עובדיה יוסף
| הרב עובדיה יוסף | |
|---|---|
| |
| ראשון לציון, מרן | |
| לידה | י"א בתשרי תרפ"א |
| בגדד, עיראק | |
| פטירה | ג' בחשוון תשע"ד |
| ירושלים, ישראל | |
| מקום פעילות | פתח תקוה, תל אביב, ירושלים |
| השתייכות | רבני ספרד |
| תפקידים נוספים | רב ונשיא מועצת חכמי התורה |
| חיבוריו | ראו בהמשך |
הרב עובדיה יוסף, (י"א בתשרי תרפ"א - ג' חשוון תשע"ד) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב עובדיה יוסף נולד בי"א בתשרי תרפ"א (23 בספטמבר 1920) בבגדאד במדינת עירק, לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת תרפ"ד עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים, בה גדל יחד עם אחיו ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה[1] ואברהם עובדיה[2] . בנערותו למד בישיבת פורת יוסף, שם התבלט בכישוריו הגאוניים.
בשנת תש"ד נשא את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים תש"ה-תש"ז שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים תש"ז-תש"י שימש כאב בית דין במצרים.
עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה, בשנים תשכ"ה-תשכ"ח כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת תשכ"ט נבחר לכהן כרב ראשי בתל אביב.
בחשוון תשל"ג נבחר לרב הראשי הספרדי, לצד הרב שלמה גורן ששימש כרב הראשי האשכנזי. באייר תשמ"ג הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת תשד"מ ייסד את מפלגת ש"ס והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.
סוף ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות תשע"ד אושפז הרב יוסף בבית הרפואה הדסה עין כרם בירושלים, בעקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד הלך לעולמו.
הקשר לחסידות ולחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו הרב יעקב יוסף העיד[3] כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"[4].
עוד בשנות צעירותו היה בקשר עם חסידי חב"ד והיה עמם בקשרים ידידותיים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב בשיכון חב"ד בירושלים שנוהלה על ידי הרב נפתלי רוט[5] והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות מרכז הצלה לילדי ישראל, בהנהלת הרבנים עזריאל זליג סלונים. בדרשתו השבועית במוצאי שבת, שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.
בספריו מזכיר תדיר את פסקי אדמו"ר הזקן מתוך שו"ע הרב, פסקי אדמו"ר הצמח צדק, ומצטט את ספרי הרב חיים נאה. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש"[6], הרב עובדיה אף השקיע רבות בלימוד ופסיקה מתוך שו"ת תורת חסד של הרב שניאור זלמן פרדקין שהיה חסיד חב"ד ומצד שני כאשר דיבר על הגאון הרוגוצ'ובי, שיבח את סגנונו כאשר לימד בעל פה, ותמה על סגנון הכתיבה שלו, אשר הדברים אינם בהירים לקורא[7][8].
מספר חסידי חב"ד נחשבו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב עזריאל זעליג סלונים, הרב חיים נאה, הרב שמעון אליטוב והרב שלום דובער וולפא. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב מרדכי שמואל אשכנזי. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם הרבנות הראשית[9].
היה בין המצדדים הבולטים בבניית מקווה חב"ד, ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו[10].
אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב חיים לוי יצחק גינזבורג רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו[11].
במהלך שיעור שמסר בכולל בנחלת הר חב"ד בשנות הלמ"דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של אדמו"ר הזקן בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה[12].
בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"[13].
במכתב מכ"ו אב תשל"ט, ביקש מהרב זלמן נחמיה גולדברג שיעביר מכתב "לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" שיתפלל עבור כלתו אשת הרב יעקב יוסף שהייתה אז בבית רפואה[14].
לקראת סיום הרמב"ם השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב טוביה בלוי ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו[15] ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ברחובות על חשיבותה של התקנה.
כתיבתו אל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. בחודש ניסן תשט"ז שלח לרבי באמצעות הרב עזריאל זעליג סלונים את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:
ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.
את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט
ב. לקראת י"א בניסן תשל"ב, יום ההולדת השבעים של הרבי, שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:
בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.
אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.
שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים. אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.
השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.
— נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא בספריית הרבי. מופיע גם כאן
ג. בשנת תשמ"ג, שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:
ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.
אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.
ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.
לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי
.
יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף [16].
התייחסויות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכתב הרבי אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת[17] במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :
"ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה".
במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "החכם עובדיה שי".
מסרים שונים מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש טבת תשל"ג שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם[18].
בחודש ניסן תשל"ד התבקש הרב אפרים וולף למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר בארצות הברית בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית[19].
בשנת תש"נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי"א אייר תש"נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש"ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח"י סיוון תש"נ, כרצון הרבי. [20].
אך בשנת תשנ"ג, לאחר שש"ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: "לבקר אצל גדולי ישראל באה"ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים"... וכן: "לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש". [21]
עידוד לקשר עם רבני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שהרב מרדכי שמואל אשכנזי הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב חודקוב רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של אדמו"ר הזקן, וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה בכפר חב"ד. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג הפסח, עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח[22].
כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שבנחלת הר חב"ד, הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו[23].
בשנת תשמ"ו שיגר הרב יוסף הכט רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר הצמח צדק מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".
על מכתב הרב שלום דובער וולפא שביקש את הסכמתו לספר יחי המלך (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"[24].
הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ט, לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת הליקוטי שיחות השבועית בה דן הרבי על הנהוג בציצית, כפי האר"י ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו[25]: "לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם". העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה[26].
אולם יש גירסה שהמניחים השמיטו את הציון והרבי דרש להוסיפו.
כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' [27] ציין הרבי בהערה שם: "העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו".
דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-770 מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור, כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש בהוקרה והערצה רבה ונאמנה, וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".
ב. בשנת תש"מ חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין טהרת המשפחה. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש"[28].
ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור בתש"נ בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"[29].
ד. לאחר ג' תמוז תשנ"ד נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: "גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר. גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם, וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".
ה. בי"א ניסן תשע"ב התקיים סיום הרמב"ם מרכזי בארץ הקודש (על ידי צעירי אגודת חב"ד), בשילוב ציון יום הולדתו של הרבי. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד[30], הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו[31]. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב אברהם יוסף[32], מכתב מיוחד, בו שיבח את תקנת לימוד הרמב"ם ואת מחוללה, הרבי.
ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב אברהם העכט, ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "מיהו יהודי", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". [33]
הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום ג' חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב שלום בער וולפא 'יחי המלך', העוסק בביאור הלכות מלכים ברמב"ם. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני 'בחזקת משיח' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה "יחי המלך!".
כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא".
ביום ג' חשון תשנ"ג, אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר יחי המלך המשיח, המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני "בחזקת משיח" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.
חיכוכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ב הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן[34]. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב שלמה גורן וברב עובדיה יוסף וישנה שמועה ידועה שהרבי סירב לפוגשו עקב זה .
בשנת תשע"ג, שינה הרב עובדיה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר את דעת הרבי בנושא[35].
כאשר תיקן הרבי את מבצע נרות שבת קודש שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת השולחן ערוך, הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבבא סאלי, הבאבא מאיר [36] והרב שלום משאש.).
בשנים תשמ"ט-תנש"א, ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב שמעון אליטוב לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה[37]. לגירסא נוספת, רבני חב"ד ביקשו לצאת נגד הרב עובדיה בחריפות. הרב חנניה יוסף אייזנבך ביקש שהות והלך לדבר עימו, והרב עובדיה התנצל שאמר זאת בסעודת פורים אחרי קיום מצוות משתה[38].
בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". [39] בעקבות תקנת הרמב"ם היומי החל ללמוד רמב"ם מדי יום לאחר תפילת שחרית [40].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב יעקב יוסף היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים במוסדות חב"ד.
- בנו הרב יצחק יוסף, ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן כרב הראשי לישראל החל מי"ז מנחם אב תשע"ג.
- בנו הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון לשעבר.
- בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים. מועמד לרב הראשי, בבחירות לרב הראשי לישראל תשפ"ה. קשריו עם הרבי וחסידי חב"ד תועדו ב'כי קרוב'[41].
- בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים לשלוחי הרבי במקומות שונים.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת יביע אומר - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת תשס"ט יצא כרך מפתחות עד חלק י.
- שו"ת יחוה דעת - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על מסכת הוריות (ששה כרכים).
- חזון עובדיה - הגדה של פסח, וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, פרוזבול, אבלות, תרומה ומעשרות, והלכות שבת. (18 כרכים)
- קול סיני - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
- לוית חן - על הלכות שבת על סדר שו"ע, שעיקרו השגות על ספר משנה ברורה.
- טהרת הבית - שלושה כרכים על הלכות נידה ומקואות.
- מאור ישראל - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על סדר מועד ומסכת ברכות.
- מאור ישראל - טבעת המלך - על משנה תורה להרמב"ם.
- מאור ישראל - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
- הליכות עולם - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
- ענף עץ אבות - על פרקי אבות.
ספרים אחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כף החיים - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים (חלק ב' יורה דעה מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר מר משה סופר (ירושלים) בן המחבר בעל כף החיים (י' חלקים)[42] ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.
- משא עובדיה - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
- פיתוחי חותם - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
- מעין אומר - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, פרק הרב עובדיה יוסף.
- אני בעל חוב לרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 40
- בסוד שיח - פרק הרב עובדיה יוסף
- מנחם משיב נפשי - פרק הרב עובדיה יוסף
- ספר הרב עובדיה, הוצאת ידיעות אחרונות, בעריכת רונן קדם שאול מייזליש, מכיל 176 עמודים.
- ספר שר התורה תולדות חייו מאת הרב יוסף סופר.
- נודע בשיעורים עמ' 182.
- ספר הרב אשכנזי - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.
- מענדי קורטס אני בעל חוב לרבי כפר חב"ד (שבועון) גיליון 1929.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סקירה אודות קשריו עם הרבי בתשורה לכבוד נישואי צאצא שלו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב
- תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.
- הסכם אוסלו בטל ומבוטל.
- הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!
- הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו של הגאון ר' אברהם חיים נאה .
- הרב עובדיה יוסף - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "יד לאחים"
- הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי, חב"ד און ליין
- גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו
- שניאור זלמן ברגר, ידיד נפשי - ידידות הגאונים הרב אברהם חיים נאה והרב עובדיה יוסף. חשוון, תשע"ד -
- הרב עובדיה יוסף ביקש ברכת הרבי כיכר השבת
- הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר
- התכתבויות הרבי והגאון רבי עובדיה יוסף בחדרי חרדים
- מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93
(אנגלית) - חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי
| הקודם: הרב יצחק ניסים |
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי ז' חשוון תשל"ג - א' ניסן תשמ"ג |
הבא: הרב מרדכי אליהו |
| הקודם: - |
מנהיג תנועת ש"ס י"ט תמוז תשנ"ח - ג' חשוון תשע"ד |
הבא: שלום כהן |
הערות שוליים
- ↑ (שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)
- ↑ (שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)
- ↑ בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313
- ↑ בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד
- ↑ מתוך נאומו של בנו הרב הראשי יצחק יוסף במעמד סיום הרמב"ם שבט תשע"ד
- ↑ את דעת הרבי בנושא, מביא הרב עובדיה גם בשו"ת יחווה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז. גם בשו"ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ג, סימן ח, בהערות ומילואים על הגיליון (הערה 1, ד"ה וע' בקובץ יגדיל תורה) מביא הרב עובדיה את דברי הרבי בקשר לכוונה בתפילה.
- ↑ ע"פ עדותו של בנו הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:40:30.
- ↑ סקירה על הספרים שהיו נר לרגליו, מתוך הספר מעדני מלך מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו
- ↑ כך היה כאשר הרב לוי ביסטריצקי התמודד לכהונת רב העיר צפת. ראו ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'.
- ↑ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד . כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד
- ↑ גיליון החייל
- ↑ ספר 'הרב אשכנזי'
- ↑ הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד
- ↑ מענדי קורטס, כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי, באתר COL, ו' אלול ה'תש"פ .
- ↑ ספר ימי תמימים
- ↑ ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך "ביתא ישראל" בארוכה.
- ↑ האגרת לא נדפסה בסדרת האגרות קודש ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)
- ↑ ימי תמימים ח"ו ע' 81
- ↑ ימי תמימים ח"ו ע' 285
- ↑ כפר חב"ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק
- ↑ מענה מי"ט אדר תשנ"ג. מענות קודש תשנ"ג, עמ' 53, מענה עג. מ"תשורה" גוטניק.
- ↑ ספר הרב אשכנזי ע' 310
- ↑ הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה
- ↑ ראה לקמן את הסכמתו
- ↑ בשלהי הערה 3, נדפס בליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך.
- ↑ מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' שניאור הלפרין שהיה מעוזריו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר
- ↑ התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050
- ↑ הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש
- ↑ הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל"
- ↑ הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם .
- ↑ ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
- ↑ לשעבר רבה הספרדי של חולון
- ↑ חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.
- ↑ הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד.
- ↑ הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש". כ"ד סיון תשע"ג (02.06.2013) .
- ↑ שמן ששון מחבריך, ח"א, ע' 38.
- ↑ תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160..
- ↑ בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34, מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב חנניה יוסף אייזנבך לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף". לפי עדותו של הרב שמעון בן ציון אייזנבך, עסקני חב"ד רצו למחות על דבריו של הרב עובדיה, אלא שהרב חנניה יוסף אייזנבך והרב שמואל חפר סברו שיש להימנע ממלחמה מיותרת כ"אשר בלאו הכי אנו נמצאים במצב מלחמתי קבוע ורצוף על כבודה של תורת החסידות מול חוג ידוע [=הליטאים] ולמה לנו להרחיב את החזית?". בהמשך, נפגש הרב חנניה יוסף אייזנבך עם הרב עובדיה, וביקש ממנו להקדיש מאמר תורני בקובץ מיוחד היוצא לאור לכבודו של הרבי. הרב עובדיה נענה בחיוב. הוא הודיע שמצויים אצלו חידושי תורה שעדיין לא נדפסו וכבר מחר יקדיש אחד מהם עבור הרבי. בראש אותו מאמר הוא גם הוסיף כמה מלים במעלת ויקרת כבודו ותורתו של הרבי ופועלו בעולם כולו להשיב לב ישראל לאביהם שבשמיים ודבריו תפסו מקום נכבד בקובץ. באסיפת חברי אגו"ח הבאה כבר התקבלה החלטה אחרת: לפרסם ולהבליט את דברי הרב עובדיה תורנית שבהופעתם מכחישים מכל וכל אמירה אחרת שיש בה משמעות הפוכה. ("דיבר כנגד חב"ד והרבי. כולם רצו להשיב מלחמה. מלבד אדם אחד", באתר ).
- ↑ שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.
- ↑ התשובה של הגר"ע יוסף זצ"ל לשואלים "מה פתאום רמב"ם"?
- ↑ ראיון הרב דוד יוסף כי קרוב
- ↑ שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד