תורת אמת חברון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תורת אמת (חברון))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בניין הישיבה
מבנה הישיבה כיום

ישיבת תורת אמת בעיר חברון ארץ הקודש נוסדה בשנת תרע"א על ידי אדמו"ר הרש"ב.

התייסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נוסדה כאשר בשנת תרע"א אדמו"ר הרש"ב שלח קבוצה מתלמידי הישיבה בליובאוויטש ובראשם הרב שלמה זלמן הבלין במטרה לייסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת תומכי תמימים.

לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים בכ"ד במר חשוון שנת תרע"ב, ולחברון עצמה הגיעו ארבעה ימים לאחר-מכן, בכ"ח במר חשוון.

במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל המשפיע והתלמידים העולים לחברון, כותב אדמו"ר הריי"צ: "הישיבה נקראת "תורת אמת"", ובשם זה נקראת הישיבה בירושלים עד היום הזה".

מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שתי קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם "מגן אבות חברון" שהוקמה על ידי חסידי חב"ד תושבי חברון), ואילו מקום השינה נקבע להיות באחוזה החב"דית שב"בית רומנו", אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל"בית רומנו".

קבוצת התמימים, מנתה שבעה: הרב אלתר שימחוביץ, הרב יחזקאל פייגין, הרב הלל פרוטקין, הרב צבי הירש קצב, הרב ישראל זלמן אסנאס, הרב אברהם אליהו אשרוב, הרב מנחם (נאחע) קרסיק.

עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון הייתה למוסד תורני רב-השפעה ולמרכז לחסידות בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט.

מימון מאדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

למימון הישיבה דאגו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. את התרומות שקיבלו עבור הישיבה, וכספים שהשיגו במאמצים רבים, העבירו דרך הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחרים, עבור הישיבה. יש הגורסים כי הרב אליעזרוב ואנשי חברון ניהלו את הגשמיות של הישיבה, ואילו הרב הבלין היה המנהל הרוחני של הישיבה.

גירוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלימודים נמשכו כשלוש שנים, עד לשלהי שנת תרע"ד, אז פרצה מלחמת העולם הראשונה. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו למלחמה לצד גרמניה, והתלמידים והמשפיע שהיו אזרחי רוסיה נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ. התלמידים גורשו לרוסיה, ואילו הרב הבלין שהה באותה עת בחו"ל ושב לארץ כמה שנים אחר כך והקים את ישיבת תורת אמת בירושלים.

בוגרי הישיבה מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]