דבר מלכות י"א ניסן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:44, 13 באפריל 2021 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " " ב־" ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הענין הנ"ל ד"תפלה למשה" נמצא יותר בהדגשה ובגילוי בדורנו זה כשישנו הכח של התפלות והברכות והעבודה דרבותינו נשיאינו, אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, עד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אתפשטותא דמשה שבדורנו
אות ח'
הרבי בעת מסירת השיחה

דבר מלכות י"א ניסן היא שיחה שאמר הרבי ביום שלישי, י"א בניסן תשנ"א.

השיחה עוסקת במעלתו של נשיא הדור גם לאחר פטירתו שדרכו יהודי יכול לקבל את הכוחות מהקב"ה ולהמשיך אותם.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

את השיחה אמר הרבי באור ליום שלישי י"א בניסן לאחר שאנ"ש ברכו אותו אחרי תפילת מעריב, לאחר השיחה פנה הרבי לנוכחים וחילק דולרים לצדקה.

תוכן השיחה

ערך מורחב – נשיא הדור#ממוצע המחבר
" וישנו גם משה ואהרן עמהם – בחי' משה (ואהרן – מז' רועי ישראל), שבכל א' מישראל, אנשים נשים וטף, ותיכף ומיד ממש – הקיצו ורננו שוכני עפר", ומשה ואהרן עמהם בפשטות, נשמות בגופים, יחד עם כל בנ"י, ותיכף ומיד ממש – "ומעשה ידינו כוננהו" ב"מקדש אדנ-י כוננו ידיך". "

בשיחה מבאר הרבי שמשה רבנו הוא הממוצע המחבר שדרכו עוברים הברכות מהקב"ה לעם ישראל, ובכל יהודי יש ניצוץ של נשמתו של משה שאיתו הוא יכול לקבל את הברכות ולהמשיך את הכוחות ע"י העבודה, הרבי מביא הוכחה לכך, שגם 40 שנה אחרי פטירת אדמו"ר הריי"צ אנחנו ממשיכים לפעול את הברכות והכוחות שקבלנו דרכו.

הרבי הוסיף שבזמן זה יש תוספת מיוחדת לקבלת והמשכת הכוחות , משום שאנו נמצאים בשנת "אראנו נפלאות" ובחודש ניסן שבו יש ליהודי כוח לפעול בהנהגה ניסית.

הרבי מבאר שהעניין הזה רמוז בקאפיטל של הרבי מזמור "תפילה למשה" שבו רמוזים כל הברכות לבנ"י למטה, שהם ע"י משה רבנו שהוא "איש אלוקים"[1] שעל ידי כך שהוא איש האלוקים הוא יכול להמשיך את הברכות מאלוקים לעם ישראל, וכאשר "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו"[2] אזי "ומעשה ידינו כוננה עלינו" נעשה שלימות המנוחה בשבת ו"ומעשה ידינו כוננהו" נעשה שלימות המנוחה גם בערך היגיעה לימות החול.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תהילים צ', א'
  2. תהילים צ', י"ז