תהלים קל"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
| כותרת = תהילים קל"ט{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע}}
| ניקוד=כן
| רוחב = 30%
| כותרת = תהילים קל"ט{{ש}}לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע
| תוכן = <poem>
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע.  
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע.  
שורה 53: שורה 53:
}}
}}
'''תהילים קל"ט''' הוא המזמור ה-139 ב[[תהילים|ספר תהילים]].
'''תהילים קל"ט''' הוא המזמור ה-139 ב[[תהילים|ספר תהילים]].
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הקל"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-138, ועד ליום ההולדת ה-139.


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נכבד מאוד, ואין בכל החמשה ספרים מזמור המייסר לאדם בדרכי ה' כמו זה המזמור. אשרי אדם האומר זה המזמור בכל יום".
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נכבד מאוד, ואין בכל החמשה ספרים מזמור המייסר לאדם בדרכי ה' כמו זה המזמור. אשרי אדם האומר זה המזמור בכל יום".


==בחסידות==
==בחסידות==
*'''אחור וקדם צרתני''' - האדם נברא אחור למעשה בראשית, כי נברא אחרון, אם זכה אז הטעם לכך הוא כדי שיבוא לסעודה שהכול הוכן בשבילו, כי הוא קדם ונעלה מכל שאר הנבראים.
*'''אחור וקדם צרתני''' - האדם נברא אחור למעשה בראשית, כי נברא אחרון, אם זכה אז הטעם לכך הוא כדי שיבוא לסעודה שהכול הוכן בשבילו, כי הוא קדם ונעלה מכל שאר הנבראים.
*'''אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח''' - יהודי ששאל את הרבי מכיון שקשה לו להתגבר במלחמת ה[[יצר הרע|יצר]], אנה לפנות ואנא לברוח? שאין צריך לברוח, כי ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו, ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, שזה עצמו נתינת כח לעמוד במלחמת היצר ולנצחה, וגם התבוננות קלה בזה מספיקה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200830153 אגרות קודש חלק ט' מכתב ב'תשעא].}}
*'''אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח''' - יהודי ששאל את הרבי מכיון שקשה לו להתגבר במלחמת ה[[יצר הרע|יצר]], אנה לפנות ואנא לברוח? שאין צריך לברוח, כי ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו, ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, שזה עצמו נתינת כח לעמוד במלחמת היצר ולנצחה, וגם התבוננות קלה בזה מספיקה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200830153 אגרות קודש חלק ט' מכתב ב'תשעא].}}
*'''[[ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא#הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר|ולילה כיום יאיר]]''' - [[לעתיד לבוא]] החושך עצמו יאיר, ה[[צממום הראשון|צממום]] עצמו יאיר. ולא רק שכוונת הצמצום היא כדי שיוכל להיות גילוי אור, רק יראו את המעלת הצמצום, והצמצום עצמו יאיר.
*'''[[ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא#הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר|ולילה כיום יאיר]]''' - [[לעתיד לבוא]] החושך עצמו יאיר, ה[[צממום הראשון|צממום]] עצמו יאיר. ולא רק שכוונת הצמצום היא כדי שיוכל להיות גילוי אור, רק יראו את המעלת הצמצום, והצמצום עצמו יאיר.
שורה 72: שורה 69:
*[[ניגון ע"ג (אנה אלך)]]
*[[ניגון ע"ג (אנה אלך)]]
*[[פליאה דעת ממני (ניגון)]]
*[[פליאה דעת ממני (ניגון)]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=167 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=167 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''


{{תהילים}}
{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]
[[קטגוריה:תהלים]]

גרסה מ־14:04, 13 במרץ 2025

תהילים קל"ט
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע

א: לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע.

ב אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק.

ג אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.

ד כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.

ה אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה.

ו (פלאיה) פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ.

ז אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח.

ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ.

ט אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם.

י גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.

יא וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי.

יב גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה.

יג כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי.

יד אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד.

טו לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ.

טז גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.

יז וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם.

יח אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ.

יט אִם תִּקְטֹל אֱ-לוֹהַּ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי.

כ אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ.

כא הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט.

כב תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי.

כג חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי.

כד וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם.

תהילים קל"ט הוא המזמור ה-139 בספר תהילים.

תוכן המזמור

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נכבד מאוד, ואין בכל החמשה ספרים מזמור המייסר לאדם בדרכי ה' כמו זה המזמור. אשרי אדם האומר זה המזמור בכל יום".

בחסידות

  • אחור וקדם צרתני - האדם נברא אחור למעשה בראשית, כי נברא אחרון, אם זכה אז הטעם לכך הוא כדי שיבוא לסעודה שהכול הוכן בשבילו, כי הוא קדם ונעלה מכל שאר הנבראים.
  • אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח - יהודי ששאל את הרבי מכיון שקשה לו להתגבר במלחמת היצר, אנה לפנות ואנא לברוח? שאין צריך לברוח, כי ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו, ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, שזה עצמו נתינת כח לעמוד במלחמת היצר ולנצחה, וגם התבוננות קלה בזה מספיקה[1]
  • ולילה כיום יאיר - לעתיד לבוא החושך עצמו יאיר, הצממום עצמו יאיר. ולא רק שכוונת הצמצום היא כדי שיוכל להיות גילוי אור, רק יראו את המעלת הצמצום, והצמצום עצמו יאיר.
  • גלמי ראו עיניך - בריאת האדם היה באופן שהוא היה גולם, ואחר כך הקב"ה נפח בו את הנשמה (שלא כמו שאר הצומח והחי, שנבראו הגוף יחד עם הנפש), כי כשאדם עושה ומשלים כוונת בריאתו, אז הוא למעלה אפילו מהמלאכים. אך כשעושה היפך כוונת בריאתו, אז הוא נמוך אפחלו מהבהמות וחיות.
  • ימים יצרו ולו אחד בהם - ישנם ימים קצובים שניתן לאדם, וצריכים להמשיך את ה"אחד" בהם, בימים, בכל יום צריך להיות ממולא מאחדות ה'. וכל יום שאינו משלים תפקידו[2] הרי חסר יום.
  • תכלית שנאה שנאתים - דוד המלך אמר על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלוקי ישראל. ולא על תינוקות שנשבו בין העכו"ם. אך רבותינו נשיאינו קירבו גם יהודים כאלה שמדובר עליהם כאן.

בניגוני חב"ד

קישורים חיצוניים


הסתרהמזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ט' מכתב ב'תשעא.
  2. זהו ענין ה"ולא" באות א' של הכתיב.