דבר מלכות ראה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:50, 16 ביולי 2023 מאת חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
" ובפשטות:
להכריז ולפרסם בכל מקום – בדברים היוצאים מן הלב – שהקב"ה אומר (ע"י עבדיו הנביאים) לכאו"א מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה", ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.
[ויש להוסיף ולהדגיש שההכרזה והפרסום דכהנ"ל צ"ל גם ע"י אלה שטוענים שעדיין לא נקלט ענין זה (בשלימות) בהבנה והשגה והכרה שלהם, דכיון שגם אצלם ישנו ענין האמונה בשלימות, יכולים (ובמילא צריכים) הם לפרסם הדברים לאחרים, החל מבני ביתו (שבודאי אינם צריכים "לסבול" מזה שעדיין לא הונח הדבר בשכלו), וכל אלה שנמצאים בסביבתו, כל אחד ואחת מישראל, ובודאי שע"י ההשתדלות המתאימה יתקבלו הדברים ויפעלו פעולתם, כולל גם אצל המכריז והמפרסם, שיוקלט אצלו בפנימיות וכו'].
"

– סימן י"א - מוגה

דבר מלכות ראה הינה שיחה שאמר הרבי בהתוועדות ש"פ ראה, א' דראש חודש אלול תנש"א.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

תוכן השיחה

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה": בפסוק זה מודגש ענין המשכת הברכה לבני ישראל, מלמעלה למטה: "ראה" ראייה שלמעלה משמיעה, "אנוכי" הודעת עצמותו ומהותו, דרך הגבהה והתנשאות, "נותן" בעין יפה, "לפניכם" לפנימיותיכם, "היום" שמורה על האור והגילוי, ועל הנצחיות, "ברכה" שעניינה המשכה, להפוך את הקללה לברכה.

פרשת ראה קוראים לעולם לפני חודש אלול, שבה עושים חשבון נפש על כל השנה שעברה, כולל חודשי הקיץ שעניינם עבודה מלמעלה למטה כמו פרשת "ראה", אך למרות זאת עדיין אינו מובן, הרי עיקר אופן עבודת האדם בחודש אלול היא "אני לדודי" מלמטה למעלה דווקא, ההיפך מפרשת ראה.

ויש לומר הביאור בזה, בחודש אלול ישנם ב' אופני עבודה המודגש בר"ת "אני לדודי ודודי לי": התעוררות התחתון והעליון, ושלימות העבודה היא בחיבורם יחד, לתיבה אחת "אלול", היינו, שעבודת האדם תהיה באופן של בלי גבול ולמעלה ממדידה והגבלה. והכוח לזה מגיע מההכנה והברכה "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה", מכיון שהיא דרגה ובחינה נעלית שלמעלה מגדר מעלה ומטה, שעל ידה נעשה הכוח לחיבור שניהם יחד.

והדגשה מיוחדת כאשר חל ב' הימים דר"ח אלול בשבת ויום ראשון, שמתוך המעמד ומצב הנעלה של שבת, שלמעלה לגמרי מהעולם, מתחיל היהודי עבודתו בחודש אלול, ומזה נמשך וחודר אח"כ גם לעבודתו בימות החול, שעבודתו בעולם תהיה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה.

ובשנת תנש"א, שסיימנו את כל ענייני העבודה, וכבר ראו נפלאות, הסה"כ דהחשבון של כל השנה הוא: "עד מתי"!.. היתכן שמשיח צדקנו עדיין לא בא?!..

ובנוגע לפועל: להכריז, לפרסם ולעורר בכל מקום, בדברים היוצאים מן הלב, שהקב"ה מברך את כאו"א מישראל "ראה אנוכי כו׳" ועד שהיום ממש רואים תיכף ומיד בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים