משנה ברורה

		ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

משנה ברורה
מידע כללי
מאת	רבי ישראל מאיר הכהן מראדין
סוגה	חיבור הלכתי
תורגם לשפות	תורגם לאנגלית
מספר עמודים	א': 303, ב': 295, ג': 392, ד': 191, ה': 307, ו': 329, סה"כ: 1817
מספר כרכים	6
הסכמות	* רבי יצחק אלחנן ספקטור רבי מרדכי קלצקי רבי יוסף סקוביץ ורבי שלמה הכהן מווילנה רבי שמואל זנוויל קלפפיש רבי בן ציון שטרנפלד רבי חיים אלעזר וקס
קישורים חיצוניים
היברובוקס	* חלק א חלק ב חלק ג חלק ד חלק ה חלק ו

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907. הספר הוא פירוש של חלק אורח חיים בשולחן ערוך, תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז הדור שלאחר חיבורו, התקבל ה"משנה ברורה" כמקור ההלכתי היחיד המשפיע ביותר בעדות אשכנז והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית לפוסקים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.

החפץ חיים ויתר על זכויות היוצרים במשנה ברורה, והתיר לכל המעוניין להפיצם באופן זהה למקור בתנאי ש-4% מהספרים יתרמו לבית כנסת.

תיאור הספר

ספר המשנה ברורה הוא למעשה פירוש על חלק אורח חיים בשולחן ערוך, העוסק בהלכות יום יום. והוא בא לבאר ולהוסיף על דברי השולחן ערוך. וכן להכריע ולפסוק הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות.

הספר כולל שישה חלקים וכתיבתו ארכה כשלושים שנה (עריכתו הסתיימה בי"ט בחשוון תרס"ז).

הספר משמש כספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל, ובעיקר ביהדות אשכנז.

הספר נדפס לפי הוראת המחבר יחד עם החיבורים "באר היטב" ו"שערי תשובה" בגוף הספר אף שהוא כולל כבר בדבריו ציטוטים רבים משני הספרים הללו.

באופן כללי, נוהג המשנה ברורה לציין את המקור לדבריו בשער הציון. אך במקרים מסוימים, כגון שהרבה אחרונים מחזיקים באותה דעה מבלי חולק, או כאשר המשנה ברורה עורך ציטוט מתומצת ממספר אחרונים שכתבו דברים דומים, או כשהוא מצרף יחד קטעים המועתקים ממספר אחרונים ועוד, הוא מציין את המקור כ"אחרונים", או "תמצית דברי האחרונים".

חיבור הספר

הספר נערך כולו בידי החפץ חיים. עם זאת, על פי עדות בנו, הוא התבקש על ידי אביו לכתוב מספר סימנים מהלכות שבת, אותם שלח לאביו, שהכניסם לספרו לאחר שערך והגיה אותם אמנם את רוב הלכות שבת חיבר החפץ חיים בעצמו. לדעת בנו, מחמת שהספר נכתב חלקו על ידו וחלקו על ידי אביו, ניתן למצוא סתירות בפסקי המשנה ברורה:

...בא מר אבי לבקרני ואחרי משא ומתן בינינו הציע לי אבי להשתתף במלאכתו בחיבור השו"ע כו' לישב בביתי ולעסוק בהלכות שבת בעיון גדול, והוא יסמן לי סימני השו"ע שצריך אני ללמוד ולעיין ולברר ולהעלות בכתב את אשר הגה רוחי הן בפירוש השו"ע והן בביאור הלכה, וכמעשהו הוא, ולשלוח אליו הקונטרסים והוא יחזור עליהם ביחד עם חתנו הר' צבי והטוב בעיניהם יבחרו ויעלה אותם בכתביו כו'... אעיר בכאן את הקורא התורני כי בשביל שהכתבים לא יצאו תמיד מעט אחת נמצא לפעמים סתירות שהרב המחבר לא עמד עליהם.

— "קיצור תולדות החפץ חיים" עמוד מ"ב ואילך

מטרות כתיבת הספר

בהקדמתו לספר מציין בעל "החפץ חיים" מספר טעמים לכתיבת הספר, ומסביר מדוע לא ניתן להסתפק בשולחן ערוך כספר לידיעת ההלכה.

1. השולחן ערוך נכתב כספר סיכום ופסיקה לספרים "טור" ו"בית יוסף", והיות שכך, בלי לימוד ה"טור" וה"בית יוסף" קשה להבין את טעמי הדינים שבו - מה שגורם לזכירה פחותה של ההלכות והסקת מסקנות הלכתיות מוטעות, במקרים מסוימים. ומצד שני לימוד הטור והבית יוסף הוא קשה וארוך. לכן נצרך ספר שיסביר ויבאר את הדינים בקיצור.
2. ספרי הפסיקה שנכתבו לאחר הופעת השולחן ערוך - ודנים במקרים שונים שלא הוזכרו בשולחן ערוך, חלוקים בדעותיהם לעיתים רבות, ולאדם מן השורה אין כלים להכריע ביניהם. כמו כן החיפוש אחר הלכה מסוימת - שלא הוזכרה בשולחן ערוך, בספרי הלכה רבים, קשה ומיגע.

השפעה

המשנה ברורה נחשב כפוסק אחרון ברוב קהילות אשכנז, והמקובל לנהוג הלכה למעשה כהכרעת המשנה ברורה. אולם לפעמים כאשר המשנה ברורה מכריע שלא כשולחן ערוך הרב, בחסידות חב"ד מקובל השולחן ערוך הרב כפוסק הקובע ונוהגים על פיו, גם בחצרות אחרות ישנם מקרים בהם נוהגים כשולחן ערוך הרב, זאת על פי מסורת הקהילה/החסידות ובהתאם לכך שבאופן כללי מקובל בקהילות החסידיות, לנהוג להלכה על פי מסורת אבות או מנהגי קהילה.

מאז כתיבתו, התקבל הספר כספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. ביטוי לכך ניתן למצוא בדבריו של החזון איש: "ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית". וכך גם הרב אברהם יצחק קוק כותב עליו 'הלכה כמותו בכל מקום'.

בהרבה מהישיבות לומדים בשיעור הלכה את ספרי המשנה ברורה, ואלפים לומדים במסגרות וארגונים ללימוד ובחינה על ספרי המשנה ברורה.

המשנה ברורה והערוך השולחן

בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר ערוך השולחן שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם של רבנים כספר פסיקה בסיסי, שנכתב על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק.

השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות המתנגדים במזרח אירופה.

למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב משה פיינשטיין, הרב יוסף דב סולובייצ'יק. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב יוסף אליהו הנקין, והרב בנימין זאב בנדיקט.

מבנה הספר

החיבור כלל בהדפסתו שישה כרכים. כמו כן ברוב המהדורות החדשות, הוא מודפס במתכונת הזאת.

• חלקים א-ב - הלכות השכמת הבוקר, תפילין, ציצית, דיני תפילות היום, דיני בית הכנסת ודיני ברכות.
• חלק ג - הלכות שבת.
• חלק ד - הלכות עירובין וראש חודש.
• חלק ה - הלכות פסח ויום טוב.
• חלק ו - הלכות חול המועד, צומות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חנוכה ופורים.

הספר כולל שלשה חלקים:

• משנה ברורה - עיקר הספר ובו תמצות דברי האחרונים וטעמי המצוות.
• ביאור הלכה - הרחבה וביאורים בנקודות יותר ממוקדות בהלכה.
• שער הציון - ציון מקורות ולעיתים הערות נוספות בהלכה.

התייחסויות מרבותינו נשיאנו לחיבור

המשנה ברורה מזכיר רבות את האדמו"ר הזקן ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא מתנגד, ובדרך זו רצה לבטא שאצלו הגר"א ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו להגר"א.

אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו^{[דרוש מקור]}.

הרבי הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת הבית יוסף, אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי השולחן ערוך, ובנושאי הכלים, וא"צ לומר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות ישראל.

הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.