אתרוג קלבריה – הבדלי גרסאות

עדכון
להתראות (שיחה | תרומות)
 
שורה 52: שורה 52:
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה.  
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה.  


בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה ב[[פתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב"ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]].  
מי שסייעו בעניין היה סוחר האתרוגים מגזע רבותינו נשיאינו [[זאב דוב לודמיר]] וחתנו הרב [[נחמן אלבוים]] שזכו להדרכה מפורטת מהרבי. בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה ב[[פתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב"ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]].  


הרב [[נחמן אלבוים]] בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז [[אייר]] [[תשט"ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ועם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי "שם צוה ה' את הברכה עד העולם".
הרב נחמן אלבוים בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז [[אייר]] [[תשט"ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ועם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי "שם צוה ה' את הברכה עד העולם".


בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה.  
בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה.