התוועדות עם הרבי

התוועדות עם הרבי הוא המעמד המרכזי של הקשר בין הרבי לחסידיו, בו נושא הרבי את דבריו לקהל, בשיחות ובמאמרי חסידות. דברי הרבי בהתוועדות כוללים דיונים תורניים, דברים בעניני השעה, הוראות לחסידים ועוד.

הזמן הקבוע להתוועדויות הרבי הוא מידי שבת, במוצאי הימים טובים, ועד להסתלקות רעייתו הרבנית בשנת תשמ"ח - נערכו התוועדויות גם בימות החול, חלקן קבועות בתאריכים חשובים, כמו חגי חסידות חב"ד, וחלקן בהזדמנויות אחרות מידי פעם. כאשר נערכו ההתוועדויות בימות החול, הן שודרו למאזינים בכל העולם על ידי מרכז שידורי חב"ד.

היסטוריה

רבותינו נשיאינו נהגו להתוועד עם הקהל פעמים אחדות בשנה, י"ט כסלו, פורים וכדומה. היו זמנים קבועים לאמירת חסידות, והיו שיחות בעיקר במהלך סעודות שבת וחג. אצל הרבי חל שינוי בענין ההתוועדויות, הוא נוהג להתוועד עם הקהל לעיתים קרובות יותר, לכל היותר פעם בחודש בשבת מברכים.

הרבי בהתוועדות בזאל הקטן, בו נערכו ההתוועדוית בשנים הראשונות ובו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

לפני הנשיאות

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הייתה בחג הסוכות ב תומכי תמימים אטווצק.

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה תשע ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר^[1]. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים^[2].

בשנים הראשונות גרו בסמוך ל770 מספר מועט של חסידים ליובאוויטש מחמת יוקר המגורים בשכונת קראון הייטס, והמנין ב-770 היה בעיקר של תושבי האיזור, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה במוריסטאון^{[דרושה הבהרה]} הגיעו קבוצת חסידים לבקרו, ובניהם הרב שמואל לויטין הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, והנהג לא היה חסיד חב"ד בשם רוט, לאחר שהחסידים נפגשו עם הרבי הרבי שאל אם יש כאן עוד מישהו, וענו שנמצא הנהג. רבי שאל אותו האם רוצה משהו? והשיב שאחרי התפילה יש קידוש, וחסידי חב"ד לא משתתפים, ועל כן אין תוכן בקידוש, ואם אפשר שחתנו של הרבי הריי"צ (הרבי) ישתתף בקידוש, הרבי הריי"צ הוציא 3 שטרות של דולר בתור השתתפות בקידוש, ואמר שכאשר החתן ידע שאני משתתף הוא ישתתף, ומאז מדי שבת מברכים הרבי היה מגיע כחצי שעה לאחר תחילת הקידוש, מדבר כחצי שעה, והיו מנגנים ניגונים שונים על פי בקשת הרבי (לאו דווקא חב"דיים). הרבי עשה קידוש לעצמו, ישב ודיבר בעניני הזמן^[3].

לאחר יו"ד שבט תש"י

במשך השנה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ הרבי התוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם מאמרים, אותם אומר רק רבי, אלא רק שיחות. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"^[4].

בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות באופן רשמי, ואמר את המאמר הראשון שלו – באתי לגני.

עם השנים חסידות חב"ד גדלה והחלו להגיע יותר חסידים להתוועדויות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדויותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדויות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת תשי"ד להתפלל ולהתוועד בזאל הגדול^[5] להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"^[6].

לקראת ראש השנה של שנת תש"כ הסתיים השיפוץ הראשון שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות וההתוועדויות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדויות בזאל הקטן או באולמות^[7].

לאחר פטירת הרבנית חנה, לא רצה הרבי להתוועד בי"ט כסלו, עד שהרב שמואל לוויטין נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות^[8].

במשך השנים ההתוועדויות נערכו בחגים ומועדים חסידיים כשהתוועדויות בשבת נערכו בעיקר בשבתות מברכים (כתקנתו של הרבי הריי"צ) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת.

לאחר שמיני עצרת תשל"ח

לאחר האירוע הבריאותי שאירע בשמיני עצרת תשל"ח החל הרבי על פי הצעת הרופאים, להתוועד במוצאי שבת במקום בשבת, התוועדויות אלו, אף שהיו במוצאי שבת דומות בסגנון להתוועדות של שבת, הן מבחינת הסדר, והן מבחינת סגנון הדיבור.

לאחר כ"ב שבט תשמ"ח

במהלך השנה לאחר הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, החל הרבי להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה בחג הפורים תשמ"ח. זקני החסידים ורבני חב"ד מכל העולם ביקשו במכתב לרבי, ובו בקשו לערוך את ההתוועדות בחג הפורים^[9], אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי התוועדויות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל להרבות בשיחות בימות השבוע מהם בימי סגולה שבעבר הרבי נהג להתוועד בהם, ומהם בימים רגילים, לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר, בשיחות אלו הרבי נוהג לעמוד.

תאריכים בהם התוועד הרבי^[10]

תאריכים נוספים שהתוועד בהם הרבי

התוועדות במחיצת הרבי

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. הרבי יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל לשאת שיחה שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעיתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו ניגון הכנה לד' בבות, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן)^[12].

כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת מאמר, היה מורה על נגינת ניגון רוסטוב, אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם^[13].

התוועדויות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדויות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות חוזרים בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של מניחים העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים^[14] בעוד רובו של החומר לא הוגה^[15].

בהתוועדויות שעורך הרבי בשבתות וחגים, שנגמרו במוצאי החג^[16], נוהג הרבי ליטול ידים ולאחר ההתוועדות לברך על הכוס בזימון, ולאחר מכן לעשות על אותו הכוס הבדלה ולאחר מכן נוהג הרבי לחלק כוס של ברכה.

הסדר בהתוועדות בשבת

מברך על היין, ואוכל מעט מזונות.
ב' שיחות בענין היום.
מאמר כעין שיחה
ביאורים ברש"י, לקוטי לוי יצחק (החל משנת תשל"א), שיעור הרמב"ם (החל משנת תשד"מ). בקיץ פרקי אבות^[17].
חלוקת משקה^[18].
הזכרת ברכה אחרונה.

מסביב להתוועדות

את הגביע והשעון של הרבי הניח הרב בערל יוניק על שולחנו של הרבי. כיום מניח אותם המשב"ק מאיר משה אלטמאן, מחברי ועד המסדר.

את היין לקידוש מזג הרב מרדכי מנטליק עד פטירתו בשנת תשמ"ח, והחליף את מקומו הרב בערל יוניק. בשנים האחרונות מוזג את היין הרב מנחם נחום גרליצקי.

מאחורי הרבי עמד שנים רבות הצייר הידוע הרב הענדל ליברמן, שהיה מעודד את השירה עד פטירתו בתשל"ו. מחודש תשרי תשל"ז, החל ר' זושא ווילימובסקי לעודד את השירה בעת ההתוועדויות אצל הרבי^[19].

הסדר בהתוועדות בימי דפגרא בחול

שיחות במעלה היום
אמירת דא"ח (בימי דפגרא של חסידות חב"ד מדורות בדרך כלל בסגנון מאמר, בימים אחרים מאמר כעין שיחה).
ביאור בשיעור הרמב"ם (החל מתשד"מ)
הדרן על מסכת הש"ס
ניגון ד' בבות
הזכרת ברכת המזון

מעלת ההתוועדות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

פעמים רבות הזכיר הרבי את מעלת התוועדויות אלו כעת רצון מיוחדת, בזכות ריבוי הקהל, בזכות המקום הקדוש - 770 או בזכות הזמן המיוחד - התאריך בו נערכת ההתוועדות.

כאשר פסק הנוהג של כניסה ליחידות פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.

צילומים מהתוועדויות במשך השנים אצל הרבי

צילום נדיר מהתוועדות של הרבי במוצאי שמחת תורה. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ההתוועדות בשנת תשכ"ח, בזמן שב-770 החג היה בעיצומו
הרבי בהתוועדות השניה שנערכה באולם מחוץ ל770, י' שבט תשי"ד
הרבי בהתוועדות ט"ו שבט בזאל הגדול של 770
אחת ההתוועדויות בזאל הגדול, תשל"א
זקני החסידים יושבים מאחורי הרבי בשעת ההתוועדות בזאל הגדול. משמאל לימין: הרב צבי הירש קוטלרסקי, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב יעקב גורקוב, הרב עוזיאל חזנוב, הרב אליהו חיים רויטבלט, הרב זאב ניסנביץ'
הרבי בעת אמירת מאמר חסידות במהלך התוועדות בזאל הגדול ב-770. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב ישראל לייבוב, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב ישראל שמעון קלמנסון, הרב יעקב יוסף רסקין, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, הרב יעקב מנחם מענדל שפרלין
הרבי חוזר מאמר בהתוועדות בזאל הגדול, הקהל נראה עומד על רגליו
אחת ההתוועדויות האחרונות שנערכו באולם, תשי"ט
הרבי נושא שיחה בהתוועדות זאל הגדול, לאחר ההרחבה השניה
ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון חדר השידורים

קישורים חיצוניים