ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש"א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]
[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש"א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=נושא חג הפורים|אחר=מאורעות וימי חב"ד שהתרחשו בפורים|ראו=[[י"ד באדר]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=נושא חג הפורים|אחר=מאורעות וימי חב"ד שהתרחשו בפורים|ראו=[[י"ד באדר]]}}
'''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז"ל]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]], ומוזכר ב[[תנ"ך]] ב[[מגילת אסתר]]. ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כ[[ירושלים]], חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ערב החג, [[י"ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].
'''פּוּרִים''' הוא חג שנקבע על ידי [[חז"ל]] בתקופה שלפני בנין [[בית המקדש השני]], ומוזכר ב[[תנ"ך]] ב[[מגילת אסתר]]. ברוב המקומות בעולם חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], כ[[ירושלים]], חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ערב החג, [[י"ג באדר]], הוא צום [[תענית אסתר]].


החג נקבע לזכר ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן [[גלות פרס]] שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]], בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]].
החג נקבע לזכר ה[[נס]] שעשה עמנו ה' בזמן [[גלות פרס]] שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת [[אחשוורוש]], בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן האגגי|המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]].
שורה 8: שורה 8:


באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע", שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך [[מסירות נפש]]. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטל בעתיד]], בימות המשיח.
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע", שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך [[מסירות נפש]]. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטל בעתיד]], בימות המשיח.
==מקורו==
==מקורו==
===הרקע ההיסטורי===
===הרקע ההיסטורי===