שחרית של יום חול כדי להזכיר את צרות הגלות, אך כיום רק קהילות מעטות שימרו מנהג זה.

בקהילות עדות המזרח נהוג לאמרו בצומות עשרה בטבת וצום גדליה לאחר שיר של יום.

בעשרות השנים האחרונות פשט הנוהג לומר מזמור זה בטקסים שונים הנערכים לזכר קדושי השואה, חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור.

בחסידות

• אלוקים אל דמי לך - המדרגה התחתונה שבנשמה, וכן דרגת האלוקות שכנגדה היורדת ומתלבשת בעולמות להחיות אותם, מרגישה תמיד את מקורה ומשתוקקת לעלות ולהידבק בו, וזו כוונת לשון הפסוק, בדומה לדברי הזוהר: "נהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך".
• כי אתה שמך ה' לבדך - גם מה שנראה כהנהגת הטבע, הוא עצמו אלוקות, ואדרבה, ההנהגה הטבעית גדולה יותר מההנהגה הנסעית המשברת את טבע העולם, והיא מגיעה מעצמותו יתברך כפי שיתגלה לעתיד לבוא.

ניגוני חב"ד במזמור

ערך מורחב – וידעו כי אתה

בשנת תשמ"ד לקראת יום הולדתו ה-82 של הרבי בי"א ניסן ובהתאם לנוהג שהתקבל לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי, הלחין הבעל מנגן ר'שלום ברוכשטט את הניגון הראשון שלו על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים, וכך היה זה הניגון זה הוא השלישי בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי (בשונה ממה שהיה מקובל קודם לכן, שרק התאימו לחן חסידי ותיק על מילים מהפרק החדש).

וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ

— תהלים פ"ג, יט

קישורים חיצוניים

• תהילים עם פירוש יהל אור - פרק פ"ג
• שיחת י"ב תמוז תשכ"ב, 82 להולדתו של אדמו"ר הריי"צ, בה ביאר הרבי את תוכן המזמור בדרך החסידות
• לשמיעת הניגון מפי ר' שלום ברוכשטט
• רבי לילדים: וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה • לנגן ביחד
• "וידעו כי אתה": מנחם לוי מארח את יוני שלמה בסינגל קצבי