ספר תורה הכללי – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) ←פרטי הוועד המרכזי: לא אנציקלופדי |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ | ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ | ||
בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו. | בכל שנת [[תשמ"ב]], ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו. | ||
הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}. | הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. | בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. | ||
לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל | לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]], שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל"ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה"סיומים" בהתוועדויות. | ||
===ספרי תורה מיוחדים לתו"ת ולבית רבקה=== | ===ספרי תורה מיוחדים לתו"ת ולבית רבקה=== | ||
בשיחה של יום ב' | בשיחה של יום ב' ד[[ראש השנה]] הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים. | ||
בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | ||