זאב דב לודמיר

הרב זאב דוב לודמיר היה מצאצאי אדמו"ר הזקן, בוגר ישיבת תורת אמת שנמנה על חסידי בויאן אך שמר על קשר קרוב עם חסידי חב"ד, זכה לקירובים שונים מהרבי ונכנס פעמים רבות ליחידות, ואף נמנה עם המתפללים הקבועים בבית הכנסת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בצפת בשנת תרס"א למרדכי זיידיל לודמיר ודבורה פייגא (ציפורה), כצאצא לאדמו"ר הזקן, ונקרא על שם הסבא הרב זאב דב סלונים שנפטריים כשנתיים וחצי קודם לכן^[1].

כשהיה בגיל 11 בלבד, התייתם מאביו שנפצע באסון שאירע בהילולת הרשב"י במירון בל"ג בעומר תרע"א, וכשבועיים לאחר מכן נפטר בערב ראש חודש סיון תרע"א. על פי בקשת אביו בימיו האחרונים, נשלח בער'ל הצעיר לגדול תחת חסותו של הצדיק ר' מענדל דעזשער נכד האדמו"ר בעל ה'דברי חיים' מצאנז.

בשנת תרע"ד שלחה אותו אמו ללמוד תחת השגחת קרובי משפחתה בישיבת תורת אמת חברון שנוסדה על ידי אדמו"ר הרש"ב, אך כעבור חודשים ספורים פרצה מלחמת העולם הראשונה והישיבה נסגרה^[2]..

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת חסיה רבקה בת ר' נחום ואסתר מלכה ברגמן^[3] מהמשפחות המיוחסות ביותר בירושלים, ולאחר החתונה התיישב בבני ברק והיה כל ימיו יושב אהל.

לצד עיסוקו כיושב אהל, מידי שנה לקראת חגי תשרי עסק במסחר אתרוגים כמו אחרים מבני משפחתו^[4], וברבות השנים היה לאחד מגדולי הסוחרים בענף זה ורכש ידע מקיף בתחום.

פעמים רבות נסע בסמוך לחודש החגים לניו יורק לצרכי מסחר האתרוגים וזכה להיכנס אל הרבי^[5].

על אף שלא נמנה במובהק על חסידי חב"ד, זכה לקירובים שונים מרבותינו נשיאינו, ייתכן והדבר נבע בין השאר מהקרבה המשפחתית שלו כצאצא ישיר לאדמו"ר הזקן^[6]. בין השאר מסופר, שפעם נכח בשמחת תורה במחיצת אדמו"ר הריי"צ, וזכה שהרבי הניח את ידו הקדושה על כתפו ויצא איתו בריקוד^[7].

כאשר החלה לצוף הבעיה של הרכבת אתרוגים, גם בקלבריא, חתנו ר' נחמן אלבוים, העלה בפני הרבי הצעה להביא אתרוגי קלבריא ולשתול אותם בארץ הקודש, והוא וחתנו זכו להדרכה ופיקוח מהרבי^[8], כשהרבי מתעניין ומדריך בצורה המפורטת ביותר, כשלצד זאת הרבי מורה לרב מרדכי פרלוב לסייע להם^[9]

בשנת תשכ"ח הקים קופת גמ"ח וזכה למענה מעודד מהרבי על כך^[10].

נפטר בי"ט שבט ה'תשל"ה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' מרדכי לודמיר - מבעלי אתרוגי לודמיר, בני ברק
בנו, ר' אברהם בנימין לודמיר - מחבר הספר 'נחלת אב'
בתו, מרת אהובה ליבא יהודית רעיית הרב יחזקאל בסר
בתו, מרת מרת חנה רעיית הרב נחמן אלבוים
בתו, מרת חוה
בתו מרת מינדל מינה (לודמיר)
בתו, מרת חיה קאהן

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

למה אתה לא בא לישראל?!..., סיפורים על הרב לודמיר מאת חתנו הרב יחזקאל בסר (אנגלית)

הערות שוליים

↑ אמו דבורה פייגא, בת הרב זאב דב (והרבנית אלטע חיה שימקא סימה) סלונים, בן הרב יהודה לייב סלונים, בן הרבנית מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי בנו של אדמו"ר הזקן.
↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
↑ נולדה בי' שבט תרס"ב, נפטרה בי"ט אב תשכ"ז.
↑ ראו המבשר תורני חג הסוכות תשפ"ב עמוד כה ואילך.
↑ חוברת 'הרבי' ג' תמוז תשע"ד, עמוד 7 'הבטחה לשנה מעוברת.
↑ ראו סיפורים שונים מפי חתנו, הרב יחזקאל בעסער, שבועון בית משיח, 'איש סוד של הרבי'.
↑ הרב דוד מאיר דרוקמן בשם הרב נחמן אלבוים, חתנו של הרב לודמיר
↑ ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שלז.
↑ [danielventura.fandom.com/he/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94 תיאור מפורט של השתלשלות האירועים].
↑ 'אגרות-קודש' כרך כה עמ' רלט.

[1] אמו דבורה פייגא, בת הרב זאב דב (והרבנית אלטע חיה שימקא סימה) סלונים, בן הרב יהודה לייב סלונים, בן הרבנית מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי בנו של אדמו"ר הזקן.

[2] ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.

[3] נולדה בי' שבט תרס"ב, נפטרה בי"ט אב תשכ"ז.

[4] ראו המבשר תורני חג הסוכות תשפ"ב עמוד כה ואילך.

[5] חוברת 'הרבי' ג' תמוז תשע"ד, עמוד 7 'הבטחה לשנה מעוברת.

[6] ראו סיפורים שונים מפי חתנו, הרב יחזקאל בעסער, שבועון בית משיח, 'איש סוד של הרבי'.

[7] הרב דוד מאיר דרוקמן בשם הרב נחמן אלבוים, חתנו של הרב לודמיר

[8] ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שלז.

[9] [danielventura.fandom.com/he/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94 תיאור מפורט של השתלשלות האירועים].

[10] 'אגרות-קודש' כרך כה עמ' רלט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]