חסידות בויאן – הבדלי גרסאות
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק עבר לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית [[בית המדרש|מדרש]] ו[[בית מגורים]] בהם ניהל את עדתו. | ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק עבר לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית [[בית המדרש|מדרש]] ו[[בית מגורים]] בהם ניהל את עדתו. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה | עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו. | ||
לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה ב[[ווינה]] ואחר כך התפזרו. | |||
===הדור השני והשלישי=== | ===הדור השני והשלישי=== | ||
[[קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg|ממוזער | [[קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg|ממוזער]] | ||
*רבי '''[[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]]''' | |||
:אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי '''[[אהרן פרידמן (בויאן)|אהרן]]''' ורבי '''מרדכי שרגא''', שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות | * , בנו הבכור של ה"פחד יצחק", רבי '''[[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]]''' הנהיג את רוב החסידים של אביו. | ||
:בנוסף, חתנו רבי '''[[משה פרידמן|משה (משה'ניו) פרידמן]]''', בן לאדמ"ורי [[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]] | |||
לאחר מספר שנים עבר מוינה ל[[צ'רנוביץ]] ב[[בוקובינה]] שם גרו חסידים רבים. נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ו]], ונקבר באוהל אביו בווינה. תורתו רוכזה בספר "תפארת מנחם". | |||
:אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי '''[[אהרן פרידמן (בויאן)|אהרן]]''' ורבי '''מרדכי שרגא''', שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות. אך למעשה ערכו שולחנות יחד ואמרו דברי תורה, כשרבי אהרן היה המרכזי שבהם. | |||
:- רבי אהרן ([[תר"נ]] -[[י"ג בחשוון]] [[תש"ב]]) נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי. | |||
:- רבי מרדכי שרגא (-[[ט"ז בטבת]] תש"ב) היה חתנו של רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל מויז'ניץ]], נפטר ונקבר אף הוא בווערחיווקי. | |||
:בנוסף אליהם, היה את חתנו רבי '''[[משה פרידמן|משה (משה'ניו) פרידמן]]''', בן לאדמ"ורי [[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]]. | |||
:הוא החל לכהן כאדמו"ר מבויאן בווינה לאחר מעבר חמיו לצ'רנוביץ ובהמשך עבר ל[[קראקא]]. | |||
:לאחר פטירת חמיו, חלק גדול מחסידי בויאן, בפרט מ[[ארץ ישראל]], היו לחסידיו. היה תלמיד חכם מפורסם וכיהן כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] וכנשיא [[ישיבת חכמי לובלין]]. נרצח ב[[ג' באלול]] [[תש"ג]]. | |||
* בנו השני, רבי '''[[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]]''' כיהן | * בנו השני, רבי '''[[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]]''' כיהן ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט מהנאצים ל[[שווייץ]] ולאחר מספר חודשים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה ב[[תל אביב]]. | ||
נפטר ב[[ל' באב|א' דר"ח אלול]] [[תשי"א]] והשאיר שתי בנות. אך לא נותרו ממנו צאצאים. | |||
* הבן השלישי, רבי '''[[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]]''', כיהן בלמברג ([[לבוב]]), אחת מעריה המרכזיות של [[גליציה]], שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין. | |||
בשנת תש"ב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו. גם הוא לא הניח אחריו צאצאים. | |||
* הבן הרביעי, רבי '''[[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה]]''' נשאר בווינה שם כיהן באדמו"רות. | |||
בשנת [[תרפ"ה]] ביקר ב[[ארצות הברית]] וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להשאר ולכהן להם כאדמו"ר. | |||
בשנת [[תרפ"ז]] פתח את בית מדרשו ב[[לואר איסט סייד]] ב[[מנהטן]]. כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] בארצות הברית וכנשיא [[אגודת האדמו"רים בארצות הברית|אגודת האדמו"רים]] ב[[ארצות הברית]]. | |||
לאחר השואה ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר, רבי ישראל מבויאן-לייפציג בתשי"א, החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר. נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים. השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) הרב נחום דב ברייאר, האדמו"ר הנוכחי. | |||
<gallery> | <gallery> | ||